אסטרטגיה
חשבון הנפש של היועצים
הבלוג שלנו, כנגזרת מהלמידה המקצועית שלנו בעולם, פוסע כבר מספר שנים על הסף בבירור הטוב והרע בעבודת הייעוץ. יש מעט מקצועות שמציבים את
לפרום את המסר
לפני מספר שבועות השתתפתי בסדנת עמידה מול קהל והעברת מסרים בתקשורת שהעביר גלעד עדין עבור סדנת מנהלים של הפורום הישראלי למנהיגות ILF. אני
השקר הגדול של התכנון האסטרטגי
במסגרת תהליכי הייעוץ שלנו, נתקלנו לא אחת בערבוב מושגי בין 'תכנון', 'אסטרטגיה' ו'תכנון אסטרטגי'. חברות שמשוכנעות שיש להן אסטרטגיה מכיוון שיש להן תחזיות
הארות על 'הערות לחשיבות התכנון' של שמעון פרס
שמעון פרס מציב 10 כללים לתכנון. צוות דואלוג מנתח לאורם עקרונות לאסטרטגיה אפקטיבית השונים מהותית מהאופן שבו תכנון נתפס כיום בישראל.
דו"חות, דופמין, ותגמול ארגוני – איך נחלצים ממעגל השעבוד
מערכת החיזוק או מערכת התגמול היא המנגנון המוחי שמייצר אצלנו עונג בתגובה לגירוי. אכלנו קרואסון? קיבלנו לייק? הדופמין מופרש במוח, העונג מתפשט, אנחנו רוצים
מי האסטרטג בחברות טכנולוגיות?
המילה אסטרטגיה במובנים העסקיים שלה משוייכת לרוב לתאגידים גדולים ומבוססים, והיא נתפסת כפחות שייכת לעולם הסטארטאפים. שם נמצא יותר נוכחות של מילים כמו
האופק וכח המשיכה
תהליך אסטרטגי עם חברות וארגונים נע לרוב בין שני קטבים: האופק – החזון אליו אנו שואפים, הפסגה העסקית אותה אנו רוצים לכבוש. כוח
תנאי הסף ללמידה אסטרטגית
לסדנאות אסטרטגיות יצא שם רע בקרב חלק מהגופים שאנחנו עובדים איתם. התחושה של לא מעט מן המשתתפים היא שמדובר בטקס חסר השפעה במהלכו
מהי אסטרטגיה ומה איננה
אתה שוכר חברת ייעוץ אסטרטגי שתעשה לך אסטרטגיה. החברה מגיעה, ואחרי תהליך משותף מציגה בפניך את השחקנים המשמעותיים בשוק, המתחרים המיידים שלך, נתח
מעבר לאופק – על החיבור בין אסטרטגיה ופילוסופיה
האם ניתן ללמוד אסטרטגיה? האם ניתן להעשיר את הכלים האסטרטגיים שבידנו? כיצד ניתן לחשוב מעבר למה שאנו יודעים? הפוסט מביא תמלול מתוך הפודקאסט