המוצהר
| ” | "המוצהר" תמיד קיים, בין אם הוא מוכרז ומקובל ככזה, ובין אם ניתן ללמוד עליו מאוסף מסמכים כבעלי וחוברות הדרכה, שאינם מעידים על עצמם תוקף דוקטרינרי רשמי. | “ |
המוצהר הינו הרובד הגלוי לעין בארגון. רובד זה מצוי במכלול ההיבטים המציגים את הארגון כלפי חוץ וכלפי פנים: תקנונים, הכשרות, מצגות, מסמכי מכירות, וכיוב'. כאשר נפגשים עם ארגון חדש, אנו נוטים להתרשם בתחילה אך ורק מן המוצהר. המוצהר שתפקידו להרשים את הסביבה ולרתום את העובדים, מחפה לרוב על הקשיים המבניים, ולא פעם מתעלם גם מן היכולות והעוצמות שקיימות ברובד הממשי. ברמת הידע בארגון, המוצהר מקבל ביטוי בחכמה הארגונית. יש לו לכן כוח להניע את הארגון ולהוציא אותו מן המקום הנוכחי שלו, כל עוד מתקיימים יחסי גומלין בין המוצהר והממשי.
הסכנות שבמוצהר
הסכנה המרכזית שקיים במוצהר היא ההשלטה של המוצהר על הממשי, באופן המחולל בסופו של דבר נתק בין השפה ולבין האופן שבו הדברים פועלים. נתק זה, מחולל לבסוף אי-אמון במוצהר עצמו (ציניות ארגונית) לצד פגיעה ביכולות המעשיות בשם מוצהר המנותק מן העשיה.
מעבר למוצהר
נוכחות משמעותית בפרקטיקה הארגונית תגלה עבורנו את הפערים הקיימים במוצהר, שמתחתם ניתן להתחיל להבין את הרובד הממשי. נוכחות זו צריכה כלים ומתודולוגיות כדי להיות מסוגלת לחלץ ולחשוף את הפערים (הקיימים תמיד) בין המוצהר והממשי. פעולה זו תמיד יוצרת מושגים חדשים המבקשים לתאר את המציאות נכוחה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ד"ר צבי לניר, דוקטרינה ו"מערכות מושגיות מפרשות" צבאיות, מערכות 355 - מאמר בו פורש צבי לניר את גישתו לגבי המוצהר, היש והמתפרש.