כמה תהיה מוכן לשלם עבור שאלה טובה?

אחד הרשמים הבולטים שנחרטו בי היום במפגש הראשוני עם הסגל שילווה את התכנית/סדנה לבניית ניסויים להטבה לתחנת החלל הבינלאומית באחת מחטיבות הביניים בצפון הוא התפיסה הבית ספרית שניתן ושיש צורך להנדס את עולם הידע של הילד.

לדוגמה, בפגישה הקודמת הועלתה ההצעה שהנושא הכללי של החשיבה הניסויית בסדנה יהיה 'קיימות'. אולם במפגש היום פתאום אחראית המדעים של השכבה הביעה התנגדות לנושא הקיימות כי הילדים עוד לא למדו אותו בכלל וכי עד דצמבר הם לא יספיקו ללמוד אותו ולכן הם בכלל לא יודעים מה זה קיימות … או בדוגמה אחרת, אותה אחראית מדעים, שתתלווה אל מפגשי הסדנה באופן קבוע, לא הבינה מה תפקידה בכוח. שהרי או שהיא תעמוד מול הכיתה ותלמד נושאים ברורים או שהיא לא תמצא את מקומה.
למרות אוירה זו, שלדעתי חשוב שנחשפה כבר במפגש ההכנה, הרגשתי שבסוף מפגש ההכנה נוצר איזה חיבור חדש ביני לבין אחראית המדעים (אני מציין רק אותה למרות שגם דמויות אחרות היו במפגש כי חשתי שהיא הייתה מוקד ההתנגדות. התנגדותה אף אפשרה לשאר הנוכחים בחדר לעמוד לצידי ברעיונות ההנחיה המאפשרת שייצגתי). הצלחתי לראות את זה על תווי פניה וביוזמתה להחליף איתי מספרי טלפון ולעמוד עימי בקשר שוטף.
אני חש שלרגע אפשרתי לה לבוא לכיתה מזוית אחרת, פחות נוקשה, ולקחת חלק שווה ביחד עם התלמידים בתהליך הגילוי המשותף.
ימים יגידו.
ולסיום: קישור לתמצית ראיון עם סופר המדע-בידיוני הדגול אייזק אסימוב:

להמשך קריאה