מקורותיו של מושג ה-VUCA

מושג ה-VUCA נמצא בשימוש מראשית סוף שנות ה-80 בהיבטים הקשורים לפיתוח מנהיגות בצבא ארה״ב, וזכה רק בשנים האחרונות לתפוצה נרחבת. להלן נסקור את הרקע לעלייתו של המושג, הן מבחינת מקורותיו התפיסתיים והן מבחינת ההיסטוריה של השימוש בו.

שנות ה-80: מקורות

העיסוק במנהיגות בעולם שהוא סבוך ותנודתי צבר תאוצה בארה״ב במהלך סוף שנות ה-70 ושנות ה-80. זאת על בסיס עיבוד חוויות ממלחמת וויטנאם, השלכות משבר הנפט של שנות ה-70 שהחל במזרח התיכון אך השפיע על הכלכלה העולמית, השינויים שהכלכלה האמריקנית חוותה בעקבות התחזקות חברות הטכנולוגיה היפנית ועוד. בנוסף, תחומים תיאורטיים כגון תורת המערכות והחשיבה המערכתית הקשורה אליה, וכן תיאוריית הכאוס, הפכו לבשלים והחלו עוברים למרחב של מדעי החברה ובתי הספר למנהל עסקים.

בשנת 1985 הפרוסורים ברט נאנוס, ווארן בניס מכניסים את הגישות האלו לספר ניהול פופולארי תחת הכותרת ״Leaders: Strategies for Taking Change״. הספר מתבסס על רעיונות מעולם החשיבה המערכתית והתיאוריה היחסית חדשה דאז של התחלפות פרדיגמות כדי לתאר את המנהיגות החדשה. הספר מתאר עולם המבטא אי ודאות, סביכות ועמימות (ובמקום אחר בספר גם תנודתיות) אך הם משתמשים במושגים אלו כתיאור ולא כמושג העומד בפני עצמו (הביטוי VUCA אינו מופיע בספר). הפופולאריות של הספר כנראה הובילה לאימוץ הרעיונות במרחב הצבאי בהמשך.

91-98: קולג' המלחמה של הצבא האמריקאי

ההופעה הראשונה של מושג ה-VUCA עד כמה שידוע לנו מצויה בשיח פנימי בצבא האמריקאי בסוף שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90. המושג הופך בשנים אלו לרעיון מוביל בתחום פיתוח מנהיגות הביניים והמנהיגות הבכירה בבא ארה״ב. במסמך המסכם גישות ניהוליות רבות הנושא את הכותרת "סקירה של תיאוריה ניהולית (Overview of Management Theory) אשר נכתב במסגרת המכללה לפיקוד של צבא ארה"ב (US Army War College, המקבילה האמריקנית לפו"מ הישראלי) ניתן כבר לראות שהמושג שגור בשיח. הפנימי.

המסמך סוקר מגוון גישות שונות לניהול, ופותח בהכרה בכך שהעולם משתנה. בפרקי הסיום שלו, הוא טוען כי מאפייני ה-VUCA המתארים את העולם בו אנו חיים מחייבים שינוי בגישות הניהול:

	No one can accurately predict what tomorrow will bring. We do know that volatility, uncertainty, complexity, and ambiguity will define our future work environment. Some of the change patterns will be discontinuous. Many of us joined the Army or a government agency to pursue careers that would progress along an upward and continuous line. Thanks to education, technology, and organizational values, we knew what patterns were available or were developing. Most change was incremental, so we could prepare for it and enjoy considerable satisfaction when the mission was accomplished, or the next step obtained. We were able to follow past experiences and certain rules. Now change seems to be much more unpredictable; it exceeds what we have known in the past... Bureaucracies may remain the foundation for basic stability during these periods of rapid change, but they will have to be more open and adaptable to be effective--or even to survive. Management will continue to transform the world through its influence on social and economic development.
– Overview of Management Theory, pp. 34.

ההקשר של המסמך הזה, שנכתב בשנת 91, נעוץ בשינויים הדרמטיים שמתחוללים בתפיסת הביטחון האמריקאית עם קריסת ברה״מ. ברקע שלו נמצאים רעיונות מהגישות של החשיבה המערכתית ומהעולמות של תיאוריית הכאוס שבאותן שנים מתחילים להפוך למרכזיים יותר בחשיבה הארגונית, כפי שהמחבר מציין. בנוסף, לא ניתן להתעלם מההקשר הצבאי, הרואה את משימתו העיקרית כחתירה לניצחון בתוך ממלכת אי הוודאות של המלחמה.

אוסף הביטויים שנמצאים במושג ה-VUCA כבר בשימוש נרחב בשנים שלפני הפיכתו לראשי תיבות. כך, למשל ניתן לראות את המופע בספר Leaders: Strategies for Taking Charge משנת 1985.

	...how the leader designs and controls relationships with major constituencies in a complex, ambiguous and uncertain environment
– Leaders: Strategies for Taking Charge.

הטמעה בגישת ההדרכה למנהיגות של צבא ארה״ב

בהמשך שנות ה-90׳ רעיון ה-VUCA הופך לרעיון מוביל בתהליכי הכשרת המנהיגות בצבא ארה״ב. בשנת 1996 כתב העת למשפט של צבא ארה״ב מצטט את המושג, תוך שהוא מתייחס לרכיב הראשון (V) כמסמן ערפול (Vague). המושג מופיע גם במדריך לפיתוח המנהיגות האסטרטגית של צבא ארה״ב משנת 1998. שם נטען כי הסביבה של המנהיגות ברמה האסטרטגית מאופיינת באופן ייחודי בתופעות של ה-VUCA:

	Strategic Leadership is the “coin of the realm” at the Army’s highest level, and its practice is significantly different in scope, effect, and execution than leadership at lower levels of the organization. The environment at this level is characterized by the highest degrees of uncertainty, complexity, and ambiguity, as well as tremendous volatility (VUCA) due to the compression of time in which the leader must act.
– Strategic Leadership Primer

היעלמות בספירה הצבאית

למרות הנוכחות המשמעותית של המושג במהלך שנות ה-90 ובראשית שנות ה-2000, החל מהמהדורה ה-4 של מדריך הפיתוח של המנהיגות האסטרטגית (2019) המושג כבר לא מופיע באותה צורה. כל ארבעת המונחים המרכיבים את המושג נוכחים במדריך אך באופן הקשרי וללא שזירה שלהם יחד.

2001: המעבר לזירה האזרחית

החל משנת 2001 מושג ה-VUCA מתחיל לצבור נוכחות בזירה האזרחית. הביטוי הופיע באופן פומבי ונרחב בספר העוסק מנהיגות שפרסם ב-2004 מי שהיה ראש מטה צבא ארה״ב עד 2003 אשר העמיק גם כן במושג. מי שלוקח אחריות לדילוג של המושג בין הזירות הוא בוב ג׳והנסן, שלדבריו נכח כיועץ מטעם חברת דלוייט ב-War College האמריקאי בשבוע שלפני אסון התאומים:

	My own introduction to the term VUCA began the week before September 11, 2001, when I was part of a Deloitte senior leadership retreat at the U.S. Army War College in Carlisle, Pennsylvania. The Army War College is where rising-star military leaders learn how to be generals, where successful tactical leaders learn to be strategic. The students learn how complex government systems work, but they also grow what the army hopes will become personal social networks for the future—particularly connections with the growing number of students from other branches of the U.S. military and the militaries of other countries. The Army War College is a graduate school for life-and-death dilemmas. “VUCA University” focuses on leadership and strategy.
– Bob Johansen, Get There Early

אירועי ה-9.11 היוו קרקע פוריה לכך שג׳והנסן יתפוס את המושג ויקח אותו לשימוש מחוץ לצבא. ג׳והנסן יקדיש חלקים נרחבים בספר שלו, שפורסם ב-2006 לעיסוק בתופעת ה-VUCA וטרם רבות להפיכת המושג לרווח בזירה האזרחית. ג׳והנסן הוא גם הראשון שעושה שימוש אינטנסיבי בביטוי עולם VUCA (״VUCA world״), כתיאור של החיים בעולם ועידן שארבעת המרכיבים של ה-VUCA הם המאפיינים הבסיסיים שלו.

2008 והלאה - עולם VUCA

על רקע המשבר הכלכלי של 2008, שהבהיר את החיבוריות העמוקה בין סביבות שונות בעולם, ואת הנפיצות שלהן, תפס המושג מקום יותר ויותר משמעותי בשיח הניהולי בעולם. בשנים אלו גם המושג ״VUCA world״ הולך והופך לפופולארי מאוד. במסגרת זו ניתן לראות את האימוץ של המושג במסגרות הקאנוניות של השיח הניהולי. כך למשל, כתב העת של בית הספר לעסקים של הרווארד, הקדיש פרוייקט למנהיגות צבאית (2010-2011), ובתוכו 4 במאמרים על מושג ה-VUCA, עבור כל אחת מהאותיות המרכיבות את המושג.

לקריאה נוספת

מצגת שהוצגה בכנס ממד"ה על מקורות ושימושי מושג ה-VUCA

• VUCA
• מסגרת קינפין
• אי וודאות