אסטרטגיה בימי קורונה
פיגומים
לא מעט מערכות שאנחנו עובדים איתן מדקלמות בחודשים האחרונים את המושג the new normal. המושג הזה מאפשר לדון בנחיצות של מושגים למול מצבים
קורונה, אסטרטגיה וקומונסנס
The past is not what it seems פאבי (מנהיג הטרולים) לשבור את הקרח 2 האסטרטגיה נחרזה משחר ההיסטוריה האנושית עם אומץ לב, מנהיגות,
על הוודאות (או: מה למדנו מאתר דואלוג על מה מעניין א.נשים בימי קורונה)
אחד הדברים שארגונים, מנהלים ומנהלות עושים כדי לייצר לעצמם תחושת וודאות, גם אם רגעית, זה לעקוב אחרי המדדים של העסק. המדדים האלו יכולים
מה שיציל אותנו זה עוד מודל!
ובכן לא. עוד מודל לא יציל אותנו. אז למה בכל זאת השקענו מאמצים בליצור את ה-Sense Matrix? עולם החשיבה האסטרטגית הוא שדה קרב
פתוח.סגור.פתוח – לנהל, להסתגל ולצמוח עסקית במשבר מתמשך
בסדרת הפוסטים שלנו בעקבות המשבר הבאנו עד כה מספר מודלים שאנו חושבים שיכולים להיות רלוונטיים להתמודדות עם אי הוודאות שמאפיינת ניהול בכיר בארגונים
ברבור שחור ופילים לבנים
אחד המושגים שזכו לעדנה בעקבות משבר הקורונה הוא "ברבור שחור" – מושג שפותח על ידי נאסים טאלב בסדרת ספרים בעשור האחרון. אבל גם
מודל PESTEL ומודל כוחות השיבוש
בפוסט הקודם הצגנו את מסגרת קינפין, שהיא מסגרת חשיבתית נטולת הקשר – היא מתארת את צורת החשיבה שלנו ולא את המציאות – אפשר
מסגרת קינפין: איך מסווגים אי-וודאות?
המודל הראשון שנציג ביחס להתמודדות עם אי ודאות הוא 'מסגרת קינפין' (Cynefin Framework). מסגרת תפיסתית זאת נוצרה על ידי פרופ' דייב סנואדן בסוף
חשיבה מערכתית באי-וודאות: הערך של מודלים
כבר הרבה שנים שאנו מדברים בכל פורום על מערכתיות, עולם מורכב ומשתנה במהירות (VUCA), פעולה במרחבים סבוכים, ניהול ומנהיגות בסביבה של חוסר ודאות,