8 שלבים הכרחיים ביציאה לחירות

כאשר אנו חושבים על חירות אנחנו רגילים לחשוב על הפכה של העבדות הטוטאלית. גם אם עבור האדם המודרני עבדות זו לא נוכחת כמציאות ממשית במאה האחרונה, הרי שהחרדה לחירות עודה שרירה וקיימת. במובנים המודרניים שלה נוסחה חרדה זו באופן מיטבי על ידי ג'ורג' אורוול בספריו הידועים חוות החיות ו-1984. אצל ארוול, המדינה מגיעה למצב שבו היא שולטת שליטה מלאה על הגוף והרוח של האדם, שליטה המגיעה לידי אבסורד בססמאות שמנחות את המדינה: "חירות היא עבדות", "בערות היא כח" ו"מלחמה היא שלום". במציאות של אורוול יש מושל ונמשל, והעבדות היא תוצר ישיר של יחסי כוחות בהירים. אורוול חיפש את דרכו לעסוק בעבדות הרוח, אבל מצא זאת רק במציאות של מערכת טוטליטארית מושלמת. החירות הזמנית ב-1984 מופיעה במקום שבו מתכנסים אנשים שאינם נשמעים לשליטת המדינה. אם תרצו – זוהי חירות במרחב.

להמשך קריאה

מות המהפכה 2/4: משבר פס הייצור והצורך בתכלית במערכת החינוך

למידה משמעותית

האם יש סדר בכאוס? באופן מרתק, דווקא מהפכות ושינויים מערכתיים מקיפים נוטים להציג קווי דמיון רבים, יש שיגידו רבים מדי. ברמת המיקרו קשה מאוד לראות את הדמיון, אך הסתכלות מערכתית, כזו הסוקרת כאחד מרחבי זמן ומקום, תגלה נקודות השקה שראוי לכל מי שעוסק בשינוי ובלמידה ללמוד מהם.

לכאורה, מערכת החינוך והמערכת הצבאית הם שני העולמות הרחוקים ביותר בתוך מכלול העשיה של המערכות הציבוריות. מצד אחד מערכת שתכליתה הפעלה מאורגנת של אלימות, ומנגד מערכת שתכליתה עיצוב הנפשות והיכולות של ילדינו. ובכל זאת, יש הרבה מן המשותף בין המהפכות התפיסתיות שהתרחשו בצה"ל (תחת רעיונות תפיסת ההפעלה החדשה של שנות ה-2000) ובמערכת החינוך (תחת רפורמת הלמידה המשמעותית) בשני העשורים האחרונים וראוי ללמוד מקווי הדמיון כמו גם מן ההבדלים המשמעותיים.

להמשך קריאה

דוד הנחלאווי נגד גוליית הארגוני

לא בכל יום אדם או חברה עומדים בפני זרם מעמקים שפורץ אל פני השטח ומאיים לשנות סדרי עולם. לא בכל יום, אבל יכול מאוד להיות שזה קורה יותר משנראה לנו. ההיסטוריה לימדה אותנו שהתודעה האנושית מתקשה להתמודד עם ההתפרצויות הנדירות הללו והיא נוטה להדחיק את קיומן אותן ולסווגן כחד פעמיות או כלא מאיימות. ההסבר המיידי, המצבי, מאפשר להימנע מעומק השינוי הנדרש בתפיסה.

להמשך קריאה