למה הייעוץ האסטרטגי נכשל? (פוסט בעקבות סתיו שפיר)

סתיו שפיר

לפני כמה שנים נתקלתי במצגת שהכינה חברת ייעוץ גדולה עבור מיזם ממשלתי מוביל. פרט לעיצוב שהיה מושקע עד מאוד, המצגת עצמה היתה מביכה להחריד – אוסף של "בנצ'מרקים" מהעולם (כן, החברות האלו יודעות לעשות גוגל), ולצד ניסוח 'מותגי' של חזון המיזם, חזון שהתהדר בעיקר במילים גדולות וטרנדיות. מה שממש לא היה שם הוא בירור של הייחודיות של ההקשר הישראלי שמחייב – מעבר ללמידה מסדר ראשון ממה שקורה בעולם – ליצור מענה ישראלי יחודי ושונה. לצערי ולצערם של אזרחי ישראל, למרות הסכום היפה ששולם לחברה, המיזם לא האריך ימים. כאשר שוחחתי עם חבר שעובד בחברה שעסקה בגיבוש המסקנות האמורות הוא טען בפני שזה מה שהלקוח רוצה ולכן זה מה שהוא מקבל. אני טענתי, מנגד, שבשאלות מהסוג הזה הלקוח בהכרח לא יודע מה הוא רוצה (שאם לא כן הוא לא היה שוכר את שירותי הייעוץ) ולכן ליועץ יש אחריות ליצירת הבנה ושפה משותפת עם הלקוח בדבר המגבלות המובנות של תהליכים מסוג זה. להמשך קריאה

ישראליזם, הרווארדיזם וניהול מערכתי

ספרו של איתי שילוני "ישראליזם - הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל"

באחד מרגעי השיא בסרט הנהדר "הערת שוליים", מעיר הפרופסור הצעיר בשנינות אכזרית לסטודנטית כי "יש בעבודה שלך הרבה דברים נכונים והרבה דברים חדשים. הבעיה היא שהדברים הנכונים אינם חדשים והדברים החדשים אינם נכונים". את המשפט הזה אי אפשר להחיל על ספרו של איתי שילוני, ישראליזם: הכוחות המעצבים את תרבות הניהול בישראל. בספרו של שילוני (יועץ ובעלים של חברת ייעוץ אסטרטגי בשם S2R) הרבה דברים נכונים, ולא פחות מכך דברים לא נכונים, אך לא תמצאו בו דברים מחדשים. אני חייב להודות שזה מתסכל למדי כי תרבות הניהול בישראל בהחלט ראויה לניתוח ביקורתי, מעמיק ומחדש, אך לא תמצאו אותו בספר. להמשך קריאה

מות המהפכה 1/4: רפורמת הלמידה המשמעותית ביום שאחרי שי פירון

מהפכה מושגית במערכת החינוך

אנשי משרד החינוך מתלוצצים שעם הישמע דבר התפטרות שרי יש עתיד, נשמעה במסדרונות משרד החינוך צהלת רווחה: יש עתיד. למיטב זכרוני אין אח ורע בשנים האחרונות לשר שניסה להוביל שינוי רדיקאלי כל כך בתחום אחריותו ובאופן המתייחס ישירות למי שמועסקים על ידו. הרפורמות המדוברות בשנים האחרונות (בבריאות ובתקשורת למשל) אינן מתייחסות לשינויים פנימיים, אלא לשינוי תקצובי או רגולטורי המחייב בראש ובראשונה גורמים חוץ משרדיים. באותם מקומות ששינויים כן התייחסו למערכת עצמה הם כמעט תמיד הובלו על מנת לטייב את אופן הפעולה הקיים. במובנים רבים, הנסיון של שר, כדרג פוליטי, להוביל מהפכה מבפנים, הוא כמעט התאבדות ניהולית. ובכל זאת ראוי ללמוד מן הניסיון הזה ולהבין כיצד ניתן להמשיך ממנו הלאה. בשבועות הקרובים נבקש לבחון את הניסיון למהפכה פרדיגמטית בחינוך במספר פוסטים שיעסקו בנושא זה מזוויות שונות. להמשך קריאה