מערכה

פרדיגמה חדשה לניהול וייעוץ אסטרטגי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

NormandySupply edit.jpg

מערכה (operation) הינה מכלול של פעולות המשרתות אסטרטגיה ארגונית רחבה באופן שילובי לאורך זמן.

המערכה היא רעיון המצוי באופן בסיסי בתווך שבין כמה סביבות:

  • רלוונטיות: חיבור של פנים וחוץ - המערכה היא מאמץ ארגוני להשגת יעדים בסביבה שמחוץ לארגון.
  • שילוביות: חיבור של מערכים פנימיים - המערכה היא מאמץ המחייב שיתוף פעולה של גורמים שונים במערכת הפנימית.
  • קוהרנטיות: חיבור של עבר, הווה ועתיד - המערכה היא מהלך המבוסס על חקירה של הפערים והמורשת (עבר) המחייבים את הפעולה, של הפוטנציאל אותו אנו מבקשים למצות (עתיד) ופעולה בהווה לאור הבנות אלו.

כיצד מגדירים מערכה?

כדי שמושג המערכה ישמש באופן חיוני, המערכה צריכה לגלם מספר היבטים:

  • הגדרה לאור אפקט במציאות - מערכה אינה החזקה של תחום פעילות, או של אוסף פעילויות, אלא מאמץ המכוון לשינוי ממשי. מושג המערכה חיוני כדי לקדם שינוי במערכת החיצונית, שהיא תמיד סבוכה, כלומר כזו שאינה מאפשרת תכנון פרוייקטאלי של השינוי. אי-הוודאות הזו מחייבת הגדרה של אפקט כללי, ההולכת ומתפתחת ככל שהמערכה מתקדמת וההבנות משתפרות והופכות מדוייקות ומבוססות יותר.
  • ליבת הקשב הארגוני - מערכה היא "שואב קשב" ארגוני, ועל כן מחייב גורם שיקדם אותה באופן שיטתי ("מערכתן" / אופרטור). מערכה לא מתקיימת באיזור שהוא שולי או מחוץ לקשב של הארגון.
  • מעורבות של גורמים שונים ומגוונים - המערכה אינה ניהול של יחידה, אלא מהלך המחייב שותפות של גורמים שונים להשגת התכלית.

בין מערכה ואסטרטגיה

קידום האסטרטגיה מצריך על פי רוב מספר מערכות שונות, ברצף או במקביל, באופן שיוצר מומנטום של למידה ופעולה ממערכה למערכה. מקורותיו של רעיון מצויים בעולם הצבאי ויונקים מתחום החשיבה של ההגות הצבאית הסובייטית, אך ההתמרה שלה לעולם הארגוני מאפשרת פיתוח של מאמצים ארגוניים להשפעה בסביבות סבוכות.

בין טקטיקה ומערכה

מערכה קושרת בין רעיון אסטרטגי הנוטה להיות מופשט וכללי, לכלי הביצוע הטקטיים. המערכה מאפשרת מיצוי של הטקטיקה, במשך מסויים, לטובת מימוש האסטרטגיה. במובן הזה, מערכה היא סיפור מארגן של מבצעים ופעילויות, שלכל אחד מהם יש תכלית קונקרטית, שמאפשרים הישג שהוא מעבר לסך ההישגים הקונקרטיים.

מקורות המושג

הגנרל מיכאל טוכצ'בסקי - מהוגי גישת המערכה העמוקה

מערכה היה מושג שלקוח מהסביבה הצבאית-אופרטיבית. בשונה מהסביבה הטקטית נדרשת בה נדרשת פעולה בסביבה המערכתית המופשטת נדרשת המשגה. בערך זה נתאר את מובן המערכה מתוך מקורותיה הצבאיים, ההנחה היא שנידרש להתאים ולהתמיר את המושג לסביבה האזרחית. הנחה זו אינה מובנת מאליה, משום שבסביבה הצבאית מתקיימים תנאים יחודיים כמו היררכיה, יכולת מתן פקודות ואתגרים ביטחוניים.

מערכה הינה חלק מקמפיין (campaign): כלומר בעוד למערכה יש גבולות ברורים (במרחב ובזמן)ומוגדר מצב סיום וניתן להסביר כיצד מגיעים אליו באמצעות רעיון מרכזי, בקמפיין יש מספר מערכות, בדירוג או במקביל, וההישג הנדרש שלו עמום וכללי, הכמו אופק. מערכה כוללת את סך כל פעולות (הלחימה, בסביבה הצבאית) הכפופות לרעיון אחד ומכוונת להשגת אותה מטרה. הרעיון האחד ואחדות המטרה הם שהופכים את הפרטים למערכת.

בין עקרונות הגישה המערכתית ניתן לציין: מפגש בין הרצוי למצוי. חיבור להקשר אסטרטגי - כל מערכה שונה, לכל מערכה רעיון שונה. סינרגייה/שילוביות - השלם גדול מסכום חלקיו. הלימה בין המשימות הטקטיות לבין המטרה המערכתית. הישג נידרש ברור, שמעצב המערכה ידע אם השיג את המטרות שהגדיר. ניתוח מערכתי של היריב ופעולה לאור תורפותיו.

הדרג מערכתי

מאחר והמערכה מצויה בין הרמה האסטרטגית המופשטת ובין הרמה הביצועית הקונקרטית, הדרג המערכתי מתפקד כגשר ייחודי בין הרמות, השוזר תכלית אסטרטגית בפעילויות קונקרטיות דרך סיפור מארגן משותף. הדרג המערכתי בארגונים מצוי על כן בסביבת הביניים, אותם גורמים המתרגמים באופן יומיומי את התכלית האסטרטגית למכלול הפעולות להשגתה. עיצוב המערכה נדרש כדי להבין, לתכנן ולנהל את המערכה באופן מושכל, והוא מתרחש בדרג זה, בשיח שלו עם הרמה האסטרטגית, ולמידה וההנעה שלו את סביבת העבודה בארגון.

השלבים המרכזיים בעיצוב מערכה

  1. גבולות המערכת - בירור מה ההקשר היחודי בו מתקיים הדיון, מי השחקנים הרלוונטיים, מדוע המערכה נדרשת דווקא עכשיו, מה ניתן ללמוד מהעבר על התמודדות עם אתגרים דומים, מסגרת הזמן ואילוצים שקיימים למעצב המערכה, הגדרה של תכלית אסטרטגית, כלומר ישראל והבעייה - הגדרת תכלית אסטרטגית (או מי שמעל מעצב את המערכה), מתחים של ישראל, איפיון מגמות בתחום בו עוסקת המערכה ועוד. התיחסות לסביבה האסטרטגית בה מעוצבת המערכה. אפיון גבולות המערכת מתייחס לכל הנושאים אשר משפיעים על המערכה ואין למעצב המערכה אפשרות להשפיע עליהם.
  2. רציונל היריב - במערכה צבאית יש יריב/אויב אשר פועלים מולו. כשמבררים את מאפייניו המערכתיים של היריב אין הכוונה להיבטים של מיקום או לסקירה של שמות מפקדיו אלא לאפיון תורפותיו וחוזקותיו המערכתיות, ניסיון לאתר את מרכזי הכובד שלו שפגיעה בהם תערער את הגיונו ותוציא אותו משיווי משקלו. מה הן ההפיסות האופרטיביות של היריב, כיצד יגיב אם נפעל מולו, מתחים שקיימים אצל היריב ואשר ניתן לנצלם. מהו הרעיון האסטרטגי או האופרטיבי לאוא פועלת המערכת היריבה. מה הן מערכות המשנה של המערכת היריבה. כאשר דנים במערכה במובניה האזרחיים והארגוניים ניתן להתייחס למערכת שכנגד, זו שמחוץ לארגון ולמול מתחרים קיימים ופוטנציאליים. אולם התיחסות להנהלה למשל כאל "יריב" בעייתית ועלולה ליצור קושי, לכן ראוי לחפש מושג אחר ב"מערכה ארגונית" מאשר יריב/אויב.
  3. המערכה - מטרות המערכה, הגדרת הישג נידרש/מצב סיום למערכה, ניסוח רעיון מערכתי - כלומר כיצד מחברים בין ה"מה" ל"איך", מהי השיטה של המערכה. כיצד ניתן לערער את תפקוד היריב באמצעות מהלומה על מול מרכז הכובד של היריב. גם כאן נידר לפתח מושג חלופי למהלומה, ודאי ב"מערכה ארגונית".גבולות המערכה - הגבלת המערכה חיונית בכדי לייצר תנאים להגדרתה, בין השאר נדרשת הגבלת המערכה בזמן, במרחב, באופי הכלים שבהם יעשה שימוש (בסביבה הצבאית - האם המערכה תהיה מעל לרף המלחמה או תישאר חשאית בלבד?).כיצד המערכה בנויה - מאילו מאמצים, לאן מיועד כל מאמץ, מי מוביל כל מאמץ, כיצד המאמצים מתחלקים על ציר הזמן (באופן סימולטני או בדירוג). כיצד מתייחסים המאמצים למתחים ולתורפות בהם שרוי היריב וכיצד הם מנצלים את היתרונות שלנו.

טבלה של שמעון נווה - בין הסביבה המערכתית והטקטית (2005)

קטגוריה
סביבה מערכתית
סביבה טקטית

מרחב ההתרחשות

מערכה (הקשר רחב)

קרב (הקשר תחום בזמן ומרחב)

גנריות ברמה הניהולית

שונות בסיסית בין מערכה למערכה

אוניברסאליות - הגבעה היא גבעה והנשק אותו נשק

היחס ליריב

אחרות

דמיון אלינו

היגיון הפעולה

מופשט / המשגה מופשטת

מכניסטי

תכלית הפעולה

מהלומה

השמדה

מקור הפיתרון

פיתרון מערכתי ייחודי

פתרון טקטי לפי התו"ל

הגורם הרלוונטי

מפקדים / מנהלים בכירים

חיילים ומפקדים זוטרים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים