הבדלים בין גרסאות בדף "הפתעה בסיסית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "/wiki/images/" ב־"/wiki/upload/doalogue/") |
מ (החלפת טקסט – "שנה=([0-9]*)}}" ב־"שנה=$1}}{{Meta}}") |
||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{באנר|תמונה= | + | {{באנר|תמונה=ההפתעה הבסיסית.png|פריסה=contain}} |
| − | '''הפתעה בסיסית''' היא | + | '''הפתעה בסיסית''' (לעתים גם '''הפתעה אסטרטגית''') היא הפתעה הנובעת מפער [[פרדיגמה|תפיסתי]] ביחס למציאות ומובילה למצב של הלם לנוכח התפתחות החורגת מן [[מערכת מושגית|המערכת התפיסתית]] הקיימת. זאת, בניגוד להפתעה המצבית הנובעת מהיעדר מידע או ממוכנות לקויה להתפתחויות שניתן היה לצפותן. ההפתעה הבסיסית מתחוללת על רקע מתפתח לאורך זמן מצב שבו מתקיים [[פער רלוונטיות|פער]] בלתי ניתן לגישור בין המציאות לבין תפיסתנו אותה, ופער זה מוביל לאירועים החותרים תחת [[הסוד הארגוני|יסודות הקיום]] של ה[[מערכת]]. |
==רקע== | ==רקע== | ||
{{תמונה|https://lh3.googleusercontent.com/-lTbMWxAySY8/VDEHnqbr4sI/AAAAAAAACzs/CF1pY94OlhE/w300-h525-no/%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%94%2B%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA.png|צבי לניר - ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר|250|alt=צבי לניר - ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר}} | {{תמונה|https://lh3.googleusercontent.com/-lTbMWxAySY8/VDEHnqbr4sI/AAAAAAAACzs/CF1pY94OlhE/w300-h525-no/%D7%94%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%94%2B%D7%94%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA.png|צבי לניר - ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר|250|alt=צבי לניר - ההפתעה הבסיסית - מודיעין במשבר}} | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לניר מתאר את [[ויקי:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] כהפתעה בסיסית, וטוען בכך שוועדות החקירה כשלו בהבנתה כאשר ביקשו לחדד את הנהלים שהתקיימו לפני המלחמה כמענה לבעיה שהמלחמה הציגה. ההפתעה הבסיסית לא נבעה לשיטתו מקריאה לא נכונה של הידיעות, אלא מהיבטים זהותיים בסיסיים כגון מתפיסת הישראלים את עצמם למול צבאות ערב, ומשאלות אופרטיביות מערכתיות שלא קיבלו ביטוי. במצב שנוצר, גם התרעה לא היתה מספקת מענה כי התפיסה כולה לא התאימה למציאות. | לניר מתאר את [[ויקי:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] כהפתעה בסיסית, וטוען בכך שוועדות החקירה כשלו בהבנתה כאשר ביקשו לחדד את הנהלים שהתקיימו לפני המלחמה כמענה לבעיה שהמלחמה הציגה. ההפתעה הבסיסית לא נבעה לשיטתו מקריאה לא נכונה של הידיעות, אלא מהיבטים זהותיים בסיסיים כגון מתפיסת הישראלים את עצמם למול צבאות ערב, ומשאלות אופרטיביות מערכתיות שלא קיבלו ביטוי. במצב שנוצר, גם התרעה לא היתה מספקת מענה כי התפיסה כולה לא התאימה למציאות. | ||
| − | == האיום שבהפתעה הבסיסית == | + | ==האיום שבהפתעה הבסיסית== |
| − | + | {{תרשים|תרשים=תרשים:פער הרלוונטיות|הסבר=כרונולוגיה של פער רלוונטיות, ע"פ מאמרו של לניר|מסגרת=|מוזח=כן|קישור=}} | |
האתגר הבסיסי ש'''ההפתעה הבסיסית''' מציבה בפנינו איננו רק איך לצפות את האירוע (אתגר שבמקרים רבים איננו בר-פתרון, שכן המערכת התפיסתית הקיימת לא מכירה בקיומם של האירועים המתפתחים), אלא מה לעשות כאשר אירועים מסוג זה מתהווים. הנטיה של מערכות היא לתאר את האירוע כהפתעה מצבית, ולהתמודד עמו על ידי חידוד נהלים וסילוק מי שמואשמים כאחראים למחדל. ההתמודדות הטובה ביותר לפי גישה זו היא לעשות עוד מאותו הדבר, באופן שמעמיק את הבעיות שנוצרות (ראו: [[מרחב ההכחשה]]). במצב זה, כאשר הפעולות שננקטות אינן משיגות את מטרתן, המערכת מאבדת את האמון שלה בעצמה, ועלולה להגיע לאבדן ה[[הסוד הארגוני|דבק הפנימי]] באופן שעשוי לאיים על עצם קיומה. | האתגר הבסיסי ש'''ההפתעה הבסיסית''' מציבה בפנינו איננו רק איך לצפות את האירוע (אתגר שבמקרים רבים איננו בר-פתרון, שכן המערכת התפיסתית הקיימת לא מכירה בקיומם של האירועים המתפתחים), אלא מה לעשות כאשר אירועים מסוג זה מתהווים. הנטיה של מערכות היא לתאר את האירוע כהפתעה מצבית, ולהתמודד עמו על ידי חידוד נהלים וסילוק מי שמואשמים כאחראים למחדל. ההתמודדות הטובה ביותר לפי גישה זו היא לעשות עוד מאותו הדבר, באופן שמעמיק את הבעיות שנוצרות (ראו: [[מרחב ההכחשה]]). במצב זה, כאשר הפעולות שננקטות אינן משיגות את מטרתן, המערכת מאבדת את האמון שלה בעצמה, ועלולה להגיע לאבדן ה[[הסוד הארגוני|דבק הפנימי]] באופן שעשוי לאיים על עצם קיומה. | ||
| − | == כיצד מזהים הפתעות בסיסיות? == | + | ==כיצד מזהים הפתעות בסיסיות?== |
הזיהוי של הפתעות בסיסיות הוא מורכב, שכן גם לאחר התהוות האירוע אנו ממשיכים לשפוט אותו באמצעות המערכת התפיסתית הישנה. בשל כך האינדיקטורים הקלאסיים אינם מסייעים ויש לפתח כלים אלטרנטיביים לזיהוי פערי רלוונטיות. לטענת לניר, כלים כאלו צריכים להמצא בתווך שבין החשיבה הלוגית לחשיבה האינטואיטיבית, או בלשונו: '''לחשוב את הרגש'''. הסיבה לכך נעוצה בכך שהמערכת הלוגית כושלת בניתוח של האירוע, אך הפער שבין התחושות שלנו ממגע ישיר עם המציאות לבין המערכת הלוגית כן ניתן להרגשה. את ההרגשה הזו מזקק לניר לתיאור הארגון שבו רווחת התחושה ש'''זה לא זה''', למרות שעדיין לא ברור מה אפשר לעשות אחרת. | הזיהוי של הפתעות בסיסיות הוא מורכב, שכן גם לאחר התהוות האירוע אנו ממשיכים לשפוט אותו באמצעות המערכת התפיסתית הישנה. בשל כך האינדיקטורים הקלאסיים אינם מסייעים ויש לפתח כלים אלטרנטיביים לזיהוי פערי רלוונטיות. לטענת לניר, כלים כאלו צריכים להמצא בתווך שבין החשיבה הלוגית לחשיבה האינטואיטיבית, או בלשונו: '''לחשוב את הרגש'''. הסיבה לכך נעוצה בכך שהמערכת הלוגית כושלת בניתוח של האירוע, אך הפער שבין התחושות שלנו ממגע ישיר עם המציאות לבין המערכת הלוגית כן ניתן להרגשה. את ההרגשה הזו מזקק לניר לתיאור הארגון שבו רווחת התחושה ש'''זה לא זה''', למרות שעדיין לא ברור מה אפשר לעשות אחרת. | ||
| − | == התמודדות עם הפתעות בסיסיות == | + | ==התמודדות עם הפתעות בסיסיות== |
האתגר הוא להפוך את אירוע של '''הפתעה בסיסית''' לכדי למהלך של [[למידה בסיסית]] ו[[הסתגלות]] על מנת להתמודד עם שינוי המציאות. לשם כך יש לפעול במספר רמות: | האתגר הוא להפוך את אירוע של '''הפתעה בסיסית''' לכדי למהלך של [[למידה בסיסית]] ו[[הסתגלות]] על מנת להתמודד עם שינוי המציאות. לשם כך יש לפעול במספר רמות: | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == אירועים של הפתעה בסיסית == | + | *'''מפגש עם המציאות''' - הניסיון מראה שגופים שמעורבות מאוד במציאות [[התהוות|המתהווה]] נוטים להבין מוקדם יותר אירועים של שינוי מערכתי. על כן, במציאות שבה מתפתח פער רלוונטיות יש ליצור [[חיכוך]] מוגבר עם מרחבי הליבה של הסוגיות, כדי לחולל ולחץ [[בינה|ידע מעשי]] חדש אודות המציאות. |
| + | *[[מסגור מחדש|'''מסגור מחדש''']] - כדי להבין באופן מחודש את המציאות יש להגיע לכדי מסגור מחדש של האירוע, על בסיסי הידע המעשי שחולץ, | ||
| + | *'''הנעת [[שינוי הסתגלותי]] '''- ההבנה המחודשת צריכה לחלחל לרמות התפקוד השונות של המערכת, ולשם כך יש להניע למידה בכל הרמות ולרתום את בעלי העניין לשינוי הנדרש בדפוסי התפקוד. | ||
| + | |||
| + | ==אירועים של הפתעה בסיסית== | ||
המאפיין המשותף לאירועי '''ההפתעה הבסיסית '''הוא שמדובר באירועים נרחבים, מערכתיים, שכללו תשתית מידע רחבה, אך כזו שניתן היה להבינה רק בדיעבד. ניתן בין השאר לראות ככאלו את האירועים הבאים: | המאפיין המשותף לאירועי '''ההפתעה הבסיסית '''הוא שמדובר באירועים נרחבים, מערכתיים, שכללו תשתית מידע רחבה, אך כזו שניתן היה להבינה רק בדיעבד. ניתן בין השאר לראות ככאלו את האירועים הבאים: | ||
| − | * [[wiki:המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי ב-2008]] | + | |
| − | * [[wiki:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] | + | *[[wiki:המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי ב-2008]] |
| − | * [[wiki:האביב הערבי|אירועי האביב הערבי והטלטלה האיזורית במזרח התיכון]] | + | *[[wiki:מלחמת יום הכיפורים|מלחמת יום הכיפורים]] |
| − | * [[ויקי:פיגועי ה-11 בספטמבר|פיגועי ה-11 בספטמבר]] | + | *[[wiki:האביב הערבי|אירועי האביב הערבי והטלטלה האיזורית במזרח התיכון]] |
| − | * [[wiki:התפרקות ברית המועצות|קריסת ברה"מ]] | + | *[[ויקי:פיגועי ה-11 בספטמבר|פיגועי ה-11 בספטמבר]] |
| + | *[[wiki:התפרקות ברית המועצות|קריסת ברה"מ]] | ||
| + | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | + | {{ספריה|מדף=חשיבה מערכתית | |
| − | + | |ספר=ההפתעה הבסיסית}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | *[[צבי לניר]] | ||
| + | *[[פער רלוונטיות]] ו[[מרחב ההכחשה]] | ||
| + | *[[מדיה:על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית ונרטיב - ממוקד.pdf|על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית וחורבן]] | ||
| + | *[[blog:אחרי-41-שנה-איך-יוצאים-מהטראומה-הרהורים/|פוסט על תופעת ההפתעה הבסיסית בראיונות של אלי זעירא]] | ||
| + | *[[ברבור שחור|השוואה בין רעיון ההפתעה הבסיסית ותיאוריית הברבור השחור]] | ||
| + | <embedit>src="https://www.doalogue.co.il/wiki/upload/doalogue/ViewerJS/#../3/39/%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%94_%D7%97%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5_-_%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%91_-_%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93.pdf"</embedit> | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | *[http://web.archive.org/web/20160901000000/http://praxis.co.il/download/Fundamental_Surprise.doc תופעת ההפתעה הבסיסית] - ד"ר צבי לניר. | ||
| + | *[http://web.archive.org/web/20151210150926/http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc פער הרלוונטיות] - ד"ר צבי לניר. | ||
| + | *צבי לניר, '''הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר''', הקיבוץ המאוחד, 1983. ([http://reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=1124 דף הספר באתר מכון ראות]) | ||
| + | *עפרון רזי ופיני יחזקאלי, '''[http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/04/Razi__Yehezkeally_-_The_Responsible_Organization.pdf תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה]''', הוצאת המכללה לביטחון לאומי, 2013. | ||
| + | *[[מקהל:מדוע נכשל המודיעין פעם אחר פעם במתן התרעה|מדוע נכשל המודיעין פעם אחר פעם במתן התרעה]] | ||
| + | *[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000592885 מה שווה הפתעה בעולם העסקים?] - מאמר דעה מעניין של ד"ר שי הרשקוביץ' באתר גלובס | ||
| + | {{קרדיט|כותב=צוות דואלוג|שנה=2015}}{{Meta}} | ||
[[קטגוריה:מושגים]] | [[קטגוריה:מושגים]] | ||
[[קטגוריה:תיאוריות]] | [[קטגוריה:תיאוריות]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:10, 23 בדצמבר 2022
הפתעה בסיסית (לעתים גם הפתעה אסטרטגית) היא הפתעה הנובעת מפער תפיסתי ביחס למציאות ומובילה למצב של הלם לנוכח התפתחות החורגת מן המערכת התפיסתית הקיימת. זאת, בניגוד להפתעה המצבית הנובעת מהיעדר מידע או ממוכנות לקויה להתפתחויות שניתן היה לצפותן. ההפתעה הבסיסית מתחוללת על רקע מתפתח לאורך זמן מצב שבו מתקיים פער בלתי ניתן לגישור בין המציאות לבין תפיסתנו אותה, ופער זה מוביל לאירועים החותרים תחת יסודות הקיום של המערכת.
רקע
מושג ההפתעה הבסיסית נהגה על ידי סא"ל (מיל') ד"ר צבי לניר, במחקר שערך על הפתעת מלחמת יום הכיפורים ופורסם בספר הנושא את הכותרת הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר. לניר טען, כי אנו מתקשים להבין את הפתעת מלחמת יום הכיפורים מאחר ואיננו מבדילים בין סוגים שונים של הפתעות - ההפתעה המצבית והבסיסית. בעוד שההפתעה המצבית מתייחסת למידע חסר, ההפתעה הבסיסית איננה תולדה של היעדר מידע אלא של היעדר מסגרת תפיסתית רלוונטית. במצב זה, כל המידע איננו מועיל להבנת התמונה, וגרוע מכך - המערכת איננה יודעת כיצד להגיב כאשר האירוע מתרחש.
לניר מתאר את מלחמת יום הכיפורים כהפתעה בסיסית, וטוען בכך שוועדות החקירה כשלו בהבנתה כאשר ביקשו לחדד את הנהלים שהתקיימו לפני המלחמה כמענה לבעיה שהמלחמה הציגה. ההפתעה הבסיסית לא נבעה לשיטתו מקריאה לא נכונה של הידיעות, אלא מהיבטים זהותיים בסיסיים כגון מתפיסת הישראלים את עצמם למול צבאות ערב, ומשאלות אופרטיביות מערכתיות שלא קיבלו ביטוי. במצב שנוצר, גם התרעה לא היתה מספקת מענה כי התפיסה כולה לא התאימה למציאות.
האיום שבהפתעה הבסיסית
כרונולוגיה של פער רלוונטיות, ע"פ מאמרו של לניר
האתגר הבסיסי שההפתעה הבסיסית מציבה בפנינו איננו רק איך לצפות את האירוע (אתגר שבמקרים רבים איננו בר-פתרון, שכן המערכת התפיסתית הקיימת לא מכירה בקיומם של האירועים המתפתחים), אלא מה לעשות כאשר אירועים מסוג זה מתהווים. הנטיה של מערכות היא לתאר את האירוע כהפתעה מצבית, ולהתמודד עמו על ידי חידוד נהלים וסילוק מי שמואשמים כאחראים למחדל. ההתמודדות הטובה ביותר לפי גישה זו היא לעשות עוד מאותו הדבר, באופן שמעמיק את הבעיות שנוצרות (ראו: מרחב ההכחשה). במצב זה, כאשר הפעולות שננקטות אינן משיגות את מטרתן, המערכת מאבדת את האמון שלה בעצמה, ועלולה להגיע לאבדן הדבק הפנימי באופן שעשוי לאיים על עצם קיומה.
כיצד מזהים הפתעות בסיסיות?
הזיהוי של הפתעות בסיסיות הוא מורכב, שכן גם לאחר התהוות האירוע אנו ממשיכים לשפוט אותו באמצעות המערכת התפיסתית הישנה. בשל כך האינדיקטורים הקלאסיים אינם מסייעים ויש לפתח כלים אלטרנטיביים לזיהוי פערי רלוונטיות. לטענת לניר, כלים כאלו צריכים להמצא בתווך שבין החשיבה הלוגית לחשיבה האינטואיטיבית, או בלשונו: לחשוב את הרגש. הסיבה לכך נעוצה בכך שהמערכת הלוגית כושלת בניתוח של האירוע, אך הפער שבין התחושות שלנו ממגע ישיר עם המציאות לבין המערכת הלוגית כן ניתן להרגשה. את ההרגשה הזו מזקק לניר לתיאור הארגון שבו רווחת התחושה שזה לא זה, למרות שעדיין לא ברור מה אפשר לעשות אחרת.
התמודדות עם הפתעות בסיסיות
האתגר הוא להפוך את אירוע של הפתעה בסיסית לכדי למהלך של למידה בסיסית והסתגלות על מנת להתמודד עם שינוי המציאות. לשם כך יש לפעול במספר רמות:
- מפגש עם המציאות - הניסיון מראה שגופים שמעורבות מאוד במציאות המתהווה נוטים להבין מוקדם יותר אירועים של שינוי מערכתי. על כן, במציאות שבה מתפתח פער רלוונטיות יש ליצור חיכוך מוגבר עם מרחבי הליבה של הסוגיות, כדי לחולל ולחץ ידע מעשי חדש אודות המציאות.
- מסגור מחדש - כדי להבין באופן מחודש את המציאות יש להגיע לכדי מסגור מחדש של האירוע, על בסיסי הידע המעשי שחולץ,
- הנעת שינוי הסתגלותי - ההבנה המחודשת צריכה לחלחל לרמות התפקוד השונות של המערכת, ולשם כך יש להניע למידה בכל הרמות ולרתום את בעלי העניין לשינוי הנדרש בדפוסי התפקוד.
אירועים של הפתעה בסיסית
המאפיין המשותף לאירועי ההפתעה הבסיסית הוא שמדובר באירועים נרחבים, מערכתיים, שכללו תשתית מידע רחבה, אך כזו שניתן היה להבינה רק בדיעבד. ניתן בין השאר לראות ככאלו את האירועים הבאים:
- המשבר הכלכלי העולמי ב-2008
- מלחמת יום הכיפורים
- אירועי האביב הערבי והטלטלה האיזורית במזרח התיכון
- פיגועי ה-11 בספטמבר
- קריסת ברה"מ
לקריאה נוספת
- צבי לניר
- פער רלוונטיות ומרחב ההכחשה
- על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית וחורבן
- פוסט על תופעת ההפתעה הבסיסית בראיונות של אלי זעירא
- השוואה בין רעיון ההפתעה הבסיסית ותיאוריית הברבור השחור
קישורים חיצוניים
- תופעת ההפתעה הבסיסית - ד"ר צבי לניר.
- פער הרלוונטיות - ד"ר צבי לניר.
- צבי לניר, הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר, הקיבוץ המאוחד, 1983. (דף הספר באתר מכון ראות)
- עפרון רזי ופיני יחזקאלי, תב"צים - תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה, הוצאת המכללה לביטחון לאומי, 2013.
- מדוע נכשל המודיעין פעם אחר פעם במתן התרעה
- מה שווה הפתעה בעולם העסקים? - מאמר דעה מעניין של ד"ר שי הרשקוביץ' באתר גלובס
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי צוות דואלוג. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- צוות דואלוג, הפתעה בסיסית, מאגר הידע של דואלוג, 2015.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.