מפת ידע

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מפת-חוסן-קהילתי.png

מפת ידע (לעתים - מפה מושגית/מפת מושגים) היא הצגה גראפית של מערכת מושגית. המפה מאפשרת לחשוב על מערכות היחסים בין האלמנטים והמושגים השונים בתוך מערכת סבוכה ולהציגם באופן פשוט. למעשה, המפה מאפשרת לנו לשרטט את מסגרת החשיבה שלנו (frame) כענן ולקדם אותנו לקראת מסגור מחדש. השימוש במפות מושגיות רווח בתחום החשיבה האסטרטגית, בין השאר בתוך גורמי חשיבה במערכות ביטחון בארץ ובעולם.

קיימות גישות רבות ביחס לשאלה מה תפקיד מפת הידע וכפועל יוצא מכך - כיצד יש לבנותה. חלק מן הגישות משרטטות frame שכל המפות צריכות להתיישב בתוכו (בדומה למודל ה-SWOT), או מחייבות קשר לינארי בין כל רכיב. ערך זה, לעומת זאת, ידגיש את מתודת המסגרת המושגית (conceptual frame) לפיה כל מפה צריכה להיווצר באופן שונה המתאר את המצב הייחודי בהקשר הנדון. המטרה של המפה היא הצגה של מערכות היחסים בתוך המערכת ולא של סדר לוגי לינארי.

גישת דואלוג למפות ידע

בתהליכי הייעוץ שלנו אנו עושים שימוש רב במפות ידע ככלי ל'יישור-קו-מושגי' בקרב המשתתפים, וכאמצעי לפיתוח הדיון ולייצור המשכיות ממפגש למפגש. הגישה בה אנו דוגלים בדואלוג עוצבה על ידי ד"ר צבי לניר וחברת פרקסיס:

למפה תפקיד משולש: לקבוע את גבולות הדיון (על מה מדברים ועל מה לא), לגרות את המשתתפים להעלות תובנות סמויות מתוך התנסותם ובהמשך לשמש כ"שלד" הבסיסי שעליו יובנה הידע החדש, תוך כדי הדיון, מתוך תובנות שמעלים המשתתפים במהלכו.

מתוך אתר "שולחנות עגולים בשיטת פרקסיס"

המפה, במובן זה, היא כלי משמעותי, אך איננה מתיימרת להתייחס לכל השאלות שעל הפרק בהכרח. על האמור יש להוסיף, כי המפה צריכה לסייע לניווט במציאות סבוכה על ידי הבהרת המגמות המרכזיות, המושגים הרלוונטיים ויחסי הגומלין בניהם.

טקסט מול מפת ידע

[1]מפה מושגית
דוגמא של מפה מכונסת
[1]מפת מושגים
דוגמא של אותה מפה פתוחה

כוחה של מפת הידע נעוץ בכך שהיא מחלצת אותנו מן הבעיות המובנות של הטקסט הכתוב בכמה מישורים:

  • לינאריות מול מרחב - בטקסט הכתוב, כל מילה מופיעה לאחר מילה אחרת. בשל כך, הטקסט בעיקרו הוא לינארי - כל עניין מוביל לעניין שלאחריו בסדר ישיר. למעשה, כל טקסט כתוב מכיל בתוכו לוגיקה שבה דבר אחד מוביל אל השני. לעומת זאת, כאשר אנו יוצרים מפה, אנו יכולים לשהות בעמימות ביחס לשאלה מה קודם למה ומה מוביל למה. עמימות זו מאפשרת לנו לחשוב על יחסים חדשים בין המרכיבים, ועל מתחים הדדיים, ועל-כן פותחת כיווני חשיבה שהטקסט הכתוב סוגר.
  • בהירות למול אפשרויות משחק - אחד האלמנטים המרכזיים של הטקסט היא הסגירות שלו שמייצרת את הבהירות לאחר מכן (נסו לחשוב כמה יותר קל לקרוא ספר או pdf מאשר קובץ וורד). כאשר אנו קוראים אנו בפוזיציה מקבלת, ואנו מעוניינים בכך. המפה, לעומת זאת, מכריחה אותנו לחשוב האופן שבו הדברים מוצגים ולשחק עמם.
  • הפצת מידע מול שיתופיות בידע - הטקסט הכתוב מבקש להיות בהיר ככל הניתן, כך שהקורא יוכל להבינו גם ללא סיוע ישיר של כותב הטקסט. הטקסט מוצלח מאוד בהעברת מידע, אך פחות מכך בהעברת ידע, בייחוד בנוגע למסגרות ידע שחורגות מן הפרדיגמה. כך, למשל, כתב לודוויג וויטגנטשיין כי "עבודתי מתבססת על שני חלקים: על החלק אשר הוא כאן (כתוב) ועל כל מה שלא כתבתי. והחלק השני, באופן מדוייק, הוא החלק החשוב" ‏[1]. המפה, למול השאיפה של הטקסט להעביר את הידע ללא מתווך, איננה עומדת בפני עצמה. מצד אחד היא מאפשרת להעביר רעיונות מאוד מורכבים בפרקי זמן קצרים מאוד, אך מצד שני היא מחייבת גורם אנושי מתווך שיסביר את המפה. כמעט תמיד המפה איננה מובנת מתוך עצמה אלא מתוך השיח. לכן, המפה היא פלטפורמה לשיתופיות ולשיח על גביה, ולא להפצת מידע או ידע.

כיצד יוצרים מפת ידע?

הבעיה הבסיסית בתהליך יצירת מפת הידע היא חילוץ והמשגת הידע הקיים. לרוב תהליכי החילוץ וההמשגה מצריכים דיון משמעותי של משתתפים רלוונטיים, והמפה מסייעת לתהליך זה, אך גם יושבת על התובנות המופקות ממנו. לכן, כדאי לשרטט מפה ראשונית וקצרה לדיון הראשון, שתלך ותתמלא במהלכו. תוך כדי הדיון כדאי להניע את המושגים ולחבר יחד נושאים שנראים לנו באופן ראשוני קשורים גם אם אנחנו עדיין לא יודעים להצביע כיצד. בשלב הדיון יווצרו מושגים רבים וחדשים וניתן יהיה להעשיר את המפה. זהו שלב הגילוי. לבסוף, יש לכנס את המפה לכדי frame מוסכם המציג את ההיבטים החשובים ומסיט הצידה את אלו שאינם רלוונטיים למערכת או למערכה כפי שהובנה מתוך התהליך.

כלים ליצירת מפות ידע

בסיסה, מפת הידע לא מצריכה יותר מאשר דף ועט, ובדיון - טוש ולוח. עם זאת, כאשר נכנסים לעובי העבודה, נוח מאוד לעשות שימוש בכלים קיימים ליצירת וניהול מפות ידע. להלן נציג כמה מן הכלים הקיימים:

  • reframer - תוכנה מקוונת (online) מבית פרקסיס, אשר נבנתה במיוחד ליצירה ועבודה עם מפות מושגיות. ה-reframer מאפשר לעבוד על תוכן כל מושג ומושג, לסדר ולארגן את המושגים וליצור מושגי-אב. כך מתאר צבי לניר את הרעיון שמאחורי התכנה:

כדי להתגבר על קושי זה, להגביר את המודעות ל-frame שנוצר ולאפשר מעקב מודע אחר המסובכות שלו, אנו נעזרים בתכנה המיוחדת שפותחה למטרה זו - ה-"Reframer" - העושה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת של ייצוג גרפי.24 התכנה יוצרת פלטפורמה מתאימה לביצוע התהליכים שתוארו לעיל, ומייצגת לחושב את תהליך ההתפתחות הסיסטמית של חשיבתו המושגית באמצעות מפה המשקפת את מערכת ייצוג הייחוסים המתפתחת בין מושגים. ככל שמערכת המושגים מתפתחת ומסתעפת, המפה מייצגת רשת סבוכה יותר של צמתים, חיבורים ו"שכונות מושגיות".

– צבי לניר, אינטליגנציית הרפריימינג
  • תוכנות למצגות - מאחר ותחום מפות מצריך אינפוגרפיקה, תוכנות למצגות עשויות להיות רלוונטיות לעבודה. הבעיה עם תחום המצגות היא שהוא מפריד בין הצגת המפה לעבודה עליה, ובכך מקשה על קיום דיון מעצב על גבי המפה. כמו כן, המרחב המוגבל של תוכנת ה-powerpoint, איננו מאפשר את תהליך הגילוי שנדרש בשלבים הראשונים. על כן, אם ניתן ראוי לעבוד עם תוכנות כגון Prezi (אך שם קיימת בעיה לדוברי עברית) שאינן מגבילות את המרחב העבודה. מפות על גבי powerpoint עשויות להיות מוצלחות בשלבים הסופיים של העבודה, כאשר יש לארוז את המפה - במצב זה מגבלת המקום מסייעת לתהליך.
  • תוכנות לניהול mind maps - באינטרנט קיימות תוכנות רבות ליצירת מה שמכונה "mind maps". הבעיה עם רוב רובן של תוכנות אלו היא שהן אינן מאפשרות את המשחק הנדרש על המפה, ומכריחות לרוב יצירת קשרים בין מושגים. קשרים אלו שעשויים להיות רלוונטיים בסוף הדרך, חוסמים את תהליך הגילוי בתחילה. מתוך תוכנות אלו, כדאי לבדוק את התוכנה InfoRapid KnowledgeBase Builder שמכילה אפשרויות רבות, אם כי גם היא כבולה לקשרים קשיחים בין רכיבים.
  • תוכנות גנריות - תוכנות כמו וורד או onenote עשויות לאפשר גם הן את התהליך האמור. אנו מעדיפים את onenote מאחר והיא מאפשרת ללא קושי רב להתחיל לכתוב בכך מקום במסך, ועל כך הרכיב הגראפי-מרחבי בה יותר מובנה.

טעויות נפוצות בבניית מפת ידע

[1]{{{alt}}}
דוגמא פופולארית למפת ידע שמנסה להציג את המורכבות האסטרטגית של הפעילות האמריקנית באפגניסטן. הגנרל שפיקד על הכוחות צוטט באומרו: "ביום שנבין את השקף הזה ניצחנו את המלחמה"
  • ניסיון לייצג את כל הידע, או כל האלמנטים במערכת - כוחו של המושג נעוץ בכך שהוא מתייחס לתופעות רבות בסביבה הרלוונטית. יתרה מכך - לאור היכולת המוגבלת של האדם להכיל ריבוי של פרטים, התכלית של המפה היא יצירת בהירות. במצב שבו מנסים לשקף את כל הידע, בהירות זו נעלמת, והיא מייצרת מפות ידע שאין להן שימוש.
  • היצמדות למסגרת (frame) קיימת - כאשר נצמדים למסגרת שנוצרה בהקשר אחר, קשה מאוד להבין, לגלות ולעבד את הנושאים הרלוונטיים לסוגיה הנדונה.
  • יצירת מסגרת (frame) ולאחר מכן למלא אותה במושגים - כדאי לנסות לפזר את כל המושגים ולאחר מכן לאסף אותם לכדי אשכולות של היגיון. רק מתוך אשכולות אלו כדאי בשלב הבא ליצור את המסגרת הכוללת.
  • היצמדות למבנה תוצאותי ישיר - העולם הסבוך מניח כי כל תופעה מושפעת ממשתנים רבים. כוחה של המפה בייצוג של המורכבות הזו. מנגד, מפות ידע בהן כל אלמנט מוביל לאלמנט אחר (כברוב התוכנות המקוונות), מייצר תפיסה מוטעית לפיה ניתן לעשות רדוקציה ולבודד את הההשפעה. כנגד תפיסה זו כותב צבי לניר:

חשיבה כזו מועילה מאוד כשמדובר במערכות מכאניות. גם כשאלה מורכבות מאוד. שלם שמורכב ממאות ואלפי חלקים, המקושרים ביניהם בקשרים לוגיים של לולאות משוב סיבתי. האבסורד בחשיבה זו בולט כאשר מנסים להפעילה גם לגבי מערכות חברתיות, שבמהותן הן מערכות סבוכות.‏[2]

לקריאה נוספת


הערות שוליים

  1. מכתב ללודוויג פון פיקר, 1919, על ספרו טרקטטוס לוגי-פילוסופי
  2. צבי לניר, פנקס הכיס של השועל, Kindle Locations 1955-1958.