האסטרטגיה החדשה של גוגל דוקס: בין יעדים ואסטרטגיה

גוגל חשפה השבוע כי היא מבקשת להוריש את מייקרוסופט מהובלתה רבת השנים בתחום תוכנות המשרד (אופיס). אלא שהתכנית המתוארת חושפת דווקא את הבעייתיות השכיחה בתכניות אסטרטגיות מסוג זה. מעבר לשימוש הבעייתי במספרים (למשל: "להבטיח רמת פונקציונליות של 85%-90%" – איך בדיוק מודדים פונקציונאליות?), התכנית מתמקדת בעיקרה במימוש נכסים קרובים (הפיכת חבילת מוצרי גוגל למשתווה לזו של מייקרוסופט). מה שנעדר ממנה הוא חשיבה מחוללת על הזירה במובן הרחב, עמדה שגוגל כבר תבעה לעצמה מזמן בתחום מערכות ההפעלה למובייל (עם שחרור האנדרואיד).
 photo WordNotWorking.jpg

האסטרטגיה האמורה מחוללת על כן שתי בעיות, אחת תפעולית והשניה אסטרטגית:

ברמה התפעולית, גוגל לוקחת מהלך ניהולי פשוט והופכת אותו לתכנית אסטרטגית רב שלבית, ויש כאן בהכרח מתכון לבעיות אם לא לכישלון. גוגל יכולה להקצות את שעות התכנות בשביל להביא את הממשק של גוגל-דוקס לרמה של אופיס בלי להדרש לתכנית אסטרטגית מסובכת עם שלבים, מיתוג מחדש, ומוצרים חדשים.

אבל מצד שני, ואולי חמור מן הראשון, התכנית מתמקדת ביעדים במקום ב-אפקט הרצוי, כאשר היעד הוא שליטה ב-80% משוק התוכנות המשרדיות. ההבדל בין אפקט ויעדים מצוי בכך שיעדים קשורים להגדרה פנימית של הארגון, בעוד שאפקט קשור לקשר בין חזון, פעולה והסביבה הרחבה. אנסה להלן להבהיר את המשמעות של הפער המתואר. ומדוע יש כאן מהלך שעשוי להיות בעייתי.

הערכה מוטעית – למה גוגל לא מקדמים את ממשק Google Docs

במשך שנים סברתי שגוגל החליטה באופן מודע להפסיק לקדם את הפיתוח של ממשק גוגל דוקס מעבר לקפיצה שנעשתה לפני יותר מחמש שנים. באותן שנים גוגל חשפה את ממשק גוגל דוקס, שהיווה חליפה צנועה מאוד לסל הכלים של מייקרוסופט באופן שלא היווה חלופה ממשית למי שנדרש ליצור מסמכים ומצגות ברמה מקצועית. ברקע להערכה שגוגל עצרה במודע את הפיתוח עמדה הסברה שגוגל עשתה ניתוח שוק רחב, והעריכה שאם יתהווה איום על השליטה של מייקרוסופט באופיס מייקרוסופט תיפגע אנושות ותשאיר את השוק במצב בעייתי. צניחה בכחה של מייקרוסופט בתחום מערכות ההפעלה יהווה פתח פרוץ להובלה של אפל בתחום בשעה שלגוגל עדיין אין מענה מיטבי למערכות הפעלה ל-PC.

File:Logo of Google Drive.png
image-1757

גוגל דרייב: קידום ממשק גוגל דוקס עד לשלב מסויים

במבט זה, אופיס, ולא חלונות, היא ליבת העשייה של מייקרוסופט למול לקוחות קצה (להבדיל מהעשייה בתחום התשתיות, השרתים וכיוב'), והסיבה שאנשים ממשיכים לדבוק בחלונות היא שאופיס שולטת בעולם התוכנות המשרדיות. מאותה סיבה, בין השאר, הבינו במייקרוסופט שאם מתחיל להתהוות איום על שליטתם באופיס כדאי להם להתחיל לשווק את חלונות בחינם כך שלא תהווה איום לנתח השוק שלהם, ובמקביל לשחרר גרסאות של אופיס למערכות הפעלה אחרות.

ניתוח מערכתי

ניתוח אסטרטגי מוצלח יודע להבחין בין גבולות המערכה וגבולות המערכת. המערכה היא המהלך הארגוני, מה שניתן לקדם בגבולות היכולת הניהולית. בהקשר שלנו, היעדים הפנימיים מסמלים את המערכה. גבולות המערכת מתייחסים למרחב ההשפעה הרחב שבו מתנהלת המערכה הארגונית. במרחב הזה, השאלה איננה מי ימכור יותר תוכנות, אלא איך תראה המערכת בעוד חמש שנים ויותר, וכיצד היעדים כיום מייצרים את המציאות של מחר.

ייתכן מאוד שגוגל תרצה בשלב מסויים להוריש את מייקרוסופט כמי שמובילה בתחום מערכת ההפעלה ומערכות הליבה המשרדיות גם ב-PC. אבל אם זה המצב, גוגל צריכה לתכנן אסטרטגית לא על בסיס חטיבת גוגל דרייב, אלא במבט כלל ארגוני. המשמעות המיידית היא להביא את אנדרואיד או כרום-בוק למצב שבו היא מהווה אלטרנטיבה ממשית לחלונות. בניגוד לדחיפה הקטנה שנדרשת בקידום של חליפת גוגל דוקס קדימה, כאן נדרשת עבודה תשתיתית רחבה הרבה יותר ולהערכתי (הצנועה כאמור…) גוגל עוד רחוקה משם מרחק של כמה שנות תכנות.

ייעוץ אסטרטגי

גרפים: חשיבה קלאסית של מנהל עסקים

בעבודה המוצגת, ניכר שגוגל העסיקה יועצים מקצועיים שיעשו לה את העבודה האסטרטגית. השפה הקלאסית של מנהל העסקים נמצאת לרוחב הדיון הזה. מילים כמו נתח שוק, הערכות אחוזיות, ושלבים אסטרטגיים הם הלחם והמים של המקצוע, אבל המילים הללו גם חושפות את הפערים המובנים בתחום. במקום למתוח את האחוזים למעלה, ולכתוב מעל המהלך "אסטרטגיה", כדאי מצד אחד לחשוב רחב על המשמעויות של המהלכים (האם גוגל מוכנה לשינוי האיזון האסטרטגי הישן בין מייקרוסופט ואפל), ומצד שני ליצור תנאים למסגור מחדש של האופן שבו אנחנו יוצרים תוכן מקצועי.

 

בשולי הדברים: להשתחרר מאופיס, לחשוב מחדש על המשרד

הפריצה של מייקרוסופט לתחום האופיס אירעה בראשית שנות ה-90. כשמו, האופיס אפשר להעביר את המטלות המשרדיות לסביבת ה-PC מבלי ליצור משמעות חדשה למטלות אלו. הקובץ המהודק הפך לקובץ וירטואלי, תיקיות הקרטון נשארו עם אותו צבע צהבהב רק על המסך, מציג השקפים הוחלף במקרן, אבל המשרד נותר על תילו. דווקא בשל כך אופיס קנתה לעצמה ישיבה כמעט בכל משרד בעולם המערבי – אופיס לקחה את המובן מאיליו ומחשבה אותו. המהלך הזה הפך את מייקרוסופט לחברת התוכנה הגדולה ביותר באותן שנים.

בסרט אפס ביחסי אנוש, מספרים לחיילת בסוף הסרט שהתפקיד שלה כמש"קית דואר התייתר כי הכניסו לצבא את הדואר האלקטרוני. הבעיה היא שהיכולת להפוך את הקשיח לווירטואלי אמנם פינה מקום רב במדפי התיקיות וגם ייתר מספר תפקידים במשק, אבל טרם נתן את אותותיו בתחום התרבות הארגונית והמשרדית. במידה רבה, כפי שאותה חיילת חושפת בסרט כאשר היא גורסת את כל המסמכים בשלישות (כי אמרו לה לגרוס את המסמכים המיותרים), כל המסמכים של השלישות מיותרים. דווקא הוירטואליזציה הופכת את החיים לנוחים ומקשה בהובלת השינוי שאמור לאפשר לאנשים להיות יותר אפקטיביים במיצוי היכולות שלהם, ולאו דווקא יותר יעילים בארגון העבודה הישנה.

המהלך של גוגל מהווה הזדמנות לקפיצת מדרגה מהסוג הזה. אם כבר השתחררנו מכבליו של המשרד הלא ווירטואלי, הגיע הזמן לחשוב מחדש על תוכנות המשרד. ההצלחה של גוגל תהיה לא רק בהורשה של מייקרוסופט, אלא בכך שהיא תציע מענים גם לבעיות שהשיטה (והשליטה) של מייקרוסופט יצרה בחיים הארגוניים שלנו. כדי לעשות את זה לא צריך "להרים את הפונקציונאליות ל-90%" אלא לחשוב מחדש מה הפונקציה של תכנות המשרד בחיים שלנו.

*

לקריאה נוספת בהקשר זה כדאי לקרוא את הערך בוויקי דואלוג: ניהול האפקט המערכתי.

השאר תגובה