בפוסטים הקודמים עסקנו במגבלות של מהפכות מושגיות ובהקשר המשותף של המהפכה בעניינים צבאיים ורפורמת הלמידה המשמעותית. היום ננסה לצלול יותר לתוך ההקשר של
הדברים שלהלן תומללו מתוך כנס העשור של מכון ראות. עודני חייל, גם אם בחופשת פרישה, לכן אדבר פחות על שורות תחתונות של איך
כאשר נחטפו שלושת הנערים שחתי לחבר – נראה לי שזה בדיוק מה שביבי חיפש לעצמו. עבר מאז חודש וחצי ואני בקושי זוכר למה
רביב דרוקר פרסם באתרו תמליל של שיחת רדיו שניהל בשבוע שעבר עם עם מי שהיה עד לא מזמן ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב
הפוסט הראשון שקיבלתי בפייסבוק אודות חיילי מילואים שמבקשים עזרה מהציבור די עצבן אותי. הפלוגה נאלצה לסגור שבת בצאלים ולדבריהם לא יהיה להם אוכל חם
הכל באותו המקום כאשר פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל, מחופשים לטכנאים, למטוס הסבנה, רב היה הידוע על הנסתר. השטח היה מתוחם ומגודר, מספר המחבלים
לא בכל יום אדם או חברה עומדים בפני זרם מעמקים שפורץ אל פני השטח ומאיים לשנות סדרי עולם. לא בכל יום, אבל יכול
ספרו של בן ישראל 'תפיסת הביטחון של ישראל' (אוניברסיטה משודרת 2013), מבוסס על שני טקסטים מכוננים, והוא מבקש לחשוף את הקשר הלא מובן
כלי נגישות