אסטרטגיה
אסטרטגיה, לרוב במסגרת מה שמכונה אסטרטגיה עסקית או ארגונית היא הצבה של מטרות המעניקות לכלל הארגון כיוון פעולה לטווח זמן משמעותי. אסטרטגיה מוצלחת היא רעיון מארגן - תשתית המחוללת מכלול של פעולות, שמניעות את הקבוצה להישגים ראויים.
עם זאת, אסטרטגיה היא רעיון מופשט אשר מתקיים אודות הגדרתו שיח ער. בשל מחלוקת זו, ובשל האופי הלא ברור של מושג האסטרטגי, השיח האסטרטגי בארגונים לא פעם מייצר יותר נזק מתועלת. בערך זה ננסה להבין את הכשלים מחד, ואת הדרכים להתמודד עמם ולייצר אסטרטגיה רלוונטית מאידך.
מושג האסטרטגיה מגלם חשיבה ניהולית ועסקית שהיא חדשה למדי. למעשה, ראשית העיסוק באסטרטגיה עסקית מצוי רק בסוף שנות ה-50' של המאה ה-20. המושג עבר מספר תמורות מאז שנות ה-60', שרצוי להיות מודעים אליהם כאשר אנו עושים שימוש במושג.
להרחבה ראו את הערך - ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה.
מושג האסטרגיה - הגדרה
למושג אסטרטגיה יש כמה הגדרות שונות במובהק בהם נוהגים לעשות שימוש:
- אסטרטגיה כתוכנית - לא פעם מתייחסים לאסטרטגיה כאל תוכנית כוללנית בנושא מסויים. הגדרה זו נובעת מן הגישה שקודמה על ידי אסכולת התכנון האסטרטגי.
- אסטרטגיה כתכנון לטווח ארוך - כדי להפוך את התכנית ל'אסטרטגית' יש הרואים באסטרטגיה מושג המתאר את הטווח הארוך. יש דיונים רבים על פרק הזמן הראוי להיות מתואר כטווח ארוך (חומש, עשור וכיוב').
- אסטרטגיה כ'מפת דרכים' או כתיאור של ה'איך' - תיאור נוסף רואה באסטרטגיה תיאור של אופן המימוש של יעדים מסויימים.
- אסטרטגיה כקבלת החלטות על היבטים עתירי משאבים - הגדרה זו רואה באסטרטגי את מה שהוא רב משקל מבחינת הארגון.
ההגדרות האמורות אינן טובות מספיק בעינינו. למעשה שלוש ההגדרות הראשונות דומות למדי, ואינן מבהירות מדוע הביטוי 'תכנון' או 'תכנית על' אינו מספק. ההגדרה האחרונה נוגעת בהיבט הייחודי של סביבת קבלת ההחלטות הבכירה, אך עדיין מסמן את המרחב באופן מגושם מדי.
אסטרטגיה היא מושג שנזדהם במקומותינו. כל מה שגדול דיו הוא "אסטרטגי". כל מה שעוסקים בו מנהיגים, בין שבעניינים אזרחיים ובין שבעניינים צבאיים, הוא "אסטרטגי". כל שינוי ארגוני נקרא בימינו שינוי אסטרטגי. לא פעם מדיניות מכונה "אסטרטגיה" על מנת להאדירה.
הגדרה על דרך השלילה
אם מושג האסטרטגיה זהה למושג התכנון או הניהול הרי שאין לו ערך. בעולם הממשי ברור לנו שלא כל אחד זקוק לאסטרטגיה ולא כל הקשר הופך בעל ערך מצימוד של מושג האסטרטגיה לסוגיה הנדונה. כך, למשל, ברור לכל בר דעת שלבעלים של מכולת שכונתית, בתקופה יציבה, אין ערך לשימוש במושג אסטרטגיה. הסיבה לכך היא העובדה שכל הפעילויות הרלוונטיות שלו מצויות בטווח מגע ישיר - החל מהפעילויות הלוגיסטיות ועד לפעילויות השיווקיות. כלומר, אסטרטגיה היא מושג שעלה בהקשר המורכב של ניהול של סוגיות בסביבה סבוכה, במציאות בה למנהלים מידע מוגבל אודות החברה או הארגון שלהם, ואודות הסביבה בה הם פועלים. אם כך, הרי ש:
- אסטרטגיה איננה טקטיקה במימדים גדולים יותר - הטקטיקה עוסקת בקונקרטי, כלומר במה שהוא ניתן לכימות ולהגדרה ברורה במסגרת מונחים סגורים. האסטרטגיה עוסקת במה שקשה להגדיר ולכמת, שההגדרה שלו היא חלק מן המאמץ האסטרטגי.
- אסטרטגיה איננה תוכנית במימדים גדולים יותר - תכנית היא אוסף של משימות המחולקות על פני גורמים שונים וטווחי זמן שונים, היא במהותה מיקוד ניהולי פנים-ארגוני, כזה שאינו נוגע באופן מספק במימד הסביבה החיצונית שהוא חיוני בהיבטי אסטרטגיה. אסטרטגיה, כבר ממקורותיה הצבאיים, עוסקת יותר בהתמודדות עם הבלתי נשלט.
- אסטרטגיה אינה תכנון לטווח זמן רחוק יותר - טווח הזמן הוא רכיב חשוב בכל החלטה ניהולית. עם זאת - תכנית יכולה להיות רב שנתית ולא להיות אסטרטגית, וכן החלטות אסטרטגיות יכולות להיות מעכשיו לעכשיו. מנגד, ברור שהאסטרטגיה מחייבת חשיבה על העתיד באופנים שונים.
- אסטרטגיה אינה בהכרח החלטות עתירות משאבים - סוגיות יכולות להיות אסטרטגיות ולא עתירות משאבים ולהפך.
הגדרה אלטרנטיבית
אסטרטגיה משמעותה הסתכלות חיצונית אל מציאות מתהווה. אסטרטגיה עניינה בשינויים ובכיוון אל העתיד, אל דברים תופעות ומעשים שטרם התנסינו בהם. תכליתה היא הבנת ופירוש המציאות המתהווה כל הזמן כייעוד קבוע. אסטרטגיה היא בחינת הפוטנציאל, הצבאי, המדיני, החברתי, הנגזר מהקונסטלציה המתהווה. היא מאפשרת לבנות מערכת הגיונית המפעילה את הפוטנציאל הצבאי. לכן, אסטרטגיה אינה חומר שנכתב, אושר ונקבע, אלא מערכת שלומדת כל הזמן, משום שהעולם משתנה כל הזמן. אין אסטרטגיה אוניברסאלית, היא תמיד תלוית הקשר. לפיכך אין תהליכים אסטרטגיים אוניברסאליים משום שהעולם אינו סביבה אחידה. יתר על כן, אסטרטגיה קבועה, לכאורה מצפן להווה ולעתיד, עלולה להתברר כלא רלוונטית משום שהמציאות טבעה להשתנות, לעתים במהירות ובמפתיע.
לאור כל האמור, ניתן להגדיר אסטרטגיה על בסיס הנדבכים הבאים:
- אסטרטגיה קשורה ברמה האסטרטגית - אסטרטגיה נעשית על ידי אסטרטגים, כלומר - על ידי מי שבפועל מעצבים את המדיניות ומקבלים את ההחלטות, ועל כן אסטרטגיה היא צורת החשיבה שלי שמובילים מערכות בסדר הגודל הזה.
- אסטרטגיה עוסקת בממשק עם הסביבה - הסביבה החוץ ארגונית, שהיא תמיד בלתי נשלטת, שהשפעתנו עליה מוגבלת, היא המקום שממנו מתחילה שאלת האסטרטגיה.
- אסטרטגיה היא צורת חשיבה מופשטת על סוגיות קונקרטיות מורכבות - אסטרטגיה היא תשתית תפיסתית שמאפשרת קידום של האינטרס הארגוני, התבוננות בהירה במציאות שהיא על פי רוב מורכבת, עמומה, ובלתי מוסברת כל צרכה.
- אסטרטגיה מחייבת חשיבה על ממדי הזמן השונים - אסטרטגיה מגלמת חשיבה על העבר (כיצד הגענו לכאן), על העתיד (מה הפוטנציאל החיובי והשלילי הגלום בעתיד) ועל ההווה שבעזרתו אנו פועלים למול הפערים בהווה והפוטנציאל העתידי.
- אסטרטגיה קשורה בהצבה של כיוון, יעד, תכלית למעשה הארגוני.
על בסיס זה, ניתן לתאר אסטרטגיה כ:
תשתית תפיסתית המפותחת בידי הדרג הבכיר במערכת, ונוגעת באופן הפעילות של המערכת בסביבה ומאפשרת את מימוש יעדי המערכת למול אי הוודאות והפוטנציאל העתידי.
התנאים המאפשרים אסטרטגיה
אסטרטגיה, וחשיבה אסטרטגית לא מתקיימות תמיד. קיימים תנאים בסיסיים שמאפשרים את היווצרותה:
- אוטונומיה (מרחב מאפשר) - אסטרטגיה לא מתקיימת במקום שהוא מוכתב מראש (מלמעלה, באופן מבני, ערכי או בשל כל מגבלה אחרת שלא ניתן לפרוץ).
- בחירה (תודעה מאפשרת) - אסטרטגיה מתקיימת רק כשאדם בוחר לבחור, בוחר לקחת את גורלו בידיו.
- אני (זהות מאפשרת) - אסטרטגיה מבוססות על עולם ערכי, על אמונות, על חזון שהוא מעבר למה שניתן להוכיח.
- ממשק עם סביבה (מיצוב מאפשר) - אסטרטגיה היא לא תהליך תכנון פנים-ארגוני אלא צורת פעולה בסביבה שאיננה תחת השפעה ישירה.
רכיבים שונים לאסטרטגיה?
לרוב כאשר מדברים על ייעוץ והכוונה אסטרטגיים של ארגון מתייחסים לעיצוב של חלקי האסטרטגיה: חזון, ייעוד, משימה, מטרות וכיוב׳. האסטרטגיה היא חלק מתוך המכלול הזה שמפרק באופן לוגי את שלבי הפעולה. התיאור הזה תואם ניהול פרוייקטאלי. אך כאשר דנים בניהול מבוסס מערכות המותאם להשגת אפקט נרחב במערכת, האסטרטגיה חדלה להיות שלב במערכת, והיא צריכה מצד אחד לשמר כמה מימדים מתמשכים, ומצד שני לאפשר הסתגלות, רתימה והתאמה בכל הרמות.
הקשר בין האסטרטגיה והחזון
בעגה הרווחת, החזון הינו חלק מרכיביה של אסטרטגיה ארגונית/עסקית. בניסוח אחר, החזון והאסטרטגיה הם עצמם חלקים שונים בתוך הגישה האסטרטגית של הארגון (בעיית ההגדרה היא במקור...). על פי ניסוח זה, האסטרטגיה נגזרת מן החזון - לאחר שתדע מה אתה רוצה, תוכל לשאול כיצד משיגים את הדבר הזה. אלא שניסוח זה של אסטרטגיה מוריד מאוד את המשמעות המקיפה וההוליסטית של האסטרטגיה, והופך אותה לכדי תפיסת פעולה מקומית. לרוב ניסוח זה, אגב, מגיע עם ניסוח חזון מצבי וקצר רואי (דוגמת "להיות הארגון המוביל ב...").
אך ההנחות האמורות הן קריטיות כאשר חושבים על אסטרטגיה בעולם סבוך. כאשר מתקיימת אי וודאות בנוגע למרחב הפעולה ולתוצאות הישירות של הפעולה, החזון הינו קריטי בהכוונת האסטרטגיה. ללא חזון מהותי, אנו נמצא את עצמנו עם אסטרטגיה המכוונת להקשר המיידי ביותר, וזו תשתנה כעלה נידף עם שינויי המציאות והפרשנות.
בין אסטרטגיה לטקטיקה
|
אסטרטגיה אפקטיבית קושרת בין הפעולה לחשיבה, כלומר - גם בין היישום לגיבוש. אנו חושבים כדי לפעול, בוודאות, אבל אנו גם פועלים כדי לחשוב. אנו מנסים דברים והדברים שבסופו של דבר מצליחים מתכנסים לאורך זמן לכדי דפוסים שנהפכים לאסטרטגיות. אין מדובר בהתנהגות שגיונית של אנשים לא מאורגנים, אלא המהות היסודית של למידה אסטרטגית. |
|
| – הנרי מינצברג, ספארי אסטרטגיות (בתיקוני תרגום, עמ' 71-72 באנגלית) | ||
בהתמרה מהעולם הצבאי, טקטיקה היא פעולה המכוונת לתוצאות ממשיות, פיזיקליות. בטקטיקה, אין חשיבות לאופן שבו בחרת להשיג את יעדיך, כל עוד השגת אותם בסופו של דבר. בשל כך, הטקטיקה הוא אירוע שמתחולל תמיד ביחס לצד השני. הצלחה בעולם הטקטי קשורה לא פעם בתחבולה שבה בעזרת מניעת מידע מן האוייב מצליחים להפתיע אותו. ברמה הארגונית, הטקטיקה הם אותם היבטים שמצריכים תפעול יעיל מכוון תוצאות ממשיות, גם אם אינן פיזיקליות גרידא (ניהול הלו"ז הארגוני למשל).
האסטרטגיה, לעומתה, היא אירוע פרשני – תחילתה בשאלה מי אנחנו, מה אנחנו מבקשים בעולם. ההצלחה לא נובעת מתחבולה ברמת המידע (שהמתחרים לא ידעו מה אני עושה) אלא ממסגרת פרשנות רלוונטית. הצד השני, במובן זה, הוא ההקשר אך לא התכלית. כך, למשל, תכלית הניצחון האסטרטגי במלחמה איננה פגיעה באויב כמו שהיא ניצחון האומה. הפגיעה באויב משרתת את הניצחון. בשל כך, האסטרטגיה מצריכה תמיד חשיבה הוליסטית על שני צדדים. במובן זה, מודל ה-SWOT הרווח בתהליכי חשיבה אסטרטגיים רלוונטי כל כך - הוא מכריח אותנו לחשוב על הפנים ועל החוץ. עם זאת, ההפרדה שנעשית במודל בין פנים וחוץ, מקשה למעשה ליצור שלם קוהרנטי. אסטרטגיה מוצלחת בונה בדיוק את הקוהרנטיות הזו.
בעיות רווחות בפיתוח אסטרטגיה
- אסטרטגיה המייצרת המנעות מהידע המעשי של הארגון - לעתים רבות הגישה האסטרטגית מייצרת הפרדה לא בריאה בין תכנון ויישום מאחר והאסטרטגיה היא בהגדרתה מילולית ותיאורטית. גם החתירה למדדים כמותיים, שלכאורה פותרת את הבעיה הזו, היא בעצמה תיאורטיזציה של מצב עניינים רצוי, והיא פועלת מלמעלה למטה. במצב זה, האיכויות הייחודיות של העשייה אינן מוכלות בתווך האסטרטגי ונוצרת אי-הלימה בין השיח האסטרטגי לבין מציאות העשיה. חוסר ההלימה הזה, הוא מקור לתסכולים ולהצבת יעדים לא ריאליים שאינם מקדמים את הארגון.
|
דילברט: אסטרטגיה מקבעת מונעת הסתגלות |
- אסטרטגיה מקבעת המונעת הסתגלות - תכנית אסטרטגית עשויה להיות מודל של 'כזה וראה וקדש' המקשה על למידה מן המציאות והתאמת המערכת אליה.
- אסטרטגיה ככלי להשלטת מרות בידי ההנהלה - בהמשך לנקודה הקודמת, ההנהלה אשר לעתים חשה נחיתות מסויימת מול העובדים מאחר ואיננה מצויה בחיכוך יומיומי עם השטח, משתמשת בכוחה לעצב את האסטרטגיה ככלי להדרת העובדים משיחה ודיון על מטרות ויעדי הארגון. בשלב הבא, האסטרטגיה מסייעת לארגון לכפות תהליכים על העובדים תחת אצטלה של תכנון מושכל.
- תכנון אסטרטגי על פני חשיבה אסטרטגית - בעשורים האחרונים עולה בעולם המחקר הארגוני והאסטרטגי קול המבקר את מושג התכנון האסטרטגי במצבו הנוכחי מאחר והוא מוביל לאבדן היכולת לחולל חשיבה אסטרטגית שהינה קריטית ליכולת לשמר רלוונטיות לאורך זמן. בנוסף, עולה ביקורת על ההפקעה של התכנון האסטרטגי משגרת היומיום בארגונים באופן שמעלה את עלויות התכנון ומקשה עליו בפועל מאחר שאלו שאינם מצויים ביומיום הארגוני נעדרים את הידע המעשי הנדרש לתכנון.
עשייה אסטרטגית: גישת דואלוג לאסטרטגיה
| “ | The dirty little secret of the strategy industry is that it doesn’t have any theory of strategy creation. | ” |
G. Hamel, Killer Strategies that Make Shareholders Rich, Fortune, June 23, 1997 | ||
אנו בדואלוג מאמינים בידע הייחודי שמצוי בעשיה הקיימת בארגון ומחלצים את הבינה המעשית כך שניתן להפיק ממנה ידע אסטרטגי רלוונטי וחוזר חלילה. התהליך הזה, שתואר על ידי חפץ ולינסקי כמעבר בין המרפסת ורחבת הריקודים נדרש כדי לגבש אסטרטגיה רלוונטית.
השראה אסטרטגית
הנחת המוצא היא שהצורך באסטרטגיה הוא כדי להוות השראה ארגונית שתניע את הארגון אל המעבר למעגל הצרכים והפעולות היומיומיות. ההשראה היא כזו שאמורה להיות רלוונטית לכלל גורמי הארגון, או לכל הפחות לדרג הביניים בארגון, כך שאלו יוכלו לגזור את המשמעויות לנגזרות הרלוונטיות שלהם. המשמעות היא שהאסטרטגיה צריכה להיות כזו שניתן להתמיר אותה להקשרים השונים. לשם כך היא צריכה לענות על כמה מתחים:
- רוחב עם כיווניות - אסטרטגיה מצומצמת מדי, לא מאפשרת את ההתמרה והפרשנות, אך רחבה מדי איננה נותנת כיוון ושוב לא מעוררת התמרה.
- חיבור בין רלוונטיות פנים ארגונית וחוץ ארגונית - האסטרטגיה היא אחת מנקודות המפגש בין היכולות של הארגון בהווה, לבין המגמות המתהוות בסביבה הרלוונטית של הארגון. חיבור מוצלח יאפשר פיתוח יכולות פנימיות מותאמות לחוץ, מיצוי של יכולות קיימות, ועיצוב המגמות המתהוות.
- התכלית: חשיבה אסטרטגית משותפת - במידה רבה, התהליך של עיצוב התפיסה האסטרטגית חשוב יותר מתוכנה, מאחר והוא מייצר תפישת אתגר משותפת בקבוצה. התכלית על כן הינה ייצור של תפיסה אסטרטגית המשותפת לגורמים רבים שינחילו אותה במקומות השונים בארגון ויאפשרו את מימוש האסטרטגיה במציאות.
לקריאה נוספת
דואלוג:ציטוט
ציטוטים בנושא אסטרטגיה אסטרטגיה
- ייעוץ אסטרטגי וייעוץ מערכתי
- מודלים לאסטרטגיה
- ליווי תהליכי חשיבה אסטרטגיים
- חשיבה אסטרטגית וחשיבה מערכתית
- ההיסטוריה של מושג האסטרטגיה
- עשייה אסטרטגית
- מאמרים בנושא אסטרטגיה בבלוג דואלוג
- יתרונות ומגבלותיו של מודל ה-SWOT
- המרפסת ורחבת הריקודים
- קבלת החלטות
פוסטים בנושא אסטרטגיה בבלוג דואלוג
קישורים חיצוניים
- Rethinking Strategic Planning Part I: Pitfalls and Fallacies - הכשלים והמוקשים שבתכנון האסטרטגי - טקסט חשוב של הנרי מינצברג.
- תסגרו את המחלקות לתכנון אסטרטגי, דני גל, גלובס.
- "הצלחה בתוכנית אסטרטגית כזאת היא או מזל גדול מאוד, או 'בישול' של הדוח האסטרטגי בדיעבד", ראיון עם דייב סנואדן בגלובס.