מפת ידע
מפת ידע (לעתים - מפה מושגית/מפת מושגים) היא הצגה גראפית של מערכת מושגית. המפה מאפשרת לחשוב על מערכות היחסים בין האלמנטים והמושגים השונים ולהציגם באופן פשוט. למעשה, המפה מאפשרת לנו לשרטט את מסגרת החשיבה שלנו (frame) ולקדם אותנו לקראת מסגור מחדש. קיימות גישות רבות ביחס לשאלה מה תפקיד מפת הידע וכפועל יוצא מכך - כיצד יש לבנותה. חלק מן הגישות משרטטות frame שכל המפות צריכות להתיישב בתוכו (בדומה למודל ה-SWOT). ערך זה, לעומת זאת, ידגיש את מתודת המסגרת המושגית (conceptual frame) לפיה כל מפה צריכה להיווצר באופן שונה המתאר את המצב הייחודי בהקשר הנדון.
גישת דואלוג למפות ידע
בתהליכי הייעוץ שלנו אנו עושים שימוש רב במפות ידע ככלי ל'יישור-קו-מושגי' בקרב המשתתפים, וכאמצעי לפיתוח הדיון ולייצור המשכיות ממפגש למפגש. הגישה בה אנו דוגלים בדואלוג עוצבה על ידי ד"ר צבי לניר וחברת פרקסיס:
|
למפה תפקיד משולש: לקבוע את גבולות הדיון (על מה מדברים ועל מה לא), לגרות את המשתתפים להעלות תובנות סמויות מתוך התנסותם ובהמשך לשמש כ"שלד" הבסיסי שעליו יובנה הידע החדש, תוך כדי הדיון, מתוך תובנות שמעלים המשתתפים במהלכו. |
||
| – מתוך אתר "שולחנות עגולים בשיטת פרקסיס" | ||
המפה, במובן זה, היא כלי משמעותי, אך איננה מתיימרת להתייחס לכל השאלות שעל הפרק בהכרח. על האמור יש להוסיף, כי המפה צריכה לסייע לניווט במציאות סבוכה על ידי הבהרת המגמות המרכזיות, המושגים הרלוונטיים ויחסי הגומלין בניהם.
כיצד יוצרים מפת ידע?
הבעיה הבסיסית בתהליך יצירת מפת הידע היא חילוץ והמשגת הידע הקיים. לרוב תהליכי החילוץ וההמשגה מצריכים דיון משמעותי של משתתפים רלוונטיים, והמפה מסייעת לתהליך זה, אך גם יושבת על התובנות המופקות ממנו. לכן, כדאי לשרטט מפה ראשונית וקצרה לדיון הראשון, שתלך ותתמלא במהלכו. תוך כדי הדיון כדאי להניע את ה
כלים ליצירת מפות ידע
בסיסה, מפת הידע לא מצריכה יותר מאשר דף ועט, ובדיון - טוש ולוח. עם זאת, כאשר נכנסים לעובי העבודה, נוח מאוד לעשות שימוש בכלים קיימים ליצירת וניהול מפות ידע. להלן נציג כמה מן הכלים הקיימים:
- reframer - תוכנה מקוונת (online) מבית פרקסיס, אשר נבנתה במיוחד ליצירה ועבודה עם מפות מושגיות. ה-reframer מאפשר לעבוד על תוכן כל מושג ומושג, לסדר ולארגן את המושגים וליצור מושגי-אב.
- תוכנות למצגות - מאחר ותחום מפות מצריך אינפוגרפיקה, תוכנות למצגות עשויות להיות רלוונטיות לעבודה. הבעיה עם תחום המצגות היא שהוא מפריד בין הצגת המפה לעבודה עליה, ובכך מקשה על קיום דיון מעצב על גבי המפה. כמו כן, המרחב המוגבל של תוכנת ה-powerpoint, איננו מאפשר את תהליך הגילוי שנדרש בשלבים הראשונים. על כן, אם ניתן ראוי לעבוד עם תוכנות כגון Prezi (אך שם קיימת בעיה לדוברי עברית) שאינן מגבילות את המרחב העבודה. מפות על גבי powerpoint עשויות להיות מוצלחות בשלבים הסופיים של העבודה, כאשר יש לארוז את המפה - במצב זה מגבלת המקום מסייעת לתהליך.
- תוכנות לניהול mind maps - באינטרנט קיימות תוכנות רבות ליצירת מה שמכונה "mind maps". הבעיה עם רוב רובן של תוכנות אלו היא שהן אינן מאפשרות את המשחק הנדרש על המפה, ומכריחות לרוב יצירת קשרים בין מושגים. קשרים אלו שעשויים להיות רלוונטיים בסוף הדרך, חוסמים את תהליך הגילוי בתחילה.
טעויות נפוצות בבניית מפת ידע
![דוגמא פופולארית למפת ידע שמנסה להציג את המורכבות האסטרטגית של הפעילות האמריקנית באפגניסטן. הגנרל שפיקד על הכוחות [http://www.nytimes.com/2010/04/27/world/27powerpoint.html צוטט] באומרו: "ביום שנבין את השקף הזה ניצחנו את המלחמה"](http://graphics8.nytimes.com/images/2010/04/27/world/27powerpoint_CA0_337-span/27powerpoint_CA0-articleLarge.jpg)
- ניסיון לייצג את כל הידע, או כל האלמנטים במערכת - כוחו של המושג נעוץ בכך שהוא מתייחס לתופעות רבות בסביבה הרלוונטית. יתרה מכך - לאור היכולת המוגבלת של האדם להכיל ריבוי של פרטים, התכלית של המפה היא יצירת בהירות. במצב שבו מנסים לשקף את כל הידע, בהירות זו נעלמת, והיא מייצרת מפות ידע שאין להן שימוש.
- היצמדות למסגרת (frame) קיימת - כאשר נצמדים למסגרת שנוצרה בהקשר אחר, קשה מאוד להבין, לגלות ולעבד את הנושאים הרלוונטיים לסוגיה הנדונה.
- יצירת מסגרת (frame) ולאחר מכן למלא אותה במושגים - כדאי לנסות לפזר את כל המושגים ולאחר מכן לאסף אותם לכדי אשכולות של היגיון. רק מתוך אשכולות אלו כדאי בשלב הבא ליצור את המסגרת הכוללת.
לקריאה נוספת
- מסגור מחדש
- פרק השועל והחשיבה כמערכת סבוכה בתוך פנקס הכיס של השועל, צבי לניר.