ביטחון לאומי
מות המהפכה 3/4: ילדי המהפכה
בפוסטים הקודמים עסקנו במגבלות של מהפכות מושגיות ובהקשר המשותף של המהפכה בעניינים צבאיים ורפורמת הלמידה המשמעותית. היום ננסה לצלול יותר לתוך ההקשר של
דברי האלוף גרשון הכהן במושב "חזון לתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל" בכנס ראות
הדברים שלהלן תומללו מתוך כנס העשור של מכון ראות. עודני חייל, גם אם בחופשת פרישה, לכן אדבר פחות על שורות תחתונות של איך
שיר שאחרי מלחמה (או בין לבין, או באמצע)
בימים שלאחר החטיפה כתבנו מאמר על שיטת הפעולה שהתקיימה בחטיפת הסבנה ומאפיינת את פעילות כוחות הביטחון מאז ועד היום. אפיינו אותה כחשיבה טקטית שתלויה
מקבלת החלטות ללמידה – הרהורים בעקבות פולמוס דרוקר-עמידרור
רביב דרוקר פרסם באתרו תמליל של שיחת רדיו שניהל בשבוע שעבר עם עם מי שהיה עד לא מזמן ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב
עם בונה אסטרטגיה – צוק איתן כמפנה ביחסי חברה ומדינה
הפוסט הראשון שקיבלתי בפייסבוק אודות חיילי מילואים שמבקשים עזרה מהציבור די עצבן אותי. הפלוגה נאלצה לסגור שבת בצאלים ולדבריהם לא יהיה להם אוכל חם
לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה
הכל באותו המקום כאשר פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל, מחופשים לטכנאים, למטוס הסבנה, רב היה הידוע על הנסתר. השטח היה מתוחם ומגודר, מספר המחבלים
דוד הנחלאווי נגד גוליית הארגוני
לא בכל יום אדם או חברה עומדים בפני זרם מעמקים שפורץ אל פני השטח ומאיים לשנות סדרי עולם. לא בכל יום, אבל יכול
מי קובע את יעד העל של הביטחון הלאומי?
ספרו של בן ישראל 'תפיסת הביטחון של ישראל' (אוניברסיטה משודרת 2013), מבוסס על שני טקסטים מכוננים, והוא מבקש לחשוף את הקשר הלא מובן