הבדלים בין גרסאות בדף "פרובלמטיזציה"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כוחה של הפרובלמטיזציה הוא שאפשר לחוש את קריסת ה[[מערכת מושגית|מערכת התפיסתית]] הקיימת בהווה, אך הפיתרון איננו נראה לעיין, ועל כן יש לצאת באופן משותף לגילויו. מנגד, פרובלמטיזציה שמנוהלת ללא אופק של למידה, בשרלטנות, או בתקיפות רבה מדי, עשויה להביא ל[[אנומיה]] ארגונית או ל[[שעיר לעזאזל|הדרת]] הפרובלמטור. זאת, מאחר והיא מכלה את [[המשאב הקוגניטיבי|המשאבים הקוגניטיביים בארגון]]. | כוחה של הפרובלמטיזציה הוא שאפשר לחוש את קריסת ה[[מערכת מושגית|מערכת התפיסתית]] הקיימת בהווה, אך הפיתרון איננו נראה לעיין, ועל כן יש לצאת באופן משותף לגילויו. מנגד, פרובלמטיזציה שמנוהלת ללא אופק של למידה, בשרלטנות, או בתקיפות רבה מדי, עשויה להביא ל[[אנומיה]] ארגונית או ל[[שעיר לעזאזל|הדרת]] הפרובלמטור. זאת, מאחר והיא מכלה את [[המשאב הקוגניטיבי|המשאבים הקוגניטיביים בארגון]]. | ||
| − | {{דוגמא|תוכן={{תמונה|http://mikhal.doalogue.co.il/ | + | {{דוגמא|תוכן={{תמונה|http://mikhal.doalogue.co.il/w/images-mikhal/mikhal_logo_s.jpg||150|מקהל - מודיעין צבאי ברמה המערכתית}} |
ניתן להתבונן בעבודה שעשתה חבורת [[מקהל:|המקהל]] שעסקה בנושאי מודיעין, כפרובלמטיזציה של הגישה המודיעינית המסורתית. בעבודתם, הם חדרו לבעייתיות הקיימת בצורה הקיימת שבה עושים מודיעין, והציגו את חוסר התוחלת מחד (למשל בדף [[מקהל:כשלונה של ההתרעה|כשלונה של ההתרעה]]), ועסקו בסיבות העמוקות לחוסר ההצלחה הזה מאידך (למשל בדף [[מקהל:הבעיתיות בהגיונותיה של תפישת המודיעין המסורתית| הבעיתיות בהגיונותיה של תפישת המודיעין המסורתית]]). | ניתן להתבונן בעבודה שעשתה חבורת [[מקהל:|המקהל]] שעסקה בנושאי מודיעין, כפרובלמטיזציה של הגישה המודיעינית המסורתית. בעבודתם, הם חדרו לבעייתיות הקיימת בצורה הקיימת שבה עושים מודיעין, והציגו את חוסר התוחלת מחד (למשל בדף [[מקהל:כשלונה של ההתרעה|כשלונה של ההתרעה]]), ועסקו בסיבות העמוקות לחוסר ההצלחה הזה מאידך (למשל בדף [[מקהל:הבעיתיות בהגיונותיה של תפישת המודיעין המסורתית| הבעיתיות בהגיונותיה של תפישת המודיעין המסורתית]]). | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־21:49, 4 בפברואר 2016
פרובלמטיזציה היא תהליך מודע שבו מנכיחים בעייתיות של היבט מסויים באופן שלא מאפשר להמשיך ולדבוק בו. הפרובלמטיזציה היא כלי מרכזי בעידוד תהליכי למידה והסתגלות, כאשר היא מנוהלת בחכמה. במובנים רבים, הפרובלמטיזציה היא אחת מן הדרכים להביא לעליית הטמפרטורה על מנת לפרוץ את מרחב ההכחשה בארגון ביחס לבעיותיו ולהביא על ידי כך לשינוי בדפוסי העבודה.
כוחה של הפרובלמטיזציה הוא שאפשר לחוש את קריסת המערכת התפיסתית הקיימת בהווה, אך הפיתרון איננו נראה לעיין, ועל כן יש לצאת באופן משותף לגילויו. מנגד, פרובלמטיזציה שמנוהלת ללא אופק של למידה, בשרלטנות, או בתקיפות רבה מדי, עשויה להביא לאנומיה ארגונית או להדרת הפרובלמטור. זאת, מאחר והיא מכלה את המשאבים הקוגניטיביים בארגון.
דוגמה
ניתן להתבונן בעבודה שעשתה חבורת המקהל שעסקה בנושאי מודיעין, כפרובלמטיזציה של הגישה המודיעינית המסורתית. בעבודתם, הם חדרו לבעייתיות הקיימת בצורה הקיימת שבה עושים מודיעין, והציגו את חוסר התוחלת מחד (למשל בדף כשלונה של ההתרעה), ועסקו בסיבות העמוקות לחוסר ההצלחה הזה מאידך (למשל בדף הבעיתיות בהגיונותיה של תפישת המודיעין המסורתית).