עקרונות לניהול ידע

דייב סנודן ניסח ב-2008 עקרונות לניהול ידע בארגון במובן המורחב של המושג:

1. ידע ניתן רק בהתנדבות ולא ניתן לחלץ אותו בכפיה - לא תוכלו לאלץ מיישהו לשתף את הידע שלהם מאחר ולעולם לא נוכל למדוד כמה ידע יש ברשותם. נוכל למדוד תנועה של מידע או ביצוע של תהליכים אך לא תוכל לדעת אם שותף בכיר העביר את כל הניסיון או הידע שלהם ביחס לנושא מסויים.
2. אנחנו יודעים מה אנחנו יודעים רק כאשר אנחנו צריכים לדעת את זה - ידע אנושי הוא הקשרי באופן עמוק ומצריך גירוי כדי להתגלות. שלא כמו מחשביים, אין לנו פונקציה המציגה את כל המידע שברשותינו. רמזים מילוליים ולא-מילוליים יכולים לספק את אותן חוויות ״אהא״ כאשר זיכרון, או מערך של זכרונות לפתע נגלים, בתוך הקשר המאפשר לנו לפעול על בסיסם. כאשר אנו ״ישנים על זה״ אנו מעורבים בתהליך אורגני סבוך

Originally three rules of knowledge management, but extended to the following seven

principles in October 2008:

2. We only know what we know when we need to know it. Human knowledge is deeply contextual and requires stimulus for recall. Unlike computers we do not have a list-all function. Small verbal or nonverbal clues can provide those "aha" moments when a memory or series of memories are suddenly recalled, in context to enable us to act. When we sleep on things we are engaged in a complex organic form of knowledge recall and creation; in contrast, a computer would need to be rebooted.
3. We always know more than we can say, and we will always say more than we can write down. This is probably the most important. The process of taking things from our heads, to our mouths (speaking it) to our hands (writing it down) involves loss of content and context. It is always less than it could have been as it is increasingly codified.
4. In the context of real need few people will withhold their knowledge. A genuine request for help is not often refused unless there is literally no time or a previous history of distrust. On the other hand ask people to codify all that they know in advance of a contextual enquiry and it will be refused (in practice its impossible anyway). Linking and connecting people is more important than storing their artefacts.
5. Everything is fragmented. We evolved to handle unstructured fragmented fine-granularity information objects, not highly structured documents. People will spend hours on the internet, or in casual conversation without any incentive or pressure. However creating and using structured documents requires considerably more effort and time. Our brains evolved to handle fragmented patterns not information.
6. Tolerated failure imprints learning better than success. When my young son burnt his finger on a match he learnt more about the dangers of fire than any amount of parental instruction cold provide. All human cultures have developed forms that allow stories of failure to spread without attribution of blame. Avoidance of failure has greater evolutionary advantage than imitation of success. It follows that attempting to impose best practice systems is flying in the face of over a hundred thousand years of evolution that says it is a bad thing.
7. The way we know things is not the way we report we know things. There is an increasing body of research data which indicates that in the practice of knowledge people use heuristics, past pattern matching and extrapolation to make decisions, coupled with complex blending of ideas and experiences that takes place in nanoseconds. Asked to describe how they made a decision after the event they will tend to provide a more structured process oriented approach which does not match reality. This has major consequences for knowledge management practice.

References

Other references

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי דייב סנודן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

דייב סנודן, עקרונות לניהול ידע, מאגר הידע של דואלוג, 2008.

Creative Commons Attribution-ShareAlike License