הבעיה שהפורום יוצא מתוכה היא בדידות המנהל. המנהל נמצא כל הזמן לבד – אין לך אף אחד בתוך הארגון, וגם מחוץ לארגון קשה מאוד להשיג שותפים למרות שלרוב המנהלים יש דילמות דומות. בעיה נוספת – הדילמות מחוברות – בבית, בסביבה העסקית, בתוך הארגון.
המכניזם של הפורום
קבוצה של אנשים שיכירו אותי מאוד טוב, אבל לא חלק אינהרנטי מהחיים שלנו, כדי לא להדרש לשום מסכה איתם ולהיות פתוח כמה שניתן.
להיות מספיק פתוח לקבל פידבקים הדדיים האתגר של לפתח קבוצה כזו הוא לא פשוט. צריכה להיות קבוצה שמתגבשת no matter what. הפיתרון האמריקני שעובד אמור: יוצרים קבוצה של בין 8-12. קטן מכך נוטה להתפרק. גדול יותר מאבד את האינטימיות.
- נפגשים פעם בחודש
- 4 שעות כל פעם.
הדברים שחייבים להיות:
- מחוייבות של לפחות שנה (פורומים טובים עובדים כמה וכמה שנים)
- סודיות – שום דבר לא יוצא החוצה. מאפשר את היכולת שלנו להפתח. בארה"ב חותמים אפילו על הצהרת סודיות.
כדי שזה יצליח חייבים פתיחות והקשבה. התהליך מאפשר להתמודד עם הדבר הזה.
איך זה עובד
הרעיון של הפידבק הוא לא לפתור לך את הבעיות, אלא לקבל כמה שיותר אינפוטים. כמו לכת לסרט.
חייבים להגיע בזמן, לא מאחרים, והפגישה מתחילה בזמן.
סוגרים טלפונים.
הסשן מנוהל על ידי אחד מהפורום. כיום יש כבר קורס של יומיים עם מקרים ותגובות. מי שנחשף לניהול קבוצה זה לא בהכרח ידש לו.
- 20 דקות – מתחילים מלשבור את הקרח (מה היחסים שלך עם האחים שלך/דמות היסטורית וכיוב')
- עדכון – 30 יום קדימה ואחורה – בבית בעבודה וברמה הפנימית-אישית. המטרה היא להשיג את ה-360 של מה שמשפיע על האדם.
- 3 דקות של מה הדברים המרכזיים שיושבים עלי עכשיו. זה מסייע לשמור אותנו מעודכנים על מה קורה איתנו בחיים. זה גם מסייע לזהות מה מהנושאים שעולים מה הוא הנושא המרכזי שהוא רוצה לעבוד עליו. בדרך כלל זה מתייחס לדברים היותר עמומים ולא לאתגר ברורים.
- החלק המרכזי: העבודה עצמה ("presentation") – ההספק של פורום הוא של כשניים למפגש. יוצא שכל משתתף מציג כפעמים בשנה. מי שמכין את הפרזנטציה מציג את העניין בכרבע שעה. יש מבנה (לא מאוד טכני) של מה צריך להיות שם.
- סבב ראשון – שאלות הבהרה עובדתיות/רגשיות; לא מציעים הצעות/דעות. סה"כ כרבע שעה. המאה היא לקבל מספיק מידע כדי לחוות את דעתנו אחר הכך.
- סבב שיתוף – שמענו, הבנו, כל אחד אומר "איפה זה פוגש אותו". כל אחד לוקח למקום אחר לפי מה שעורר בו הסיפור. בדרך כלל זה הדבר שהכי משמעותי. הסיפור האישי מהדהד משהו עבור המציג.
- סבב שלישי – מה הייתי עושה לו הייתי במקומך. מעשיר מאוד את מערכת היחוס של האדם.
- סיום – תודה ומה קיבל המציג מהסבב. השותפים מחזירים למציג למה הם בטוחים שיצליח.
- פעם בשנה יוצאים לריטריט של יותר זמן.
המטרה היא לא לייצר שותפים/חברים ואם עושים שת"פ צריך להעלות לאישור הפורום.
המשתתפים מתארים את הפורום – זו רשת תמיכה, קשר מאוד ישיר עם הבוגרים ונטוורקינג מאוד משמעותי עם הבוגרים.
**
הרלוונטיות היא הן עבורנו והן עבור קהילות הבוגרים שלנו.
איך מרכיבים את הקבוצה – בפורום של חיל האוויר עשו סינון, כמו עוד תוכנית. צריך לראות שכולם נותנים ערך לכולם. מרגע שהפורום קם כל החלטה מצריכה את ההחלטה של כל הפורום (למשל – לקבל עוד משתתף וכו').
לחצו כאן לקריאה נוספת אודות סדנאות הבוגרים של דואלוג
אודות המחבר
תגובה אחת
השארת תגובה
נשמע לי יופי של כלי!