המודל הראשון שנציג ביחס להתמודדות עם אי ודאות הוא 'מסגרת קינפין' (Cynefin Framework). מסגרת תפיסתית זאת נוצרה על ידי פרופ' דייב סנואדן בסוף שנות ה-90', והיא מנסה לתאר את דרכי ההתמודדות של הנהלות עם מצבים שונים של חוסר ודאות ובעיות. נתאר את המסגרת בקיצור, ונתמקד בעיקר במרחבים הסבוך והכאוטי, שמאפיינים את המשבר בו אנו נמצאים כיום.
# המרחב הפשוט / ברור (Clear) – בעיות עם פתרון ידוע ומוכר
במרחב הזה מתנהלים הרבה מהחיים שלנו: אנחנו יודעים מה לעשות ואיך להגיב למצבים שונים. תהליכי הסיבה והתוצאה גלויים, יש ידע וניסיון, הוראות הפעלה, מדריכים, ובסה"כ ברור לנו איך להתמודד עם המצב הזה. אם נורת הדלק נדלקת – כדאי למלא דלק; יש פקק? נודיע על איחור, ואם יש ירידה במכירות – ננער את אנשי המכירות או שנציע מבצעים.
שיטת העבודה כאן היא הבנת המצב > סיווג הבעיה > פיתרון (sense>categorize>respond), ולכן המרחב הזה הוא הממלכה של הטכנאים – מי שעשה את זה יותר פעמים, ידע לסווג ולהגיב במהירות ויעילות.
# המרחב המורכב / ניתן לידיעה (Complicated) – מרחב המומחיות
מרחב של בעיות שאנחנו לא יודעים לפתור אותן כעת, אך יודעים שנפתרו בעבר, ושיש מישהו אחר, מומחה, עם הכלים לנתח ולמצוא עבורן פתרון. המורכב הוא העולם של ההנדסה, של הנוסחאות, של הנתונים.
סדר הפעולות כאן הוא לחוש > לנתח > מענה (sense>analyze>respond).
עבור המומחה הסיבה והתוצאה ברורים, ולכן הגדרת הבעיה מובילה לפתרונה. מאותה סיבה גם ניתן לספק צפי – המורכב הוא עולם מלאכותי עם חוקיות. למשל – גשר בנוי לשאת עד משקל מסוים, ואם יהיה עליו משקל גדול יותר הוא יקרוס. זה מאוד שונה מלנסות להבין מה נקודת הקריסה של אקוסיסטם לאחר ציד מופרז. אי הוודאות במרחב הזה מתבטאת בסיכון: ניתן לכמת את האפשרות להיווצרות בעיות ולהיערך אליהן כראוי במגוון דרכים.
# המרחב הסבוך (Complex) – אתגר חד פעמי, בתוך סביבה מערכתית דינאמית
העולם האורגני, הביולוגי והחברתי-אנושי הוא ברובו סבוך – הכל קשור להכל ומשתנה כל הזמן (אבל בקצב איטי למדי). תהליכי הסיבה והתוצאה מתגלים רק בדיעבד. המרחב הזה מכיל מימד משמעותי של חוסר ודאות שלא ניתן לכימות במסגרת סבירויות, מאחר ומגוון התופעות האפשריות עוד לא ידוע. מהסיבה הזו לא די לאסוף מידע במרחב הסבוך ולנתח אותו, כי בכלל לא ברור איזה מידע אנחנו אוספים. בהתאמה, תהליך ההתערבות כאן יהיה קודם כל לגשש (להרגיש את המערכת) ורק אז להסביר לעצמנו ולמצוא מענה (probe>sense>respond)
# המרחב הכאוטי (Chaos) – אי ודאות קיצונית
זהו מרחב שבו גבולות הבעיה והמרחב אינם ברורים; ההשתנות מהירה; המערכת עדיין לא מיוצבת וקשה לנו בכלל להבין מה קורה כאן. הפיכה במדינה, מחאה ציבורית נרחבת או מגיפה לא נשלטת הן הדוגמאות הבולטות ביותר לכאוס – לא ידוע היכן אנחנו; באיזה שלב; מהי מפת המערכה; מהו המהלך שיצליח. ההשתנות מהירה ותכופה ואין לנו כמעט ניסיון או ידע רלוונטי.
בניגוד לקודמיו, התגובה למרחב הכאוטי מחייבת בראש ובראשונה פעולה, ורק אז הבנה>גיבוש מענה (act>sense>respond). בירור אנליטי לא יעזור, אין שהות לכנס מומחים או ללמוד מהניסיון וגם גישוש (שהוא תהליך איטי) יספק לנו מידע חלקי שכבר אינו רלוונטי. כאן יש צורך להגיב במהירות, לרוב ממקום של אינטואיציה, ואז לבחון את התוצאה ולהמשיך להתמודד עד שנהיה במרחב מובן יותר. זה עשוי לקרות בשל התייצבות (מעבר לסבוך), או בכפיה (מעבר אלים לעולם הפשוט) שמאפיינת לא פעם תנועה של חברות מכאוס לדיקטטורה.
הקורונה היא תופעה רב ממדית
משבר הקורונה מתגלה אלינו במספר מרחבים במקביל: הנוהל של טיפול בחולי קורונה קלים כבר פשוט וידוע. כזו היא גם פעולת הבדיקה. הדיון במאפייני ההדבקה מחבר היבטים שהם מורכבים (איסוף וניתוח מקרי ההדבקה) וסבוכים (הבנה של האינטראקציות האנושיות שעלולות להוביל להדבקה) בתוך מסגרת גדולה של חוסר ודאות (היעדר ידע מספק על הנגיף – אופן ההדבקה, כמות הנדבקים, סימפטומים כן/לא). ויש לה גם היבטים כאוטיים – מגיפה מתפשטת שתופסת מערכת ציבורית ובריאותית לא ערוכה, כמו בצפון איטליה ובניו יורק. ויש מערכות חברתיות שמצויות על סיפו של הכאוס. יתכן שהחברה החרדית נמצאת שם. אנחנו עלולים לפגוש את האזורים הללו יותר ככל שהמערכות היציבות שהכרנו יאבדו את שיווי משקלן.
קורונה והמרחב הסבוך
התקופה שחלפה מאז תחילת המשבר הובילה למציאות גלובלית חדשה בהיבט הכלכלית, התקשורתי, הפוליטי והחברתי. מציאות זו משפיעה בתורה על התפשטות המגיפה ועל ההתמודדות איתה.
זוהי בדיוק הנקודה בה מושג ה'מומחיות' קורסת: כל מומחה שינסה להשליך על המשבר הנוכחי ידע קיים ללא מאמץ להתאים אותו ואת השלכותיו על המצב הנוכחי הייחודי ייכשל.
במשבר הזה מומחיות מתבטאת לא כיישום של ידע קיים (כפי שמתרחש במרחב המורכב), אלא כיכולת רב תחומית ללוש ידע קיים ולפתח ידע רב תחומי חדש במטרה להתמודד עם המצב הייחודי.
חוסר הוודאות שגלום בהתמודדות עם המצב החדש לא ניתן לפתרון מדעי או הנדסי: מה הסבילות האזרחית להטלת צעדים מפירי זכויות אזרח? מהו האתוס אודות שמירה על קשישים וחולים? מהו האיזון הנכון בין שמירה על מערכת הבריאות וחיי האזרחים למול מיטוט הכלכלה? שאלות אלו ועוד שאלות רבות, מחייבות אותנו לחשוב מחדש על האתגר ועל דרכי ההתמודדות איתו. אלו שאלות שבהכרח מערבות שאלות ערכיות ולא רק מקצועיות.
ולבסוף, תשובה לשאלה מהי דרך ההתמודדות האופטימלית נוכל לגבש רק בדיעבד, והיא תשתנה ממדינה למדינה ומתרבות לתרבות. במסע הזה ניתן ללמוד עוד משהו משמעותי מפרופ' סנואדן – מעגל הניסוי-משוב-למידה הוא קריטי לצבירת ידע חדש: הכלי המשמעותי ביותר בהתמודדות עם המגיפה ומגוון השלכותיה הוא ביצוע צעדים שונים, בחינת השפעתם ולמידה מתמדת. הגלובליות שתרמה להתפשטות המהירה של הנגיף, היא גם המפתח ללמידה משותפת שלנו מהניסיון העולמי וממגוון הפעולות המתבצעות במקביל בכל העולם, בדרך להתמודדות עם האתגר הנוכחי.
לקריאה נוספת
- ערך על מסגרת קינפין במאגר הידע של דואלוג
- הבלוג של דייב סנואדן
- סיכום וובינר על משבר הקורונה שנערך במכון החשיבה של פרופ' סנואדן
- ניתוח של ההתמודדות הרפואית עם הקורונה עפ"י מסגרת קינפין
אודות המחבר
השארת תגובה