לסביבה שאנחנו נמצאים בה יש השפעה מרחיקת לכת על היכולת שלנו לחשוב. זו כמובן לא תובנה חדשה וחז״ל כבר ניסחו זאת לפני כאלפיים שנים כשאמרו שדירה נאה וכלים נראים מרחיבים דעתו של אדם. ובכל זאת, הדרך שלנו בדואלוג ליצירה של סטודיו חשיבה משלנו היתה ארוכה מאוד. הרשומה הזו היא שיתוף של ההבנות שלנו על מה צריך להיות במרחב שמעודד חשיבה והזמנה להגיע לסטודיו של דואלוג.
נוודות אסטרטגית, או: למה קשה כל כך למצוא מקום
המטפורה של היועץ כנווד היתה מאוד שימושית עבורי במשך שנים. היועץ הוא בהגדרה אדם שהמקום הקבוע שלו הוא בטריטוריה של אחרים. הוא אינו בעלים של דבר מה ממשי, אבל מתרועע עם בני התרבות יושבי הקבע. היועץ הוא מי שהפך את התיאור של הסוציולוג גיאורג זימל במסה של על ״הזר״ למטה פרנסה. תכונותיו הבסיסיות של הזר הן ניידות וייחוס של אובייקטיביות (עין חיצונית). הוא גם נתפס כמי שיש לו חופש רעיוני גדול יותר וכמי שניתן לחשוף בפניו סודות כמוסים, דווקא מאחר והוא אינו חלק מהמערכת הקבועה.
לאורה של המטאפורה הזו, צוות דואלוג הסתובב שנים כקבוצת נוודים. הטענה שלנו היתה שאנחנו עובדים בהגדרה אצל הלקוחות שלנו. השירות הכי משמעותי שלנו הוא לא הכנה של מצגות וניתוחים בבק-אופיס אלא בפריצת דרך תפיסתית עם הלקוח. ״כשקוראים לי אני בא״ נהגתי להגיד. בראשית 2020 נכנס אליק רוזנבוים להוביל את openfox.io, הספינאוף הטכנולוגי של דואלוג. הדבר הראשון שהוא עשה היה להפוך את קבוצת הנוודים הטכנולוגיים שהיינו לחברה, עם משרד ושולחנות וכתובת. לי לא היה ברור למה צריך בכלל להוציא כסף על מקום, הרגיש לי מיושן כל כך, אבל זרמתי ולימים הסכמתי.
העמדה הנוודית בעלת יתרונות רבים כשמנסים להמנע מקבעונות תפיסתיים אבל היא גם קשה ומעייפת. כמה נוח לארגונים כשברור מה עושים בבוקר ומתי מסתיים היום. כמה פשוט לא להיות כל הזמן על הקווים. כמה מנחם להיות במרחב הבטוח של ההכנה המקדימה ולא בעבודה עם הלקוח כל הזמן. ולכן (ומעוד כמה סיבות) עבודתן של פירמות ייעוץ היא לפחות 80% הכנה, ולא יותר מ-20% מול הלקוחות. בין השאר זה מה שהופך אותן לפירמות (ולא לבוטיק) – יש מפעל והוא צריך לעבוד.
האם אנחנו נורמן
הסרט נורמן הוא סיפור עלייתו ונפילתו של מאכער יהודי אמריקאי, והוא היה מבחינתי אגרוף בבטן הנוודית. נורמן הוא אדם שמגדיר את עצמו ״יועץ אסטרטגי״. בפועל הוא מתדפק על הדלתות, אבל חי במצג מתמשך של הצלחה מסחררת. אומרים שהבמאי יוסף סידר שרטט את דמותו על בסיס היכרותו עם דודו משה (מוריס) טלנסקי. העמדה הנוודית, כאשר היא מתנגשת במגדלי הקבע, תמיד עלולה להפוך לבזויה ומרופטת. באחד מרגעי השפל של הסרט נורמן יושב ואוכל דג מלוח בחדרון של בית הכנסת בעליבות אין-קץ. והרי השאלה הקבוע היא ״איפה המשרדים שלכם״, והתשובה – ״אני לא מאמין במשרדים כי״ תמיד מחייבת הרחבה. לעתים ההרחבה טובה, אך לא פעם משרדי הפירמה המתחרה, עם הסלוגנים החרושים על הקירות והעיצוב הגנרי עושים על הנועץ רושם עז של רצינות.
עלייתה של WeWork וטרנד המשרדים השיתופיים הוסיפה עוד קיסם והמדורה תוצת עם בוא הקורונה. הצורך שלנו להסביר – לפחות לעצמנו – למה אין לנו דסק חם או חדרון בזרם, או במידטאון הפכה נוכחת עוד יותר. לכאורה WeWork הצליחו למדל היטב את מה שנדרש ממרחב מעודד חדשנות וחשיבה: מיקס של אזורים ציבוריים ופרטיים, ריבוי חדרי ישיבות, בירה ובברזים. בפועל מתחת לנוצץ ולמגניב שוררת לאות נוראית של משהו אינטימי וייחודי שהפך לתעשייתי ומנוכר. משרדי הנהלת החשבונות שלכם יהיו רעננים יותר ב-WeWork, אבל כנראה שלא תמצאו שם סטודיו של אמנים.
איך זה קשור לדואלוג? שנים אנחנו מסתובבים עם הביטוי הנהדר ״אמנות מערכתית״ (operational art). עשייה אסטרטגית היא לוודאי תחום ידע מקצועי, אבל היא הרבה יותר קרובה לאמנות מאשר להנדסה. כמו אמנות, היא חד פעמית, עושה שכל מהר או לא עושה בכלל, מחייבת השראה, ולא פעם מתקדמת מהברקה להברקה ועם המון תסכול בין לבין.
ואז הבנו שאם אנחנו באמת מנסים להיות הפרינג׳ של הייעוץ האסטרטגי, כי ייעוץ מיינסטרימי יש די והותר אנחנו צריכים סטודיו. הסטודיו, או הבוטיק לא יושב בקומה ה-40 אלא בקומת הרחוב, והרעש הוא לא רק מטרד אלא חלק ממנגוני החדשנות.
לקראת מרחב החשיבה
אז למה צריך מקום? התשובה היא שתהליכי החשיבה שאנחנו עורכים תמיד מחפשים מקום, ולרוב המקום הזה לא באמת מותאם לצרכים של תהליך חשיבה.
הסטודיו של דואלוג הוקם כדי לעזור לארגונים ולקבוצות לא מאורגנות לחשוב אסטרטגיה. הוא נועד להיות מרחב מאפשר לחשיבה, כלומר מקום שכיף לבוא אליו, ביחד, כדי לחשוב על הבעיות והאתגרים הרציניים שלנו. כדי לעמוד באתגר הזה, הסטודיו מספק תנאי בסיס לתהליכים כפי שהבנו אותם בדואלוג במעלה השנים: מרחב גמיש בעל אפשרויות עבודה שונות, מקום מוגן ומכיל, פסיליטיז (שזה לא אותו דבר כמו תשתיות וקצת מוזר להגיד ״לוח מחיק״) וקפה.
מה תמצאו בסטודיו
#1 שולחן – התשתית של החשיבה
ניסינו להתגבר עם שולחן הדיונים החיוור או הכבד, ולמצוא משהו שיהיה גם תעשייתי, כלומר יוצר חשק לעבודה, וגם פשוט. יחד עם שי דב, נגר הבית שלנו, יצרנו את השולחן מ-OSB מעובד, שגם נותן תחושה נעימה וטובה וגם צורה תעשייתית מעוררת עניין.
#2 קפה – הסם של החשיבה
חוקר הקבלה פרופ׳ יונתן גארב טוען שהעת החדשה התחילה עם גילוי הקפה. היכולת של בני אדם להשאר ערים וערניים בלילה שינתה את ההיסטוריה. אז כן, התפשרנו על מכונה טוחנת, אבל דאגנו שיהיה מספיק קפאין כדי להיות ערניים לתהליך.
#3 לוח ענק – הטכנולוגיה של החשיבה
במשך שנים אנחנו טוענים שהטכנולוגיה הכי שימושית לתהליכים אסטרטגיים היתה ועודנה הלוח המחיק. ברגעי השיא, בבילד אפ, בסיכום – הלוח יהיה לצידנו. היתה הקרבה גדולה לוותר על לוח מחיק גם ברמת השולחן, אבל דאגנו ללוח ענק וגם לכמה חלונות למי שזקוק נואשות לתמונת סטוק (את החיוך והחליפה תצטרכו להביא מהבית).
#4 מסך – העזרים של החשיבה
הטכנולוגיה השלישית הכי חשובה, אחרי הלוח המחיק והמחברות האישיות, היא כנראה היכולת להקרין. על המסך תוכלו להציג, להשתמש במחשב המובנה כדי לשחק עם מפות מושגיות, לגלוש לסרטון רלוונטי ולחזור בקלות לעניין. ויש גם מצלמת רשת ומיקרופון למקרה (הלא מומלץ בכלל!) שתרצו להעלות מישהו מרחוק.
#5 מרחב לחשיבה
הכי הגיוני לשים את חדר הדיונים בממ״ד נכון? או בחדר בלי חלונות? או בחדר רק עם חלונות שכל הקומה רואה? או במקום שאי אפשר להשען אחורה כי קיר. כבר אמרו את זה לפנינו – ״דירה נאה מרחיבה דעתו של אדם״. והמרחב (גם לגובה…) מאפשר לחשוב אחרת. תנסו את זה.
#6 גישה נוחה
טוב, זה בכל זאת תל אביב, אבל החניונים באיזור זולים, 10 דקות הליכה מרכבת ההגנה, וכמעט תמיד יש כחול לבן לא רחוק. המחיר הוא כמובן שזו לא השכונה הכי נקיה ובטוחה בעיר. תבואו ביום!
רוצים לשמוע איך מגיעים ואיפה חונים? כל המידע כאן.
#7 הספריה של דואלוג
הספריה של דואלוג היא חלק מהנכסים שלנו, היא לא שם ליופי, אבל היא כן יכולה לתת השראה. מוזמנים לפתוח את אנטי שביר איפה שתרצו ולהתחיל לקורא. או את פנקס הכיס של השועל, או את ספארי אסטרטגיות. תובנות טובות מחכות לאנשים חושבים שיקחו אותן הלאה.
#8 מלווה חשיבה
הרבה מאוד אנשים ציטטו במעלה השנים את העבודה של אוסבורן על סיעור המוחות אבל רובם שכחו את הקטע של ההנחיה. מלווי החשיבה של דואלוג לא תמיד שם, אבל אם תבקשו נשמח להגיע ולעזור לכם להרים אבנים שגם מי שברא אותן חושב שאי אפשר להזיז.
אז איך נרשמים לדיון?
הסטודיו נמצא בשלבי הרצה והוא פתוח להרשמה לעמותות, גופים ציבוריים וחברים ללא תשלום לעת עתה. כדי לעשות בוקינג לדיון נכנסים למיניסייט של המרחב ופשוט לוחצים על הקישור. נשמח להתראות פנים אל פנים.
אודות המחבר
2 תגובות
השארת תגובה
וואו יותם, איזה מסע מרתק! בהצלחה בהצלחה בהצלחה
תודה הילה!
לא זכרתי את זה עד עכשיו אבל אני מנחש שהמרחב שלך גם היה השראה כמקום שמזמין לחשיבה.