תיאום
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
התיאום היא הרמה הנמוכה ביותר של שיתוף פעולה בין גורמים, במסגרת מחולקות גזרות פעילות ואיש לא מפריע לרעהו.
התיאום היא גם צורת שיתוף הפעולה היעילה ביותר, מאחר ולא נדרשת השקעה של אנרגיה בממשקים עצמם. דא עקא, צורת הפעילות הזו רלוונטית רק כאשר עוסקים בפתרון בעיות מהעולם הפשוט, שבהן כל גורם יודע בדיוק מה תפקידו ומה יכולותיו.
התיאום נמצא בכל מקום: בפס הייצור בו העובדים לא צריכים לדבר זה עם זה כדי לייצר מכונית; בחלוקת גזרות אש בין טנקים; בתיאום בין רכבות ובמקומות רבים נוספים.
צורת הפעולה המשותפת | ייחודיות | הנחות יסוד | יעילות | בעיות |
---|---|---|---|---|
תיאום | חלוקת גזרות פעולה נבדלות (למשל בין רופא עור לאורתופד או בין יחידה אחת לאחרת בפס ייצור).
מתאים בייחוד לעבודה במרחב הפשוט |
|
יעילות גבוהה - אין צורך בדיון על חלוקת העבודה |
|
שיתוף פעולה | מיצוי היכולות הקיימות של השחקנים השונים במשותף לטובת השגת מטרה משותפת.
מתאים לעבודה במרחב המורכב. |
|
אפקטיביות גבוהה על חשבון יעילות - הגורמים השונים ממצים את יכולותיהם הקיימות אך התהליך המשותף מצריך עבודת סנכרון יקרה. |
|
שילוביות | יצירת יכולת מערכתית חדשה המבוססת על היתוך הנכסים הייחודיים של הגורמים השונים.
השילוביות קריטית בשלבי עיצוב המערכה. השגת השילוביות היא הבסיס של ניהול מערכתי מכוון אפקט. צורת פעילות הרלוונטית במיוחד למרחב הסבוך. |
|
מהלך יקר בשעות עבודה וקשב ניהולי, אך הוא מעצים את היכולת להשיג אפקט משמעותי בסביבה סבוכה וכאוטית. |
|
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- למה צריך את מושג השילוביות - ד"ר צבי לניר, מערכות 401, יוני 2005.