שיר שאחרי מלחמה (או בין לבין, או באמצע)

כאשר נחטפו שלושת הנערים שחתי לחבר – נראה לי שזה בדיוק מה שביבי חיפש לעצמו. עבר מאז חודש וחצי ואני בקושי זוכר למה אמרתי את זה. היו לביבי כל מיני בעיות עם קרי ואבו-מאזן, וגם כל מיני בעיות פוליטיות, וביבי נראה להוט במיוחד להשתמש בהזדמנות שנקרתה בפניו כדי להשמיש מחדש את מעמדו כ"שומר בטחון ישראל".

להמשך קריאה

מקבלת החלטות ללמידה – הרהורים בעקבות פולמוס דרוקר-עמידרור

רביב דרוקר פרסם באתרו תמליל של שיחת רדיו שניהל בשבוע שעבר עם עם מי שהיה עד לא מזמן ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, תחת הכותרת "העמדות של יעקב עמידרור על הדרך בה צריכות להתקבל החלטות – וזה היה ראש המועצה לבטחון לאומי". המחלוקת בין דרוקר ועמידרור נסובה סביב השאלה כיצד צריכות להתקבל החלטות ברמת הביטחון הלאומי. דרוקר גורס כי על הצבא להציג בפני הדרג המדיני מספר הצעות צבאיות שונות ועל הדרג המדיני להיות השופט המכריע בין החלופות. עמידרור, לעומתו, טוען כי לדרג המדיני אין הבנה בשאלות הצבאיות ועל כן אין לו יכולת לשפוט ולבחור בין החלופות. הוא יכול לאשר, או לא לאשר את התכנית שהצבא מגיש ולבחון חלופות אחרות ברמה המדינית. צריך לציין שעמידרור מכליל ברמה המדינית, שביחס אליה כן קיימת הבנה בדרג המדיני, גם שאלות שמצויות בבסיס התכניות המבצעיות (כך למשל: "השאלה אם להיכנס לעזה או לא אין שום עדיפות לאנשי הצבא, ההחלטה היא מדינית"). לאחר שהעלה את תמליל הדיון, דרוקר נפנה להסביר לקוראים שגישתו של עמידרור מהווה אם כל חטאת בשאלות קבלת ההחלטות בישראל בסוגיות ביטחון לאומי. 

להמשך קריאה

עם בונה אסטרטגיה – צוק איתן כמפנה ביחסי חברה ומדינה

הפוסט הראשון שקיבלתי בפייסבוק אודות חיילי מילואים שמבקשים עזרה מהציבור די עצבן אותי. הפלוגה נאלצה לסגור שבת בצאלים ולדבריהם לא יהיה להם אוכל חם לשבת. אחר כך התחלנו לקבל עוד ועוד בקשות של חיילים הזקוקים לתחתונים, מוצרי היגיינה ושאר ירקות. ביני לבין עצמי אמרתי – איך צבא שלא מסוגל לשרוד שבת אחת בלי אוכל חם ובלי מגבונים לחים, יכול לנצח במלחמה. הרגשתי שהכשל כפול או משולש – החיילים דורשים מאיתנו את מה שהם אמורים לדרוש, אם בכלל, מהצבא; הצבא נכשל במימוש מחויבותו לחיילי המילואים; ואנחנו כחברה שנענית לכל הסחיטה הרגשית הזו.

להמשך קריאה

בכירי המשטרה הם האחראים

רצף הכשלונות שצברו ארגוני המודיעין במהלך פחות ממאה השנים לקיומם מעלה סימני שאלה מהותיים על עצם וסיבת קיומם. הפתעת מלחמת יום הכיפורים נדמית עבורנו הישראלים כייחודית, אך היא ניצבת בשורה אחת עם כשלונות דומים דוגמת זה של המודיעין האמריקני בפרל-הארבור, למול קריסת ברה"מ ולנוכח פיגועי ה-11 לספטמבר. האירועים הללו, לצד ההתקדמות שנעשתה במחקר הקוגניטיבי, הובילו חוקרים להבנה כי היכולת האנושית להבין את המתרחש – ולא כל שכן את שעתיד להתרחש – הינה מוגבלת ביותר. בקצרה – אירועים שמתרחשים מחוץ למסגור התפישתי שלנו לא מקבלים עיבוד מספק ולא משפיעים על ההחלטות שאנו עושים.

להמשך קריאה

לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה

הכל באותו המקום
כאשר פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל, מחופשים לטכנאים, למטוס הסבנה, רב היה הידוע על הנסתר. השטח היה מתוחם ומגודר, מספר המחבלים נרשם, רק מיקומם המדוייק בתוך המטוס היה נתון להשערה. בפעולה שזכתה לשם הקוד "איזוטופ" התקיימה תאימות מלאה בין האמצעים הטקטיים שננקטו והתכלית האסטרטגית שקיוו מנהיגי ישראל להשיג. קיימת אי וודאות רבה באירוע מסוג זה, אך ניתן לצמצמה על ידי פעולה מקצועית של גורמי האיסוף והגורמים המבצעיים למינימום המאפשר קבלת החלטות מושכלת. אגב, המשמעות האטימולוגית של המילה היוונית איזוטופ, הינה – אותו המקום.

להמשך קריאה