הבדלים בין גרסאות בדף "מודל פס הייצור"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{באנר|תמונה=Airacobra_P39_Assembly_LOC_02902u.jpg}} | {{באנר|תמונה=Airacobra_P39_Assembly_LOC_02902u.jpg}} | ||
[[File:Ford Motor Company assembly line.jpg|alt=פס ייצור|thumb|פס הייצור של פורד. העובד לא צריך להבין את התכלית]] | [[File:Ford Motor Company assembly line.jpg|alt=פס ייצור|thumb|פס הייצור של פורד. העובד לא צריך להבין את התכלית]] | ||
| − | '''מודל פס הייצור '''(כמסגרת תפיסתית, מעבר לפס הייצור הממשי)''' '''הינו רעיון מארגן של חלק נכבד מה[[מערכת|מערכות]] המודרניות, המאפשר חלוקה לא [[שילוביות|שלובית]] אך יעילה של העבודה. | + | '''מודל פס הייצור '''(כמסגרת תפיסתית, מעבר לפס הייצור הממשי)''' '''הינו רעיון מארגן של חלק נכבד מה[[מערכת|מערכות]] המודרניות, המאפשר חלוקה לא [[שילוביות|שלובית]] אך [[יעילות|יעילה]] של העבודה. |
| − | לפי '''מודל פס הייצור''', | + | לפי '''מודל פס הייצור''', רובם של בני האנוש מאיישים את רצפת הייצור. פועלי הייצור צריכים לדעת מעט מאוד - להגיע בזמן ולאייש את המקום המיועד להם. פועלי הייצור אינם נדרשים לדעת מה התכלית. |
| + | |||
| + | מעל עובדי הייצור נמצאים המהנדסים – מהנדסי המוצר ומהנדסי התהליך. אלו גם כן אינם צריכים לחשוב על התכלית אלא רק על המוצר עצמו בכללותו – הם המומחים ל"איך". | ||
| + | |||
| + | לבסוף נמצאים אלו שלמדו מנהל עסקים ומאיישים את הרמות הבכירות ואת מחלקת המכירות. הם אלו שאחראים להבין את התכלית, ה"לשם מה", באופן המבוסס על עולמות תוכן ממדעי החברה. בכללותו, התהליך הארגוני של פס הייצור הוא לגמרי [[מלמעלה למטה]] (Top-down): איש העסקים ייזום, המהנדס יתכנן ופועל הייצור ייצר. | ||
| + | |||
| + | '''העולם של פס הייצור''' מהווה תשתית תפיסתית לניהול בארגונים רבים שאינם דומים כלל לפס הייצור. היעילות של מודל זה (שמתוארת לראשונה בפירוט בספרו המכונן של אדם סמית' "עושר העמים") היא היעד הנשגב של כל ארגון בתקופה המודרנית. הצלחתו של המודל נעוצה בכך שהוא מאפשר יצירה של [[פשוט|מערכת סגורה ופשוטה]] שניתן לעצב ולנהל באופן אופטימלי. האתגר שמודל זה מציב בפנינו נובע מהחלתו על מרחבים שהם בהגדרתם [[מערכת סבוכה|סבוכים]] ומחייבים [[חשיבה מערכתית]]. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־23:21, 13 בנובמבר 2016
מודל פס הייצור (כמסגרת תפיסתית, מעבר לפס הייצור הממשי) הינו רעיון מארגן של חלק נכבד מהמערכות המודרניות, המאפשר חלוקה לא שלובית אך יעילה של העבודה.
לפי מודל פס הייצור, רובם של בני האנוש מאיישים את רצפת הייצור. פועלי הייצור צריכים לדעת מעט מאוד - להגיע בזמן ולאייש את המקום המיועד להם. פועלי הייצור אינם נדרשים לדעת מה התכלית.
מעל עובדי הייצור נמצאים המהנדסים – מהנדסי המוצר ומהנדסי התהליך. אלו גם כן אינם צריכים לחשוב על התכלית אלא רק על המוצר עצמו בכללותו – הם המומחים ל"איך".
לבסוף נמצאים אלו שלמדו מנהל עסקים ומאיישים את הרמות הבכירות ואת מחלקת המכירות. הם אלו שאחראים להבין את התכלית, ה"לשם מה", באופן המבוסס על עולמות תוכן ממדעי החברה. בכללותו, התהליך הארגוני של פס הייצור הוא לגמרי מלמעלה למטה (Top-down): איש העסקים ייזום, המהנדס יתכנן ופועל הייצור ייצר.
העולם של פס הייצור מהווה תשתית תפיסתית לניהול בארגונים רבים שאינם דומים כלל לפס הייצור. היעילות של מודל זה (שמתוארת לראשונה בפירוט בספרו המכונן של אדם סמית' "עושר העמים") היא היעד הנשגב של כל ארגון בתקופה המודרנית. הצלחתו של המודל נעוצה בכך שהוא מאפשר יצירה של מערכת סגורה ופשוטה שניתן לעצב ולנהל באופן אופטימלי. האתגר שמודל זה מציב בפנינו נובע מהחלתו על מרחבים שהם בהגדרתם סבוכים ומחייבים חשיבה מערכתית.
לקריאה נוספת
- פוסט בבלוג על המהפכה בנדרשת במערכת החינוך והביטחון לנוכח המשבר במודל פס הייצור