7,737
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
* [[#רגולציה|רגולציה]]
* [[#מתחרים|מתחרים]]
* [[Disruption Forces#מגמות משתמשיםלקוחות ומשתמשים|מגמות משתמשיםלקוחות ומשתמשים]]
{{!}}
* [[#פוליטיקה|פוליטיקה]]
=== מתחרים ===
=== מגמות משתמשים לקוחות ומשתמשים ===
== Over-market (מחוץ להיגיון השוק) ==
לכוחות הפועלים
=== פוליטיקה ===
== דוגמה: מחאת הקוטג׳ ==
קרן אייפקס שכרה את שירותיה של חברת הייעוץ מקינזי בכדי לייצר תכנית עסקית לחברת תנובה שתוביל לשיפור ברווחיות החברה. המחקר שערכה מקינזי, לאור הבנת נתח השוק של תנובה תחום גבינת הקוטג' והגבינות הצהובות, המליץ על העלאת מחירים שתתורגם באופן ישיר לרווחיות החברה. הכלכלנית הראשית בתנובה באותו זמן, ד"ר שולה פסח התריעה כי העלאת המחירים עלולה "להתפוצץ לחברה בפרצוף".
זמן לא רב מאוחר יותר, החל חרם צרכני על תנובה שכונה "מחאת הקוטג'". הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו של [[גבולות המערכת]] הרחבים. נתח השוק אינו מספק כדי להבין את הרווחיות של המוצרים. הצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המכירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך.
הדוגמה של מחאת הקוטג׳ מציגה כיצד כוחות חוץ-שוק של '''החברה האזרחית''' ו'''התרבות''' משפיעים בצורה דרמטית על הפעילות בתוך תחומי היגיון השוק, ובייחוד על התנהגות הלקוחות באופן שמאוחר יותר משפיע גם על '''התחרות''', ו'''הרגולוציה'''. הבנה בזמן אמת של פוטנציאל ההשפעה של המגמות באיזורים אלו היתה יכולה למנוע הפסדים משמעותיים.
== השוואה למודל PESTEL ==