עשר הדיברות לחילוץ ידע

יונתן ווינברג הוא יועץ אסטרטגי המלווה תהליכי למידה במגזר הציבורי והחברתי וגם אחד המוחות הכי יצירתיים ופוריים היום בישראל בזיהוי התופעות המתהוות בעולמות שבין ממשל, חברה ורשויות מקומיות. היה לנו ברור שעשרת הכללים לחילוץ תובנות שהוא ניסח לאחרונה חייבים להתפרסם. הביטוי חילוץ הידע הוא ביטוי מתעתע. האתגר של הלבשת הניסיון וההתנסות של בני אדם בתוך מילים וההפיכה שלהם לתובנות יישומיות אינו בגדר ״חילוץ״ של דבר מה שכבר מצוי, אלא מעשה של תרגום בין עולמות המדברים שפות שונות בתכלית. הדיברות שיונתן מנסח להלן הן כליו של מי שעוזר לְיַלֵּד את המציאות לחשיבה שמולידה לבסוף מעשים מסדר חדש.


הפעם הראשונה שהבנתי שיש מה לעשות עם המחשבות המתרוצצות שלי היתה ביום המיונים למכון ראות. פגשתי לראשונה את ד״ר צבי לניר וגיליתי שהחשיבה מבולגנת ואסוציאטיבית יכולה להיות נכס. במהלך שנותי בראות למדתי איך להפוך מחשבות לחשיבה, איך להוציא מתוך דיון מתבדר פנינים שהם תשתית לאסטרטגיה. המיומנות של חילוץ ידע ולכידת תובנות היא כנראה אחת המיומנויות החשובות ביותר במאה ה-21, והיא חיונית במיוחד עבור כל מי שפועל במרחב החברתי והציבורי. אבל ככל שהיא חיונית כך היא עדיין חסרה שפה, ובניה של יכולות מקצועיות באופן נרחב. המדריך הקצר הזה נכתב עבור צוערים שהתנדבו לסייע בהנחיית כנס בנושא מוביליות בירוחם והוא יכול לתת ערך לכל מי שיוצא למסע חקר ולמידה.

#1 מרחב לומד ומקשיב

אנחנו רוצים ליצור מרחב שנח לאנשים לשתף בניסיון, בידע ובתובנות שלהם. לשם כך אנחנו צריכים לשקף למשתתפים שהידע שלהם הוא רב ערך, ויהווה רכיב משמעותי בגיבוש תפיסת העולם שלנו ביחס לסוגיה המדוברת. מרחב מקשיב הוא מרחב שהפוך מ'דיבייט' – יש בו פתח ל'גמגום' – לדיבור שמשקף שברי רעיונות ותפיסת עולם שלא תמיד קוהרנטית או מגובשת, דיבור המכיל התחלות של חשיבה.

#2 תיחום עם גבולות פתוחים

אנשים רבים נוטים לדבר על מה שיושב על ליבם עכשיו. כשאנו באים לחלץ ידע, אנו באים ללמוד ולהקשיב סביב תחום מסוים. עם זאת, אסור לנו להגדיר בנוקשות יתירה את הגבולות, כי יתכן והמסגור שאתו באנו לדיון הוא חלקי. עלינו להבין האם וכיצד תשובות שאינן קשורות כביכול בפועל קשורות מאוד לסוגיה שאנו עוסקים בה.

#3 למד/י את עצמך לחשוב את הרגש

היכולת לחלץ ידע אינה רק עבודה טכנית של סיכום וכתיבה. היא קשורה ליכולת הקשבה ולמפגש בין אנשים. מה אנחנו שומעים מבין המילים? מה הלך הרוח של הדוברים? באיזה דימויים ומטאפורות נעשה שימוש (למשל – אם מדברים בשפה צבאית בתחום החינוך – האם זה משקף משהו? את מה?). את המטפורות, הביטויים הייחודיים, ורגעים שמייצרים עניין או חוסר איזון – נרצה להדגיש בסיכומים שלנו.

#4 יותר שאלות גילוי, פחות שאלות חקר

שאלת גילוי היא שאלה פותחת ומאפשרת שקשורה בפרשנות. שאלת חקר היא שאלה שהתשובה עליה היא עובדתית, ואפשר להגיע אליה גם ללא תלות במי שמולנו. שאלו – מה מאפיין את הנוער הנושר בירוחם, ולא כמה אחוז של נוער לא מסיים 12 שנות לימוד.

#5 פותחים מניפה, ולא משחקים פינג פונג

לעיתים רבות, בדיון קבוצתי אמירה של מאן דהו גוררת ויכוח, המניח כי צד אחד צודק והשני טועה – וממילא, דעת הטועה – בטלה. בסוגיות סבוכות, מתקיים פעמים רבות 'ניגודיות משלימה' בה יש רכיבי אמת בשני צדי המתרס, שיחד עם ידע נוסף הקיים בשולחן וידע אמפירי, יכולים לייצר סיפור שלם יותר. תנו מקום לעמדה הנאמרת כעת לצד העמדה שנאמרה, והשהו את הבדיקה ביחס לאזורי הסתירה המובהקים לכינוס הדיון.

#6 הבחינו בין רעיונות שונים הנאמרים בתוך שטף של דברים

אדם המדבר במשך 2-3 דקות ברצף אומר מספר אמירות, גם אם הוא כולל זאת בטיעון אחד ארוך. הבחנה בין הרעיונות מהווה מפתח לחילוץ ידע. באופן פרקטי הדרך לעשות זאת היא ללחוץ 'enter' אחרי כל רעיון, או לפתוח תיבה חדשה בפאדלט. ניתן לעשות זאת גם לאחר הדיון בעיבוד שתערכו.

#7 תהיו מוכנים וכוונו את השאלות והמאמץ לאזורי העניין

עיתונאים לפני ראיון מבצעים תחקיר. אנו מתכוננים לא כדי להביך את הנשאלים במילותיהם ולחלץ כותרת, אלא כדי שתהיה לנו אפשרות להבין על מה המרואיינים שלנו מדברים, וכדי שנוכל ללכת ל'אזורי העניין' – האזורים הפוריים שבהם יש מתח או קונפליקט, אזורים שבהם יש פוטנציאל לחדשנות, למבט אחר, או לפער שלא ידענו לתת לו מילים.

#8 בעצם, למה?

כשאנו נכנסים לתחום חדש, הדבר שהכי קשה לנו לקלוט זה את דפוסי החשיבה. דפוס חשיבה משקף את הנחות המוצא הסמויות, שלעיתים, גם הצד השני לא נקב בשמם מעולם. זו עוצמה של מנחה מבחוץ, שכאורח/ת לרגע עוצר/ת כשמשהו לא מסתדר  ושואל/ת – למה. השאלה הזו שנשאלת סביב הקשר – יכולה להיות פוריה מאוד ולייצר ידע חדש.

#9 לכדו את הרעיון העיקרי ומושגי מפתח

חילוץ ידע אינו פרוטוקול. חשוב לכתוב ראשי פרקים באופן שבו ניתן יהיה לחזור לדברים שנאמרו ולהבין אותם. עם זאת, כאמור, כדאי מאוד ללכוד ביטויים ייחודיים שמשקפים הלך רוח ודינמיקה ספציפית כי לדברים הללו אין תחליף ביכולת לגבש תמונה ביחס למציאות.

#10 וודאו שאתם ערוכים לקלוט את המידע

תהיו פנויים להקשיב, ובעמדה נוחה לכתוב, במחברת או בלוח אלקטרוני. תמיד אפשר להעביר מידע ממקום למקום, אך עדיף שה'כלים' לרעיונות – כבר יהיו מוכנים. עם החלוקה לתמות, אפשר לחכות לשלב שאחרי הדיון.

בהצלחה!

אודות המחבר

יונתן ויינברג

יונתן ווינברג הוא יועץ אסטרטגי ומלווה תהליכי למידה במגזר הציבורי והחברתי. היה ראש התחום החברתי-כלכלי במכון ראות; הקים את מרכז ההכשרה והייעוץ בקרן לחברה האזרחית (היום הפורום לחברה האזרחית). ליווה בשנים האחרונות תהליכי למידה במשרד רה"מ ומנהל התכנון, ברשתות חינוך, בטכניון ובארגונים רבים נוספים. כיום לצד עבודתו כיועץ יונתן נושא בתפקיד יו"ר קיבוץ בית רימון, ומנטור בתוכנית להכשרת בכירים בשירות הציבורי במכון מנדל.

ליצירת קשר:
דוא״ל yonatanwein@gmail.com
טלפון ⁦054-807-3580⁩

השארת תגובה