המהפכה התעשייתית הרביעית
המהפכה התעשייתית הרביעית או תעשיה 4.0 הוא מושג רווח לתיאור השינוי שהוביל למציאות התעשייתית של ראשית המאה ה-21, השונה באופן מהותי מן המציאות בעידן הקודם. הטכנולוגיות שמאפיינות את העידן כוללות קישוריות רציפה ואינטנסיבית בין כלל הרכיבים, חדירה עמוקה של מדעי הנתונים, ובכלל זאת עולמות של ביג-דאטה, למידת מכונה ובינה מלאכותית, מעבר לכלים אוטנומיים, ועוד . אלו מייצרים מציאות כלכלית-תעשייתית חדשה המשנה את התעשייה, הכלכלה והתעסוקה.
ההיבט המרכזי במהפכה הרביעית בא לידי ביטויי בחיבור ההולך ומתהדק בין הפיזי לדיגיטלי. אם המהפכה הדיגיטלית שראשיתה באמצא המאה ה-20 יצרה שני מרחבים שהאדם הוא המתווך העיקרי בניהם (דיגיטלי/פיזיקלי), מתקיים כאן היפוך - זהו הרגע שבו עוצמות המהפכה הדיגיטלית יורדות למציאות ומשנות כל תחום שהם נוגעות בו ללא התיווך המוכר של האדם. לדוגמה – השינוי בתחום אפליקציות הניווט מאפשר היום לדעת בין-רגע מהי הדרך המהירה ביותר ולהוליך אותנו בה, אך האפליקציה זקוקה לאדם שיממש את פקודותיה כדי להביא את הרכב למקומו. ההסרה של תיווך זה, ההתלכדות של המחשב החושב והמכונה, הם בגדר תופעה חדשה.
הרעיון של גלים במהפכה התעשייתית מבוסס על המשגותיו של קלאוס שוואב (Klaus Schwab) בספר The Fourth Industrial Revolution, מתאר 4 שלבים מרכזיים במהפכה התעשייתית[1]:
- השלב הראשון מתאר מהפכה בתחומים של טכנולוגיות הברזל והקיטור שחוללה שינויים דרמטיים בעיקר בתחומי הייצור התעשייתי, למשל בתחומים של ביגוד ותעשיית המתכת, וכן בתחום התחבורה ההמונית (ברכבות וספינות קיטור).
- הגל השני נוגע בהרחבה דרמטית של התעשיות משלהי המאה ה-19. בשלב זה מתחילות להיכנס טכנולוגיות לשימוש פרטי, דוגמת רשת החשמל, הטלפוניה, התאורה החשמלית ומנוע הבעירה הפנימית המשולב ברכב הפרטי.
- השלב השלישי מתייחס למהפכה הדיגיטלית, המשנה באופן דרמטי מרחבים אנושיים רבים, בניהם עולם התעסוקה כמעט בכללותו. בשלב זה אנו רואים את העלייה של התווך הדיגיטלי כמרחב בפני עצמו, ובעיקרו רשת האינטרנט.
- השלב הרביעי אינו בגדר תיאור היסטורי אלא ניתוח של המציאות הטכנולוגית המתהווה. שוואב מחיל לתוך שלב זה אוסף של טכנולוגיות דיגיטליות שישפיעו באופן ישיר על המציאות.
מאפייני התעשיה החדשה
אוסף השינויים הנגזרים מן החיבור בין הדיגיטלי והפיזיקלי, אותם מבקש מושג המהפכה הרביעית לכלול יחד, מגולם ממספר היבטים המגיעים לבשלות בזמן חופף ועשויים להתלכד לכדי שינוי דרמטי יותר. בין שינויים אלו יש למנות את הנדבכים הבאים:
- מכונות לומדות וכלים להתמודדות עם ביג דאטה – היכולת המתגבשת בתחום המחשוב והאלגוריתמיקה לאפשר למכונות (מחשבים) להתמודד עם נתונים מגוונים מאוד ולייצר למידה לאורך זמן. לראשונה מכונות מסוגלות לפעול לא רק באופן שתוכנתו מראש, אלא בתגובה למידע הנאסף מן העולם הוירטואלי והמציאות, ולהגיב בהתאם. כלומר, למידת המכונה היא היכולת לשחרר את המכונה מן המוגבלות של סך האפשרויות שאדם מסוגל לתכנת. על כן, תחום המכונות הלומדות הוא אבן דרך משמעותית ביכולת לקדם אוטומציה בתחומי חיים רבים.
- מכונות אוטונומיות – אחד הנדבכים המרכזיים של חיבור הדיגיטלי לממשי נמצא בתחום המכונות האוטונומיות. זהו תחום עם מורכבות משתנה, ובתחומים רבים הוא כבר נמצא במשך שנים רבות ביישום (למשל הטייס האוטומטי בתחום התעופה). המורכבות המשתנה קשורה במידת התכנון והמשתנים המתערבים – בעוד שבשדה התעופה מספר הנתיבים המסחריים הוא מוגבל למדי, בתחומים של התנהלות עירונית האפשרויות והמשתנים הם אינסופיים. בשל כך, תחום זה ניזון באופן נרחב מההתקדמות בעולם למידת המכונה (Stilgoe, 2017: 1). בשנים האחרונות מתקיימים מאמצים רבים להגיע למימוש בתחום המכוניות האוטונומיות, וניתן לראות מימוש בתחומים פשוטים יותר כמו טרקטורים אוטונומיים לחקלאות.[2]
- יעילות אנרגטית – התפתחות ביכולת לאחסן חשמל באופן יעיל (מבחינת כמות האנרגיה האצורה, כמות הטענות והפריקות ומשקל הסוללות) לצד היכולת לעשות בו שימוש יעיל, וכן העלייה ההדרגתית בתחום של אנרגיות מתחדשות, משפיעה באופן אינקרמנטלי על תחומים טכנולוגיים רבים. עם זאת, בהתלכדות עם התחומים האמורים לעיל היא יכולה לשמש תשתית למפנה מרחיק לכת.
- IoT – ה'אינטרנט של הדברים', או בתיאור אחר – המימשוק של נדבכי יום יום רבים עם רשת האינטרנט, ומתוך כך בניית יכולת להדטה (datafication) של הממשי, הולכת והופכת לרעיון בעל מימוש. ברקע לכך עליה של מעבדים זולים מאוד עם יכולות מתקדמות למדי שניתן להציב במקומות שונים, וכן יכולות מתפתחות לשימוש ושליטה בנקודות הקצה. גם כאן, היכולת לשלב אוטומציה בתחום זה הופכת אותו לבעל ערך ולגורם שינוי משמעותי.
השתלבות הנדבכים האמורים מייצרת מציאות חדשה שבה לא הקשב האנושי המוגבל, ואף לא האנרגיה המוגבלת, מהווים חסם למימוש פעילויות מסוימות בעולם.
לקריאה נוספת
- Schwab, K. (2016). The Fourth Industrial Revolution. London: Penguin.
- קלאוס שוואב, המהפכה התעשייתית הרביעית: איך היא תשפיע עלינו? אתר גלובס
- אל"מ ערן אורטל, מבולבלים?! גם אנחנו! פרספקטיבה היסטורית לדיון על "יבשה באופק", בין הקטבים 16-17 - יבשה
הערות שוליים
- ↑ Schwab, 2016: 7
- ↑ ע' למשל בפרסום של חברת הטרקטורים ג'ון דיר – John Deere introduces new automated combine
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, המהפכה התעשייתית הרביעית, מאגר הידע של דואלוג, 2017.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.