4 שנים ברחבת הריקודים: לא תשתנה; השתנה, תשתנה

אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, "לא תִּשְׁתַּנֶּה"
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, "הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה"
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
אבי היה אלהים, יהודה עמיחי להמשך קריאה

למה הייעוץ האסטרטגי נכשל? (פוסט בעקבות סתיו שפיר)

סתיו שפיר

לפני כמה שנים נתקלתי במצגת שהכינה חברת ייעוץ גדולה עבור מיזם ממשלתי מוביל. פרט לעיצוב שהיה מושקע עד מאוד, המצגת עצמה היתה מביכה להחריד – אוסף של "בנצ'מרקים" מהעולם (כן, החברות האלו יודעות לעשות גוגל), ולצד ניסוח 'מותגי' של חזון המיזם, חזון שהתהדר בעיקר במילים גדולות וטרנדיות. מה שממש לא היה שם הוא בירור של הייחודיות של ההקשר הישראלי שמחייב – מעבר ללמידה מסדר ראשון ממה שקורה בעולם – ליצור מענה ישראלי יחודי ושונה. לצערי ולצערם של אזרחי ישראל, למרות הסכום היפה ששולם לחברה, המיזם לא האריך ימים. כאשר שוחחתי עם חבר שעובד בחברה שעסקה בגיבוש המסקנות האמורות הוא טען בפני שזה מה שהלקוח רוצה ולכן זה מה שהוא מקבל. אני טענתי, מנגד, שבשאלות מהסוג הזה הלקוח בהכרח לא יודע מה הוא רוצה (שאם לא כן הוא לא היה שוכר את שירותי הייעוץ) ולכן ליועץ יש אחריות ליצירת הבנה ושפה משותפת עם הלקוח בדבר המגבלות המובנות של תהליכים מסוג זה. להמשך קריאה

מעבר ל-SWOT – הרצאות ומצגות

ב-8 ביוני ערכנו בשיתוף עם יוסי קורן כנס בנושא אסטרטגיה, שינוי ומנהיגות באי-וודאות בקמפוס גוגל. אנו מודים לכל מי שהגיע. ניתן לצפות בהרצאות באתר הכנס:

גרשון הכהן – במה מנהלים עסוקים ובמה כדאי שיתעסקו?

גרשון הכהן עוסק בשאלה מה בין ניהול המכוון ליעילות לניהול ומנהיגות המכוונים להסתגלות. לטענתו, מול שינויים דרסטיים בסביבה – נדרשת יכולות ניהוליות אחרות לגמרי. להמשך קריאה

חזון חזון ואין חזון

חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת ההצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה/ארגון/גורם X לנסח את החזון שלהם". המקום של החזון כל כך דומיננטי שקשה לחשוב על כך שמישהו המציא את הרעיון שהזה שארגון צריך חזון. אבל דווקא חיפוש בספרות הכללית בעניין יגלה לנו שמדובר ברעיון די חדש (מסתבר שהוא איתנו באופן נרחב רק משנות ה-80) ושהוא קשור באופן ישיר לעליית חברות הייעוץ האסטרטגי ולצמיחת מקצוע הייעוץ הארגוני: להמשך קריאה

להתרגל לעבוד באקוסיסטם

ניהול בעולם מורכב

אנחנו מצויים לקראת סיום של פרוייקט במסגרתו בחנו יחד עם הנהלה של עמותה גדולה את האסטרטגיה וגישת ההשפעה שלהם כיום. בתהליך הלמידה שלנו, פגשנו (שוב) את המאמר "Creating High Impact Nonprofits". המאמר מבוסס על הספר Forces for Good ונחשב לטקסט מוכר ומשפיע בשדה החשיבה אודות ניהול ארגונים ללא מטרות רווח. המחקר שמאחורי המאמר בחן 12 ארגונים שסומנו כמשפיעים מאוד ומתוך המפגש עמם מחלץ את ההבנות המשמעותיות אודות השאלה מה גורם לארגון להיות משפיע. להמשך קריאה

SWOT

ויקי ארגוני - OpenFox

{"@context":"https:\/\/schema.org","@type":"Organization","url":"https:\/\/openfox.co.il\/","sameAs":["https:\/\/www.facebook.com\/OpenFox\/"],"@id":"https:\/\/openfox.co.il\/#organization","name":"OpenFox","logo":"https:\/\/openfox.co.il\/wp-content\/uploads\/2017\/05\/logo_57.png"} window._wpemojiSettings = {"baseUrl":"https:\/\/s.w.org\/images\/core\/emoji\/2.4\/72x72\/","ext":".png","svgUrl":"https:\/\/s.w.org\/images\/core\/emoji\/2.4\/svg\/","svgExt":".svg","source":{"concatemoji":"https:\/\/openfox.co.il\/wp-includes\/js\/wp-emoji-release.min.js?ver=4.9.6"}}; !function(a,b,c){function d(a,b){var c=String.fromCharCode;l.clearRect(0,0,k.width,k.height),l.fillText(c.apply(this,a),0,0);var d=k.toDataURL();l.clearRect(0,0,k.width,k.height),l.fillText(c.apply(this,b),0,0);var e=k.toDataURL();return d===e}function e(a){var b;if(!l||!l.fillText)return!1;switch(l.textBaseline="top",l.font="600 32px Arial",a){case"flag":return!(b=d([55356,56826,55356,56819],[55356,56826,8203,55356,56819]))&&(b=d([55356,57332,56128,56423,56128,56418,56128,56421,56128,56430,56128,56423,56128,56447],[55356,57332,8203,56128,56423,8203,56128,56418,8203,56128,56421,8203,56128,56430,8203,56128,56423,8203,56128,56447]),!b);case"emoji":return b=d([55357,56692,8205,9792,65039],[55357,56692,8203,9792,65039]),!b}return!1}function f(a){var c=b.createElement("script");c.src=a,c.defer=c.type="text/javascript",b.getElementsByTagName("head")[0].appendChild(c)}var g,h,i,j,k=b.createElement("canvas"),l=k.getContext&&k.getContext("2d");for(j=Array("flag","emoji"),c.supports={everything:!0,everythingExceptFlag:!0},i=0;i<j.length;i++)c.supports[j[i]]=e(j[i]),c.supports.everything=c.supports.everything&&c.supports[j[i]],"flag"!==j[i]&&(c.supports.everythingExceptFlag=c.supports.everythingExceptFlag&&c.supports[j[i]]);c.supports.everythingExceptFlag=c.supports.everythingExceptFlag&&!c.supports.flag,c.DOMReady=!1,c.readyCallback=function(){c.DOMReady=!0},c.supports.everything||(h=function(){c.readyCallback()},b.addEventListener?(b.addEventListener("DOMContentLoaded",h,!1),a.addEventListener("load",h,!1)):(a.attachEvent("onload",h),b.attachEvent("onreadystatechange",function(){"complete"===b.readyState&&c.readyCallback()})),g=c.source||{},g.concatemoji?f(g.concatemoji):g.wpemoji&&g.twemoji&&(f(g.twemoji),f(g.wpemoji)))}(window,document,window._wpemojiSettings); img.wp-smiley, img.emoji { display: inline !important; border: none !important; box-shadow: none !important; height: 1em !important; width: 1em !important; margin: 0 .07em !important; vertical-align: -0.1em !important; background: none !important; padding: 0 !important; } https://openfox.co.il/wp-includes/js/jquery/jquery.js?ver=1.12.4 https://openfox.co.il/wp-includes/js/jquery/jquery-migrate.min.js?ver=1.4.1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/automatic-responsive-tables/js/script.js?ver=4.9.6 .recentcomments a{display:inline !important;padding:0 !important;margin:0 !important;} (function(i,s,o,g,r,a,m){i['GoogleAnalyticsObject']=r;i[r]=i[r]||function(){ (i[r].q=i[r].q||[]).push(arguments)},i[r].l=1*new Date();a=s.createElement(o), m=s.getElementsByTagName(o)[0];a.async=1;a.src=g;m.parentNode.insertBefore(a,m) })(window,document,'script','https://www.google-analytics.com/analytics.js','ga'); ga('create', 'UA-102023909-1', 'auto'); ga('send', 'pageview'); /* דף הבית */ .home .fusion-page-title-bar-center { display: none; } .home #wrapper .post-content h2 { font-size: 60px; } .home .post-content h5 { font-size: 19px; } .fusion-image-hovers .hover-type-liftup:before { border-radius: 100%; } /* טבלאות */ tr td { vertical-align: top; } .tfs-slider .slide-content-container .slide-content { margin-right:50px; margin-top:10px; } .fusion-header.fusion-header-backface.fusion-sticky-shadow { height: 29px; } var doc = document.documentElement; doc.setAttribute('data-useragent', navigator.userAgent);

ויקי ארגוני

ויקי ארגוני 2017-08-30T10:29:42+00:00

ויקי ארגוני הוא בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי פיתוח הידע, הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.

הצלחת רעיון הויקי בראשית שנות ה-2000, בין השאר סביב הצמיחה של מיזמי ויקימדיה (ויקיפדיה, ויקי-שיתוף וכיוב'), אפשרה את הצמיחה של גישה בניהול ידע הרואה בהטמעה של ויקי בארגונים פתרון לסוגיות נרחבות של פיתוח ושימור ידע בארגונים. כוחו של הויקי, מול גישות אחרות לניהול הידע בארגון, נובע מכך שהפלטפורמה מתעצבת לאור הקשרי העבודה, מלמטה למעלה ומאפשרת שיתופי פעולה חוצי מערכים.

יתרונות השימוש בויקי ארגוני

היתרונות של פיתוח ויקי בסביבה ארגונית הם רבים, והם מתאימים בייחוד לארגונים הפועלים בסביבה סבוכה בה נדרשים ארגונים ליכולות ניהול ופיתוח ידע המייצרות:

מבנה ידע רשתי בויקי ארגוני

דיאגרמה של רשת הקשרים בדואלוג ויקי סביב הערך סבוך

מיצוי הידע הסמוי והלא מובנה – רוב המערכות לניהול ידע מתייחסות לניהול ידע גלוי או מובנה. מערכות ה-CRM מסייעות מאוד בניהול מידע רב, אך לא ניתן להתמודד באמצעותן עם ניהול הידע המתהווה שבידי העובדים עצמם, ידע ששיתופו חיוני להצלחת ארגונים בסביבה יזמית. באותו אופן, מערכות ניהול הידע הקלאסיות (דוגמת Sharepoint) מבוססות על הנחה שהידע כבר קיים, ומובנה ברובו, ולכן ניתן לארגן אותו בתבניות היררכיות.
  • רשתיות – אחת היכולות הבסיסיות של תוכנות ויקי היא הצגה של מידע רב באופן שטוח ורשתי על בסיס מערכת הקשרים בין רכיבי המידע (כמו הקישורים בין ערכים בויקיפדיה). ניתן לראות את הרשתיות של הויקי כבעלת מספר היבטים:
    • ידע רשתי – הויקי מאפשר ליצור תשתית ידע מרושתת שבנויה על קישורים ענייניים ברמה הרוחבית בין האלמנטים ולא רק על בסיס מבנה היררכי.
    • רשתיות-פנימית – ארגונים הפועלים בסביבה סבוכה נדרשים לשיתוף ידע זמין בין גורמי המערכת השונים על מנת לחזק את היבטי השילוביות בארגון. הויקי מעצים את השפה והידע לרוחב הארגון ומסייע בכך.
    • רישות עם הסביבה החיצונית – הויקי, כתלות בפלטפורמה, מאפשר חיבור של הידע הארגוני עם הידע המצוי מחוץ לארגון.
  • שיתופי פעולה – מערכות ויקי מאפשרות לרבים ליצור יחד טקסטים מורכבים, באופן ההופך את תהליך הכתיבה לפשוט יותר ובהכרח לזמין לשיתופי פעולה בין גורמים שונים בארגון, ברמת הצוות וברמה הבין מחלקתית. העבודה שלא נדרשת העברת קבצים מסירה חסמים התנהלותיים בלתי נצרכים מתהליכי גיבוש הידע.
  • יצירת ידע מלמטה למעלה – הויקי מאפשר לעובדים הנפגשים עם האתגרים היומיומיים לפתח מענים שישותפו בארגון כולו ויסייעו לארגון להתאים עצמו ולהסתגל ולבסוף גם להשפיע על טיוב ההחלטות האסטרטגיות.
  • כתיבה שיתופית מחדדת – תהליך הכתיבה המשותפת מסייע לחידוד המחלוקות, ומתוך כך לבירור התובנות המשותפות ולניכוס התובנות על ידי כלל הגורמים המעורבים בכתיבה.
עריכה במובייל ויקי ארגוני
  • פשטות – מערכות ויקי הנן פשוטות להפעלה (עבור המשתמשים) ולתפעול (עבור האחראי/ם). המשמעות היא שלא צריך להחזיק מחלקת IT כדי להפעיל ויקי תוסס.
  • נגישות – מערכות ויקי מאפשרות להנגיש את נכסי הידע המרכזיים של הארגון למירב הגורמים הרלוונטיים (במקרה הצורך גם מחוץ למשרד או לארגון), תוך מיצוי מספר רב של אפשרויות להגיע למידע (חיפוש מתקדם, טקסונומיות, והיררכיות). בעידן של עבודה מרובת מכשירים (ממכשירי מובייל, טאבלט, מחשבים וכיוב') מערכות ויקי מאפשרות נגישות בכל זמן ובכל שעה.
  • תהליך לצד תוצר – בניגוד לעבודה על מסמכים שבה רק התוצר זמין, בעבודה על מערכות ויקי ניתן לראות מי תרם תרומה משמעותית ומתי, וכך ניתן לחזור אל התהליך שחשוב לעתים יותר מאשר התוצר.
  • מחיר – רוב מערכות הויקי הנן זמינות בקוד פתוח ולכן זול מאוד להשתמש בהן. בנוסף, קיימת קהילה נרחבת של מפתחים המייצרים כל העת תוספות, התאמות ועדכונים כך שהתשתית נשארת רלוונטית.

אז מה זה נותן לנו בפועל?

המשמעות המיידיות של הטמעת ויקי בארגונים באות לידי ביטוי בהיבטים בסיסיים מאוד של חיי הארגון:

  • מעבר מניהול ידע במייל לניהול ידע משותף – הצלחת התהליך מאפשרת לנהל בדוא"ל רק תקשורת, בשעה שהידע המרכזי נמצא אצל כל מי שצריך להיות מסוגל לגשת אליו.
  • הידע נגיש מכל מקום, לכל גורם רלוונטי, בכל מצב, ומאובטח.
  • בארגון נוצרים פחות קבצים (כי לא צריך לשמור גרסה לכל מסמך) אבל המסמכים שנוצרים מעוגנים בהקשר הרחב של הידע בארגון.

ויקי ארגוני מודל לניהול ידע בארגונים
image-878
[

חברות וארגונים העושים שימוש בויקי

חברות גלובליות רבות נעזרות כיום בשירותים שיתופיים לניהול הידע הארגוני המתהווה. בין חברות אלו ניתן למנות מערכי ויקי מפורסמים כמו אלו של גוגל ושל יאהו (המבוססים על תשתית TWiki) ושל IBM‏[2]. בקרב גופי המודיעין, פורסם כי בידי ה-CIA אנציקלופדיה (Intellipedia) המבוססת על מדיה-ויקי ובה עשרות אלפי ערכים‏[3]. אולפני Pixar משתמשים אף הם במערכות ויקי, אך ההטמעה של מערכות אלו הצליחה רק כאשר השכילו להטמיע רכיבי וידאו בתשתית המערכת‏[4].

אתגרים לפיתוח והטמעה של ויקי ארגוני

למרות היתרונות האמורים, ניסיון מצטבר של כעשור בהטמעת מערכות ויקי בארגונים מגלה קשיים רבים. קשיים אלו נובעים משילוב של חוסר התאמה מלא של התוכנות שבשימוש (כך, למשל, מערכת מדיה-ויקי נבנית כדי להחזיק את אתר ויקיפדיה, ואיננה מותאמת לצרכים ארגוניים דוגמת מידור) וכן מקשיים בתהליך של הטמעה של טכנולוגיות ודפוסי עבודה חדשים בארגונים.

קשיים ברמה הארגונית

  • קושי באימוץ דפוסי עבודה חדשים – דפוסי העבודה הקיימים, גם אם אינם משביעי רצון, מוכרים ולא דורשים למידה וחשיבה. המעבר למערכת שבסיסה חשיבה מסוג אחר עשויה להיות קשה לעובדים ותיקים בארגון.
  • עלות ההמרה – הקושי בשינוי דפוסי העבודה נעוץ גם בעלויות השינוי מהמצב הקיים. תשתיות הידע הקיימות בנויות על המערכות הישנות, וכאשר אין הנעה סמכותית קיים סיכון שהמערכת לא תאומץ על ידי כל גורמי העבודה.
  • ריבוי מערכות ניהול ידע קיימות – במערכות שבהן קיימות כבר מערכות ניהול ידע, הויקי מתווסף למספר רב של ניסיונות (לא פעם כושלים ועם עלויות שקועות גבוהות שגוררות השקעה ניהולית לשימורן) וצריך להלחם במגרש שבו כבר יש בעלי בית.

קשיים ברמת התוכנה

  • ממשק העריכה – בעבר נעשה שימוש רב ב"קוד ויקי" (שלאורו קיבלה תוכנת מדיה-ויקי את הלוגו של הסוגריים המרובעות). כתיבה זו עשויה להרתיע משתמשים ארגוניים ולכן כיום ברוב התוכנות קיים ממשק ויזואלי מזמין.
  • שפה עיצובית – רוב מיזמי הויקי מושתתים על שפה עיצובית מיושנת שמתקשה מאוד להיות מזמינה לפעולה כיום. כמובן שקיימים מספר רב של פתרונות לבעיה זו אך הם אינם מיושמים לרוב.
  • התאמה ל-web 3.0 – ויקי הוא אחד הביטויים המרכזיים של מהפכת ה-web 2.0 שהושתתה על תוכן הגולשים. עם זאת, בעידן של הרשתות החברתיות מיזמי ויקי מתקשים להיות זמינים ומרושתים כבעבר. גם לבעיה זו קיימים פתרונות פשוטים שצריך רק
  • התאמה למובייל – למרות שקיימות התאמות מעולות לניידים וטבלטים, הן ברמת הנגישות והן בהיבטי עריכה, הרי שלרוב פתרונות אלו אינם מוטמעים.

מענים לקשיים שבהטמעת ויקי

עיצוב ההטמעה מחייב הבנה של ההקשר הארגוני הקיים והתמודדות עם ההיבטים הרלוונטיים אליו. כאשר עושים זאת כדאי להדרש להיבטים הבאים:

  • סוכני שינוי מפוזרים – סוכני השינוי של הטמעת ויקי הם עובדים שמצד אחד רוצים להתנסות ביצירה של דפוסי עבודה חדשים, ומצד שני מסוגלים להשפיע על סביבתם. הסכנה בחבורת המאמצים המוקדמים (early adopters) בארגונים מצויה בכך שהם עלולים להוותר לבד. סוכנים אלו ישמשו בשלבים מאוחרים יותר כ"גננים" של הויקי שיסייעו בהבנייה וארגון של הידע שנוצר.
  • הטמעה בתהליכי עבודה שגרתיים – הויקי אמור ללוות את תהליכי העבודה השגרתיים ביותר – (סיכומי דיונים, רשימות קשר וכיוב') על מנת להעביר את העבודה המרכזית לויקי.
  • הכרעה ניהולית ברורה – למרות שניתן להתחיל בהקמה של פיילוט ויקי לפני הכרעה ניהולית, הרי שכאשר מתחילים להשקיע משאבים ממשיים בדבר צריכה להיות הכרעה ניהולית מלווה שמשמעותה מעבר לויקי. ללא הכרעה זו עלול להווצר מצב של שניות וכפילות הרסנית.
  • הבהרת גבולות השימוש במערכות מידע אחרות – יש לגבש הבנה ברורה של הגבולות בין מערכות הידע הקיימות כך שתווצר הכרה משותפת בסוג הידע שצריך להיות בויקי והידע שלא צריך להימצא בה.
  • הכשרות עובדים והבהרות ניהוליות לגבי מהות השינוי ותכליתו.
  • רישות בין מערכות המידע הקיימות לבין הויקי – כוחה של הויקי מצוי במערכת הקישורים שמצויה בה. לשם כך יש צורך שניתן יהיה לקשר כראוי בין המערכות השונות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

jQuery( document ).ready( function() { var ajaxurl = 'https://openfox.co.il/wp-admin/admin-ajax.php'; if ( 0 < jQuery( '.fusion-login-nonce' ).length ) { jQuery.get( ajaxurl, { 'action': 'fusion_login_nonce' }, function( response ) { jQuery( '.fusion-login-nonce' ).html( response ); }); } }); https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-ie9.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.fitvids.js?ver=1.1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/fusion-video-general.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.ilightbox.js?ver=2.2.3 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.mousewheel.js?ver=3.0.6 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-lightbox.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/imagesLoaded.js?ver=3.1.8 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/isotope.js?ver=3.0.4 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/packery.js?ver=2.0.0 /* <![CDATA[ */ var avadaPortfolioVars = {"lightbox_behavior":"all","infinite_finished_msg":"All items displayed.","infinite_blog_text":"Loading the next set of posts...","content_break_point":"800"}; /* ]]> */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-core/js/min/avada-portfolio.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.infinitescroll.js?ver=2.1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-core/js/min/avada-faqs.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/cssua.js?ver=2.1.28 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.waypoints.js?ver=2.0.3 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/modernizr.js?ver=3.3.1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-waypoints.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-animations.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/library/jquery.countTo.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.easyPieChart.js?ver=2.1.7 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.appear.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-counters-circle.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.fade.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.requestAnimationFrame.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/fusion-parallax.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/fusion-video-bg.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-container.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/bootstrap.modal.js?ver=3.1.1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-modal.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/library/jquery.event.move.js?ver=2.0 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-image-before-after.js?ver=1.0 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-column-bg-image.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-equal-heights.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-column.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-events.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-counters-box.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.cycle.js?ver=3.0.3 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-testimonials.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-title.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-flip-boxes.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-progress.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-syntax-highlighter.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/bootstrap.collapse.js?ver=3.1.1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-toggles.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/library/jquery.countdown.js?ver=1.0 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-countdown.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/library/Chart.js?ver=2.7.1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-chart.js?ver=1 /* <![CDATA[ */ var fusionRecentPostsVars = {"infinite_loading_text":"Loading the next set of posts...","infinite_finished_msg":"All items displayed.","slideshow_autoplay":"1","slideshow_speed":"7000","pagination_video_slide":"","status_yt":"1"}; /* ]]> */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-recent-posts.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-gallery.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.fusion_maps.js?ver=2.2.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-google-map.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-content-boxes.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/bootstrap.transition.js?ver=3.3.6 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/bootstrap.tab.js?ver=3.1.1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-tabs.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/vimeoPlayer.js?ver=2.2.1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-builder/assets/js/min/general/fusion-video.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.hoverintent.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-vertical-menu-widget.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/bootstrap.tooltip.js?ver=3.3.5 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/bootstrap.popover.js?ver=3.3.5 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.carouFredSel.js?ver=6.2.1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.easing.js?ver=1.3 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.flexslider.js?ver=2.2.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.hoverflow.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.placeholder.js?ver=2.0.7 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/library/jquery.touchSwipe.js?ver=1.6.6 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-alert.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-carousel.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-flexslider.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-popover.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-tooltip.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-sharing-box.js?ver=1 /* <![CDATA[ */ var fusionBlogVars = {"infinite_blog_text":"Loading the next set of posts...","infinite_finished_msg":"All items displayed.","slideshow_autoplay":"1","slideshow_speed":"7000","pagination_video_slide":"","status_yt":"1","lightbox_behavior":"all","blog_pagination_type":"load_more_button","flex_smoothHeight":"false"}; /* ]]> */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-blog.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-button.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-general-global.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-ie1011.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-header.js?ver=5.5.2 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-menu.js?ver=5.5.2 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-scroll-to-anchor.js?ver=1 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/includes/lib/assets/min/js/general/fusion-responsive-typography.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/library/bootstrap.scrollspy.js?ver=3.3.2 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-comments.js?ver=5.5.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-general-footer.js?ver=5.5.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-quantity.js?ver=5.5.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-scrollspy.js?ver=5.5.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-select.js?ver=5.5.2 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-sidebars.js?ver=5.5.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/library/jquery.sticky-kit.js?ver=5.5.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-tabs-widget.js?ver=5.5.2 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/library/jquery.toTop.js?ver=1.2 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-to-top.js?ver=5.5.2 https://openfox.co.il/wp-content/themes/Avada/assets/min/js/general/avada-drop-down.js?ver=5.5.2 /* */ https://openfox.co.il/wp-content/plugins/fusion-core/js/min/avada-fusion-slider.js?ver=1 https://openfox.co.il/wp-includes/js/wp-embed.min.js?ver=4.9.6

ייעוץ אסטרטגי


ייעוץ-אסטרטגי1.jpg
image-1852

ייעוץ אסטרטגי (לעתים גם ייעוץ ניהולי - management consulting), הינו שירות הניתן לגוף (חברה, עמותה או גוף ציבורי) על מנת לשפר את האפקטיביות והיעילות שלו בהתמודדות עם אתגרי הליבה של הארגון ביחס לסביבתו.

בתהליך של ייעוץ אסטרטגי ניתן סיוע לטובת בחינה מחדש של אופן הפעולה של הארגון, מתוך התבוננות במאפייני הקבוצה (ארגון, חברה, עמותה וכו') והסביבה המשתנה שבה היא מצויה. תכליתו של הייעוץ האסטרטגי היא גיבוש ותיקוף האסטרטגיה כתפיסת פעולה חדשה לטווח זמן משמעותי.

הצורך בייעוץ אסטרטגי

הצורך של חברות עסקיות וגופים ציבוריים בייעוץ אסטרטגי נובע לרוב משילוב מספר היבטים הדרושים להצלחת הארגון:

  • פערי ידע שנוצרים בשל שינוי בסביבת הפעולה של הארגון או בשל רצון בפיתוח סביבות פעולה חדשות.
  • פערי ביצוע המשפיעים על היעילות והאפקטיביות של הארגון כולו;
  • רצון להאיץ את הצמיחה או הרלוונטיות של פעילות הגורם.

פערים אלו עשויים להיות תוצר של היעדר יכולת או קשב ארגוני/ניהולי לנהל תהליך למידה מעין זה בעצמם, או מתוך צורך להשיג נקודת מבט מקצועית וחיצונית לארגון:

Cquote2.png

"מנהל העוסק באופן רוטיני בתחום מסוים, נוטה שלא לראות את המתרחש מתחת לאפו. תפישת העולם שלו מתקבעת, נקודת העיוורון הולכת ומתרחבת והפירמה מתנהלת בכיוון מסוים עד שהיא חוטפת טלטלה כואבת שמגיעה בדרך כלל מהשוק. באותה נקודה רץ המנכ"ל, כואב ודואב, לעתים בהוראת הבורד, לבקש סיוע חיצוני."

Cquote1.png
– יוסי בר-אל, המכללה למנהל, בתוך מי צריך יועץ אסטרטגי? וואלה! עסקים, טלי חרותי-סובר, 13 בפברואר 2007

לאור זאת, תהליך הייעוץ האסטרטגי שראשיתו באבחון ולמידת מאפייני הארגון ובמחקר אסטרטגי של סביבות הפעולה השונות שהארגון מבקש לפעול בהן והמגמות המאפיינות אותן. לאחר מכן ניתן להבין את האופן שבו אסטרטגיית הארגון מסנכרנת בין הסביבה החיצונית והפנימית.

מבוא: מהו ייעוץ אסטרטגי?

ההבחנה בין ייעוץ ארגוני וייעוץ אסטרטגי

תחום הייעוץ האסטרטגי החל להתפתח כתחום נפרד בסוף שנות ה-70 בארה"ב. טובעי המונח ייעוץ אסטרטגי ביקשו בין השאר להבחין את עצמם מתחום הייעוץ הארגוני שהחל להתפתח בשנות ה-60. למרות שבפועל עבודות של ייעוץ ופיתוח אסטרטגי כוללות לרוב גם יועצים ארגוניים, יש חשיבות להבין את ההבחנה בין התחומים השונים.


גרף של הופעות הביטויים ייעוץ ארגוני וייעוץ אסטרטגי לאורך השנים בספרים. יצירת התחום בשנות ה-80 ניכרת בבירור בגרף.

מרחב הפעולה: בתוך הארגוני ומחוצה לו

אחת מן ההבחנות בין הייעוץ הארגוני והאסטרטגי נוגעת לשאלת מרחב הפעולה של היועץ. בעוד שהיועץ הארגוני מתמקד לרוב במה שמתרחש בארגון פנימה ("ארגוני"), הייעוץ האסטרטגי מבקש להתייחס למגמות בסביבתו החיצונית של הארגון ולבחון את רלוונטיות הארגון למול מגמות אלו.

מטרת הייעוץ: תכלית או אמצעים

הבחנה נוספת תעמוד על הפער שבין התכלית האסטרטגית של הארגון לבין האמצעים להשגתה. נהוג לומר כי הייעוץ הארגוני ממוקד בשאלה ה"איך": כיצד ניתן להשיג את יעדי הארגון באופן הטוב ביותר, ואילו הייעוץ האסטרטגי בשאלת ה"מה": בחינה של היעדים עצמם.

הוליסטי מול התמקדות ביחידה או סוגיה

הייעוץ האסטרטגי (בייחוד בגישת הייעוץ המערכתי) מבקש להעניק ללקוח מבט שלם ורחב אודות הסביבה כמו גם אודות המבנה והמענה הארגוני הנדרש למולה. במובן זה, ייעוץ אסטרטגי מוצלח מחייב התבוננות לנעשה בסביבה החיצונית לארגון וכן לעמוד על ההקשרים הייחודיים בארגון עצמו. יש הכרח להבין את המיצוב האסטרטגי הקיים והרצוי, ולשם כך נדרש מבט הוליסטי.

הייעוץ הארגוני, לעומת זאת, יכול להתמקד בנושאים פנים ארגוניים (יחסי עובדים הנהלה, יחסים בין יחידות או בתוך יחידות, יעילות, שיתוף ידע וכיוב') מבלי להיות מחוייב לתמונה המערכתית הרחבה של הארגון.

כדי לספק מענה הוליסטי, חברות וגופים המעניקים שירותים של ייעוץ אסטרטגי מבקשים לבנות צוותים מגוונים המכילים מספר פרופסיות או נקודות מבט, כדי להעניק הסתכלות רחבה ככל הניתן. כך, למשל, חברות רבות מעסיקות בוגרים של חוגים לכלכלה ומנהל עסקים, פסיכולוגים ויועצים ארגוניים, לצד מהנדסי תעשייה וניהול.

חברות ייעוץ אסטרטגי בישראל

בישראל פועלות חברות רבות המספקות שירותים שונים של ייעוץ אסטרטגי, החל מחברות בינלאומיות כמו חברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי (Mckinsey & Company), דלוייט ו-BCG, דרך חברות ייעוץ מקומיות כשלדור, ותפן, וכלה בגופים ללא כוונת רווח המספקים צורות שונות של שירותים היכולים להיחשב כייעוץ אסטרטגי, דוגמת מכון ראות ועמותת נובה. רוב הגופים הללו פועלים בתוך הפרדיגמה המסורתית לייעוץ אסטרטגי.

משבר הייעוץ האסטרטגי

כמו שניתן לראות בגרף המצורף לעיל, הצמיחה העיקרית של תחום הייעוץ האסטרטגי התרחשה במהלך שנות ה-80 וה-90. בשנים אלו, לנוכח ההאצה בתהליכי הגלובליזציה, והשינויים הרדיקליים בשווקים השונים, נוצר פער ידע ברור אותו מילאו המומחיות וכלי הלמידה שהביאו חברות הייעוץ. צמיחת קרנן של חברות הייעוץ השתלבה גם עם האצת המגמה להפרטת שירותים ממשלתיים לספקים מקצועיים בתחומים השונים מחד, ועם ירידה חדה בהערכה למומחיות האקדמית בנושאי ניהול וממשל מאידך. את הפער שנוצר לנוכח האתגרים החדשים, ובהיעדר מומחיות אקדמית רלוונטית, הצליחו החברות למנף על מנת להתברג בתהליכים ממשלתיים אסטרטגיים ברמות חשיבות שונות‏[1].

אלא שעם העלייה בחשיבות החברות החלו להתגלע גם הסדקים בגישה. מצד אחד החברות היו מעורבות בכשלונות אסטרטגיים לא מעטים. ברמה הגלובלית רבים זוכרים לחברת מקינזי את המעורבות בעיצוב האסטרטגיה של חברת אנרון לפני קריסתה, לצד כשלונות אסטרטגיים רבים ואחרים. בארץ, חברת מקינזי ו-BCG סייעו בגיבוש האסטרטגיה העסקית של חברת טבע בסכום של 200 מליון ש"ח, אסטרטגיה שהיתה בין הסיבות לנפילת מניות החברה ב-2013 והתפטרות מנכ"ל החברה; באופן דומה, המליצה חברת מקינזי לחברת תנובה להעלות את מחירי הקוטג' באופן שתרם לתחילתה של "מחאת הקוטג'" שהובילה בתורה למחאת האהלים בקיץ 2011. אבל גם במקום שבו נרשמו הצלחות התגלה שמחיר ההצלחה גבוה - במסדרונותיהם של חברות השונות ומשרדי ממשלה החלה נשמעת ביקורת על כך שהמעורבות של חברות אלו בהליכים שהם ליבת העשייה הארגונית מובילה לאורך זמן לנכות ארגונית הולכת ומעמיקה:

משמעותה בפועל של הפרטת עיצוב המדיניות היא הוצאת מה שמוכר ומקובל כממשלתי מטבעו מידי הממשלה.

הפרטת עיצוב המדיניות: צעד אחד רחוק מדי?, ערן ויגודה-גדות וחיים כהן, אוגוסט 2
.

נכות זו מגולמת בפגיעה בביטחון העצמי של הממשל להוביל ולהנהיג תהליכי מטה משמעותיים, והצרת מרחב המנהיגות והחשיבה המערכתית של פקידי הממשל מהם מופקע הליך הלמידה האסטרטגי.[2][3]

הסיבות למשבר

אנחנו לא יכולים לדעת כל כך הרבה לגבי העתיד, והצלחה בתוכנית אסטרטגית כזאת היא או מזל גדול מאוד, או 'בישול' של הדוח האסטרטגי בדיעבד, או אולי עדות לפעילות בסביבה קפואה באופן יוצא דופן.

— דייב סנואודן, גלובס, פברואר 2014.

למשבר הייעוץ האסטרטגי מספר סיבות הנעוצות בגישה המסורתית לייעוץ אסטרטגי ומשתלבות יחד:

חשיבה לינארית בעולם סבוך - רוב חברות הייעוץ נסמכות על מודלים אסטרטגיים אשר רלוונטיים לפתרון בעיות מורכבות (למשל התייעלות) אך אינם מסייעים בהתמודדות עם בעיות סבוכות וכאוטיות. בשל כך חברות אלו נוטות להכחיש את קיומן של הבעיות האלו. אלא שבמרחבים בהם שולטת אי-הוודאות היכולת לספק אסטרטגיה ברורה והערכה של משמעויות הפעולה הינה מוגבלת, והיומרה של החברות לעשות כן נמצאת בעוכריהן. תופעת התוצאות הבלתי צפויות והעיוורון המערכתי למולן (שזכה לכיוניים רבים, כמו הפתעה בסיסית, ברבור שחור, ועוד) מצריכה ענווה רבה בניסיון לעצב גישה אסטרטגית כוללנית.

דוגמא:

מקינזי ומחאת הקוטג'

קרן אייפקס שכרה את שירותיה של חברת הייעוץ מקינזי בכדי לייצר תכנית עסקית לחברת תנובה שתוביל לשיפור ברווחיות החברה. המחקר שערכה מקינזי, לאור הבנת נתח השוק של תנובה תחום גבינת הקוטג' והגבינות הצהובות, המליץ על העלאת מחירים שתתורגם באופן ישיר לרווחיות החברה. הכלכלנית הראשית בתנובה באותו זמן, ד"ר שולה פסח התריעה כי העלאת המחירים עלולה "להתפוצץ לחברה בפרצוף".[4]

זמן לא רב מאוחר יותר, החל חרם צרכני על תנובה שכונה "מחאת הקוטג'". הדוגמה של מחאת הקוטג' מציגה בדיוק את הבעיה הזו של גבולות המערכת הרחבים. נתח השוק אינו מספק כדי להבין את הרווחיות של המוצרים. הצרכן איננו רק קונה (shopper) בשרשרת המחירה אלא גם מוחה פוטנציאלי. התהליכים הכאוטיים שהחלו במחאת הקוטג' מובילים להפסדים מתמשכים בתעשיית החלב הישראלית מעבר לכל הערכה שחברת ייעוץ יכולה היתה להעריך.

תגובתה של חברת תנובה, לפיה ה-best practices מהעולם הם חלק מהתנהלות ארגונית מקצועית, מגלמת בדיוק את הבעיה הזו:

"חברת הייעוץ מקינזי הביאה את ה-Best practice של החברות הבינלאומיות המובילות בעולם. תנובה נעזרת במתודות המיושמות בכל חברה בינלאומית מובילה על מנת לנהל עסקיה."[4]

במקום לפתח ידע ייחודי, הנעוץ בהקשר המקומי, נבחר ידע גנרי שלא סייע לבסוף לחברה.


  • הבחנה בינארית בין הסביבה החיצונית והפנימית - הייעוץ האסטרטגי בהגדרתו מבקש לעסוק באסטרטגיה על בסיס המגמות מחוץ לארגון, ובהתעלם מן הנעשה בארגון עצמו. גם כאשר נעשה קישור בין הסביבה החיצונית והפנימית, הדבר נעשה תוך הבדלה מהותית בין הסביבות. מודל ה-SWOT הרווח כל כך בייעוץ האסטרטגי ומסמל את אופני החשיבה בגופים אלו, מבטא היבט זה בייחוד - כל מאפיין מתייחס או לסביבה הפנימית (חוזקות/חולשות) או לסביבה החיצונית (הזדמנויות/איומים). בפועל, חשיבה מערכתית מאפשרת לזהות מגמות שנמצאות בארגון ומחוצה לו, ולהבין את משמעויותיהן.
  • רדוקציה של השלם מאבדת את העיקר - החשיבה העורכת רדוקציה של בעיות מורכבות לפרטים (למשל - פירוק צה"ל לנדבכיו בעבודת מקינזי) איננה יכולה לדון בשלם הארגוני, שלעתים רבות גדול או שונה מסכום חלקיו.
  • מומחיות על פני הכשרה וניכוס - אופן הפעולה של החברות, משמר את המומחיות של עצמן ומונע מן הלקוחות גישה לתהליך, למתודולוגיה ולכלים (גישה שניתן לכנותה כ"קוד סגור"). גישה זו, מייצרת אמנם דיבידנד גבוה בטווח הקצר עבור חברת הייעוץ ופותרת את הלקוח מלמידה, אך פוגע ביכולותיהם התפיסתיות של הלקוחות לאורך זמן לערוך תהליכי למידה אסטרטגיים.
  • העדפת הידע התיאורטי-אסטרטגי על פני הידע המעשי - הגישה מניחה שהידע האסטרטגי חשוב יותר מהידע המעשי הקיים בארגון (לכן בכלל קוראים לגורם חיצוני לסייע) ומובילה לאובדן של ערך אסטרטגי רב אותו יכולים רק עובדי המערכת ומנהליה לספק.

המענה: ייעוץ מערכתי וליווי תהליכי

המענה לבעיות המתוארות מצריך התמודדות בשני מימדים - ברובד התהליכי נדרשת העצמה של היכולות האסטרטגיות של הארגונים, בעוד שברובד המתודולוגי נדרשת מתודולוגיה לחשיבה מערכתית. לכן, המענה של חברת דואלוג מבוסס על שילוב בין גישה המכונה ייעוץ מערכתי המובססת על חשיבה מערכתית מורכבת, לצד עבודה דרך ליווי תהליכי חשיבה אסטרטגיים כחלופה לייעוץ המנותק מן החברה.


שילוב זה מסייע לארגונים לנהל תהליכי למידה בעצמם, תוך כדי יצירת חוויות מעצימות לקבוצה ולפרטים בתוך צוות הניהול. בתהליך הייעוץ אנו מטמיעים מתודולוגיות וכלים מעולם החשיבה המערכתית ומסייעים על ידי כך לארגונים להתמודד עם סוגיות אסטרטגיות סבוכות ולהטמיע תובנות חדשניות בפעילות היומיומית. גישתנו ייחודית בכך שאנו מעצימים את יכולתם של ארגונים לחולל תהליכים אלו בעצמם, מתוך ההכרה כי הידע הסמוי הקיים בארגון הוא המחלץ המערכתי הטוב ביותר. במסגרת זו אנו מספקים שירותים של:

חומרים חיצוניים


הערות שוליים

ניהול מערכתי בפיתוח טכנולוגי – הרחבת פעילות החברה אל מעבר לים

באחרונה סייענו לחברה פורצת דרך בתחום הטכנולוגיה לגבש את אסטרטגיית הצמיחה שלה. מחברה קטנה של מספר צוותים בארץ החברה צריכה לפתוח סניף מעבר לים, ולחלק את העבודה באופן שיאפשר לחברה להמשיך לחולל חדשנות ובאינטנסיביות דומה לאורך זמן. במהלך העבודה עלו שתי גישות אפשרויות לניהול התהליך, אחת שהיתה בהתחלה כמעט מובנת מאליה, והשניה שנוצרה מתוך תהליך של למידה, התמרה והמשגה ואפשרה לנו לעצב באופן רלוונטי את המערכה של החברה להרחבת פעילותה. להמשך קריאה

בחיפוש אחר חלופה לניהול המשימתי

בחודשים האחרונים ליווינו תהליך לחשיבה אסטרטגית בעמותה חשובה. לאחר שלבי התנעה, כל פעם עם עוד כמה מנהלים, הגענו לדיון הכרעה על המשך התהליך בנוכחות הדרגים הבכירים בהנהלה. הפגישה שהחלה בסקפטיות ומבוכה מצד הנוכחים, הסתיימה בתשבחות מצד הגורם הבכיר בחדר ש"עשיתם לנו בית מדרש", ו"לא היה לנו דיון פורה כל כך". התהליך נראה מובטח, ואנו התכנסנו לתכנן את תהליך הלמידה לפרוטרוט. להמשך קריאה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות
WhatsApp chat