מות המהפכה 3/4: ילדי המהפכה

RMA

בפוסטים הקודמים עסקנו במגבלות של מהפכות מושגיות ובהקשר המשותף של המהפכה בעניינים צבאיים ורפורמת הלמידה המשמעותית. היום ננסה לצלול יותר לתוך ההקשר של המהפכות ולגלות האם ניתן להיחלץ ממהפכות מושגיות כושלות, וכיצד.

המהפכה בעניינים צבאיים

באזור סוף שנות ה-90, ראשית שנות ה-2000 החלה מתרגשת על צה"ל מהפכה פנימית שתשפיע על דפוסי הפעולה שלו בעשורים שיבואו. שועלי קרבות וותיקים ושועלי תפיסה צעירים ברוחם חברו יחד בכדי לחשוב מחדש על מהות המקצוע הצבאי. המהפכה הזו לא התקיימה בחלל הריק – היא הושפעה והשפיעה על רצף תהליכים ברמה העולמית שלימים קיבלו את השם המוסכם – "המהפכה בעניינים צבאיים" (RMA – Revolution in Military Affairs). כמו כל מהפכה, גם ה-RMA היה שילוב של שינויים דרסטיים ברמה הטכנולוגית (כניסה של יכולות אש, מודיעין ושליטה מדוייקות החל מסוף שנות ה-70') לצד שינויים תרבותיים עמוקים שבמרכזם קריסת ברה"מ (באופן פרדוקסלי, דווקא להגות הצבאית הסובייטית היתה תרומה נכבדת לקפיצות התפיסתיות שליוו את המהפכה המדוברת במערב).

להמשך קריאה

שינוי ארגוני

הובלת שינוי ארגוני הינה במקרים רבים כורח המציאות, אף שבשגרת החיים הארגונית מדובר בתהליך מורכב ורגיש. כאשר עושים שימוש מושכל במנגוני הניהול והבקרה הקיימים בארגונים, ניתן להוביל שינויים מרחיקי לכת. עם זאת, יש לעצב את השינוי כך שיתמודד עם ההתנגדות לשינוי הרווחת ברוב הארגונים, ומושתתת על המוכוונות הארגונית להשגת מטרה משותפת, מוסכמת שאינה נתונה לבחינה מחדש בכל עת. הגישה שתוצג בערך זה ביחס לאופני ההובלה של שינוי ארגוני, נסמכת על עקרונות מתחום החשיבה המערכתית והמנהיגות ההסתגלותית.

להמשך קריאה

שילוביות


שיתוף פעולה - קפה.jpg
image-922

שילוביות (jointness) היא היכולת של גורמים נבדלים באופן הפעולה לפעול ביחד להשגת מטרות משותפות תוך מיצוי הערכים הייחודיים שכל אחד מן הגורמים מספק. השילוביות נדרשת להובלת מערכה בסביבה סבוכה.

שילוביות כרמה של שיתוף פעולה

על פי ד"ר צבי לניר, השילוביות היא הרמה הגבוהה ביותר של היתוך בין גורמים שונים להשגת פעולה ומטרות משותפות:

  1. הרמה הנמוכה היא תיאום ותכליתה יעילות מאחר והיא מאפשרת לקבוע מי יעשה מה ומי לא;
  2. רמה גבוהה יותר היא שיתוף, שבה גורמים שונים פועלים יחד בהרמוניה במטרה להעצים זה את זה;
  3. הרמה הגבוהה ביותר היא השילוביות שבה מתוך הפעולה המשותפת של גורמים שונים נוצר היתוך של הבנה חדשה ואופן פעולה רלוונטי:

ניתן להבחין בשלוש רמות של התפתחות: הרמה הראשונה עוסקת בתיאום (חשיבה מערכתית מתאמת), ומטרתה להשיג מצוינות בתחום היעילות. הרמה השנייה עוסקת בשיתוף (חשיבה מערכתית משתפת), ומטרתה היא להשיג מצוינות בתחום האפקטיביות הארגונית. השילוביות מייצגת את הרמה השלישית והגבוהה ביותר של החשיבה המערכתית, שמטרתה להשיג רמה חדשה של מצוינות צבאית - הרלוונטיות.

צבי לניר, למה צריך את מושג השילוביות

שילוביות כמצרך יקר ערך

למרות הנכסים המשמעותיים שהשילוביות מפיקה עבור המערכת, מערכות נוטות להמנע מפיתוח יכולות אלו בשגרה. ברקע לכך, ההיבטים הבאים הסותרים לרוב את אופן הניהול הקלאסי:

  • פיתוח שילוביות מצריכה אינטימיות בין גורמים החולקים אינטרסים ונקודות מבט שונות.
  • שילוביות מצריכה השקעת זמן בבירור תפיסתי - מאחר והשילוביות איננה רק מיצוי של היכולות הקיימות אלא היתוך לכדי יכולת סינרגית חדשה, מדובר ביצירה הדורשת זמן עבודה ניכר בבירור רעיוני.

למעשה, קיימת בכך סתירה עמוקה לצורת הפעולה הארגונית הקלאסית החותרת למימוש יעילות מירבית גם על פני האפקטיביות. עם זאת, כדי להגיע לעיצוב אסטרטגי רלוונטי יש הכרח ליצור תהליכי שילוביים, על מנת לקדם אפקט שהינו רחב מזה שכל אחד מן הגורמים יכול להניע לבדו.

שילוביות במערכת פתוחה

השילוביות נדרשת במיוחד כאשר פועלים במרחב שבו לא ניתן להגיע לתיאום ולשיתוף בכפיה מלמעלה (מערכת פתוחה). זאת, בשל היעדר תמונה מלאה (כמו במציאות של ערפל קרב) או במרחב חברתי או רשתי שבו לא קיים גורם מנהל ומארגן. במצבים אלו, המאפיינים תנועות חברתיות ומציאות של משרדי ממשלה וחברות רבות, נדרשת יצירה של דרך פעולה והבנה משותפת הנוצרת מהיתוך של הגישות השונות. רק הבנה זו מאפשרת בתורה את הרתימה של הגורמים לפעולה המשותפת. השיח שמחלץ את ההבנה המשותפת מתוך הפעולה הוא המרחב שבו נוצרת השילוביות.

שילוביות כפעולה קוגניטיבית

Jointness is an intellectual activity that people do, interoperability is about what equipment does

;Admiral H. Gehman

ההבנות של לניר ונווה אודות אופן הפעולה של מערכות, מציגות את השילוביות כפעולה המתייחסת בראש ובראשונה לקוגניציה הארגונית המשותפת (הבנה משותפת). השילוביות, כביטוי העיקרי של שיתוף פעולה ברמה המערכתית, מחייבת תהליכי למידה משותפים ליצירת ההבנה המשותפת בקרב הדרגים במערכות השונות.

טבלה משווה: תיאום, שיתוף ושילוביות
צורת הפעולה המשותפת ייחודיות הנחות יסוד יעילות בעיות
תיאום חלוקת גזרות פעולה נבדלות (למשל בין רופא עור לאורתופד או בין יחידה אחת לאחרת בפס ייצור).

מתאים בייחוד לעבודה במרחב הפשוט

  • לא קיים צורך הדדי אחד בידע וביכולות של השני, רק חוץ מאשר בשלב סימון הטריטוריות.
  • השלם קטן מסכום חלקיו, ולכן צריך לתת לחלקים לפעול במנותק ללא הפרעה.
יעילות גבוהה - אין צורך בדיון על חלוקת העבודה
  • מייצר מאבקים אינסופיים על הרחבת הטריטוריה באיזורים האפורים;
  • אין התמודדות עם אתגרים מורכבים בהם צריך להבין יחד ולפעול יחד.
שיתוף פעולה מיצוי היכולות הקיימות של השחקנים השונים במשותף לטובת השגת מטרה משותפת.

מתאים לעבודה במרחב המורכב.

  • השלם שווה לסכום חלקיו - מיצוי כלל היכולות יביא את המערכת לשיא יכולותיה.
  • הבעיה ברורה והגורמים השונים שותפים למטרה המשותפת.
אפקטיביות גבוהה על חשבון יעילות - הגורמים השונים ממצים את יכולותיהם הקיימות אך התהליך המשותף מצריך עבודת סנכרון יקרה.
  • אין יצירה של יכולות חדשות
  • נטייה לזלוג לכיוון התיאום לאורך זמן.
שילוביות יצירת יכולת מערכתית חדשה המבוססת על היתוך הנכסים הייחודיים של הגורמים השונים.

השילוביות קריטית בשלבי עיצוב המערכה.

השגת השילוביות היא הבסיס של ניהול מערכתי מכוון אפקט.

צורת פעילות הרלוונטית במיוחד למרחב הסבוך.

  • השלם גדול מסכום חלקיו - היכולת להתמודד עם אתגרים הסתגלותיים מורכבת ממענה חדש ורלוונטי
  • ההתמודדות מצריכה מגורמי המערכת לצאת מאיזור הנוחות שלהם.
  • השגת שילוביות היא מהלך יקר מאוד שמשמעויותיו הארגוניות מרחיקות לכת.
מהלך יקר בשעות עבודה וקשב ניהולי, אך הוא מעצים את היכולת להשיג אפקט משמעותי בסביבה סבוכה וכאוטית.
  • מצריכה אינטימיות וסבלנות ולכן לרוב לא מתרחשת.