בשנים האחרונות נראה שכולם עוסקים בחשיבה מערכתית. ממגוון סיבות נראה לנו שהמציאות משתנה בקצב מהיר יותר ובאופן בלתי צפוי. כדי להשאר רלוונטיים אנשים, קבוצות וארגונים מחפשים דרכים חדשות וכלים עדכניים שיסייעו להם לחשוב ולפעול במציאות דינאמית. גם האתגרים החברתיים והעסקיים שלנו נחשפים בפנינו כסבוכים יותר, ואנו מחפשים דרכים אפקטיביות להתיר את הסבך. העומס הקוגניטיבי וההצלחה המוגבלת שלנו בהתמודדות עם האתגרים מובילה מנהלים וארגונים רבים לחפש קיצורי דרך שיאפשרו להמנע מהמורכבות.
בתוך כל אלה פורחת גישת החשיבה המערכתית שמבקשת להתמודד עם המורכבות באופן שהוא פשוט אך לא פשטני. אבל לעתים, כמו גישות אחרות, היא עלולה להפוך לסיסמאות, או לאוסף של מושגים מורכבים הנהירים רק ליודעי ח״ן.
כמי שאוהבים ונהנים לעסוק בחשיבה מערכתית, השילוב בין עיסוק מוגבר בתחום (שהוא תופעה רצויה בפני עצמה) לתופעות הלוואי שעשויות לטשטש את הפוטנציאל שיש בו, הוליד את הרצון לעשות משהו בנדון. לצד מאגר הידע של דואלוג, שנבנה במשך שנים ומנגיש לקורא העברי מושגים ומודלים רבים בראייה מערכתית, בשנה האחרונה הקדשנו לא מעט זמן כדי לגעת באחד המתחים המרכזיים בעולם הזה ולנסות לייצר מדריך לחשיבה מערכתית.
..ואף על פי כן, מדריך לחשיבה מערכתית?
לאורך הכתיבה ליוותה אותנו התחושה שיצירת מדריך לחשיבה מערכתית היא בהגדרה מעשה פרדוקסלי. חשיבה מערכתית מדגישה את הפן הייחודי והדינמי של המציאות. ההקשר החד פעמי בו נוצרות תופעות מחייב אותנו לקשב זהיר ולהשתנות מהירה ומתמדת. חוסר בהירות הוא אימננטי למי שעוסקים בסוגיות מורכבות, ומשתקף גם באופן בו מתרחשים תהליכים מערכתיים. אבל חוסר הבהירות הזה מקשה על העוסקים בתחום. גם על אלה שנמצאים בתחילת הדרך ומבקשים לצלול לעולם התוכן, וגם על גורמים מנוסים שמעוניינים להסביר באופן שיטתי יותר את אופן הפעולה המערכתי ולרתום נוספים למעגל.
בדומה לדרך בה אנו מתמודדים עם מתחים בסוגיות מורכבות אחרות, אנחנו לא מתיימרים לנסות ולפתור את הפרדוקס הזה, אלא לייצר את האפשרות לדבר עליו באופן מודע.
הצפת מתח מאפשרת חוויה של למידה ביקורתית לא רק על הנושא דרך נקודות המבט של כל מי ששותף לשיחה, אלא גם על עצמנו – איפה אנחנו מצויים ביחס לקצוות, ומה התפיסות והמודלים המנטליים שמניעים אותנו.
העיסוק במתח הבסיסי שבתוך העולם המערכתי בין החד פעמי-יצירתי-בלתי ניתן לשחזור, ובין הצורך בשפה מושגית משותפת ומובנית חידד אצלנו כמה הבנות:
- "דבר אינו נצחי מלבד השינוי" (הרקליטוס) – את העולם המערכתי ניתן לתאר ככזה שמורכב משילוב בין 3 קודקודים: תורת המערכות (איך נראית מערכת?), חשיבה מערכתית (איך בני אדם חושבים על מערכות?) ועשייה מערכתית (איך פועלים בתוך מערכת?). כל אחד מהם מחייב סט כלים שונה, ובעיקר תנועות נפש שונות שלעיתים סותרות זו את זו. חשיבה מערכתית היא ביסודה ממלכתו של הספק, תמיד ניתן לחשוב על היטלים נוספים רלוונטיים לסוגיה ולהמשיך את הלמידה. לעומתה עשיה מערכתית היא ממלכת האמונה – היא נטועה עמוק במציאות קונקרטית שמחייבת קבלת החלטות והתמודדות עם ההשלכות בהמשך גם מבלי שיש לנו תנאי ידיעה מושלמים. תנועה בעולם המערכתי בין 3 הקודקודים מחייבת אותנו להשתנות, ולאמץ בכל פעם הלך רוח קצת אחר. השינוי הזה מייצר עבורינו תשתית הכרחית ביכולות להתמודד עם אתגרים סבוכים.
- "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה" – הפלא האמיתי בעולם המערכתי יושב בנקודה של תרגום ההבנה לעשיה בפועל. באופן פרדוקסלי, דווקא חשיבה מערכתית מוצלחת, שמצליחה לתפוס את המורכבות ומכלול הגורמים המעורבים, מגבירה את חוסר האמון ביכולת לייצר שינוי. ובכל זאת שינויים קורים. לא תמיד בכיוונים שתיארנו לעצמנו, ועם תוצאות בלתי צפויות, אבל כאלה שמעניקים לנו פרספקטיבות חדשות שלא יכולנו לקבל בדרך אחרת. הציטוט מפרקי אבות, הוא תיאור נהדר של התחושה של מי שנמצא בשלב המעבר הרגיש הזה. אנחנו מקווים מאד שהמדריך הזה, שיש בו צד של יוזמה (וגם קצת יומרה…) ישמש כנדבך נוסף בתהליך הלמידה שלנו ושל שותפים נוספים בעולם התוכן המערכתי.
יציאה לדרך: חכם השביל מן ההולכים בו
המדריך לחשיבה מערכתית מבוסס על ידע תיאורטי רב – על מחקרים ועל פיתוח ידע של רבים שחשבו באופן מעמיק על מערכות ועל הדרכים להשפיע עליהן. הוא גם מבוסס על נסיון מעשי בהנעת תהליכי חשיבה ושינוי. אבל ידע מערכתי לא ניתן להעברה דרך קריאה או הרצאה פרונטלית. אין לצערנו בנמצא נוסחה קבועה להצלחה בהתמודדות עם אתגרים מערכתיים, אבל קיימות הבנות שצריך לתרגם אותן כל פעם למציאות הייחודית.
ולכן היציאה לדרך ופרסום המדריך היא למעשה הזמנה דו כיוונית. שום דבר לא יובן עד שלא נתנסה בו. אבל ההתנסות איננה מספיקה ללא בחינה מעמיקה ועיבוד. לכן אנחנו רוצים להזכיר את המטאפורה הנהדרת של פרופ׳ רונלד חפץ שפיתח את גישת המנהיגות ההסתגלותית: מנהיגות מחייבת להיות מסוגל לעבור מרחבת הריקודים (מרחב העשיה, איפה שכל האקשן מתרחש) למרפסת (המקום שממנו ניתן לראות את התמונה הרחבה) וחוזר חלילה.
הבעיה שלנו היא שהמרפסת ורחבת הריקודים הולכות ומתרחקות זו מזו – העולם המערבי מקדש את ההפרדה בין אנשי המעשה (הפרקטיקנים) ואנשי החשיבה (חוקרים, הוגים, תיאורטיקנים ואנשי רוח). את משימת החיבור בין המרפסת ורחבת הריקודים מסרנו בידי אלו שלרוב אין להם לא מעוצמות העשיה ולא מתעופת הרוח: היועצים. וכשהרוח והעשיה מתרחקות זו מזו אנחנו מאבדים את היכולת לייצר מנהיגות שמניעה שינויים אפקטיביים ובעלת יכולת להחזיר למערכות את הרלוונטיות שלהן שתמיד הולכת ונשחקת.
והדרך לממש את התנועה בין המרפסת לרחבת הריקודים היא בשילוב של עשיה, והתנסות מתמדת, לצד תהליכים של חשיבה ולמידה. לכן ההזמנה לצאת לדרך היא גם ההזמנה לחזור למדריך הזה עם המחשבות שלכם בהמשך. למעשה אנחנו גם מאוד נשמח לשלב אותם (גם אם לא ברור לנו איך בדיוק). אבל אתם יותר ממוזמנים לכתוב לנו ואנחנו נמצא את הדרך.
התמונה של Matthias Zomer מאתר Pexels
אודות המחבר
תגובה אחת
השארת תגובה
ממליץ לכם לקרוא את ספרי חשיבה על חשיבה בהוצאת מנדלי
תודה ובשורות טובות
שלמה