תורת המערכות הכללית

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תורת המערכות מספקת בסיס תיאורטי לתחום החשיבה המערכתית והחשיבה האסטרטגית בניהול.

התחומים והעקרונות של תורת המערכות המורכבות

תורת המערכות הכללית הינה תחום מדעי רב-תחומי שנולד מתוך המתמטיקה ומדעי הטבע (בייחוד הכימיה והביולוגיה) ועוסק באופן שבו מערכות מרובות גורמים נוצרות, מתהוות ומשתמרות.

תחום זה הולך ומשפיע על הגישות של מדעי החברה, ובייחוד בתחום החשיבה הארגונית מאחר והוא מצליח לתאר כיצד גורמים רבים שאינם מתואמים מצליחים לייצר יחד שיווי משקל במערכות עם דינאמיות רבה, ולחילופין כיצד לקדם מנהיגות ושינוי במערכות בהן קיים סטטוס קוו ושיווי משקל קשיח.

המאפיינים של מערכות מורכבות

  • ארגון עצמי - המערכת מייצרת דפוסים מלמטה למעלה. תופעת הארגון העצמי מאפשרת למערכת להסתגל במפגש עם שינויים.
  • התהוות ויחסים לא לינאריים בין פעולה ואפקט.
  • מערכת סבוכה ופתוחה - מערכות מורכבות בעלות יכולת התהוות עצמית נוטות להציג מאפיינים של מערכת סבוכה ופתוחה.
  • התפתחות דפוסים - התפתחות הגיונות פעולה מארגנים לאלמנטים רבים במערכת לאורך זמן. דפוסים אלו מאפשרים את המצב השגור של סטטוס קוו מתמשך במערכת. דפוסים אלו קשים הלבנה ועל כן יש לגשש, לחלץ וולהמשיג את הדפוסים הללו.
  • היעדר יכולת לשלוט ולנהל מלמעלה למטה - ריבוי המשתנים אינם מאפשרים יכולת להגיע לתוצאה רצויה על ידי שליטה במשתנים הרלוונטיים.
  • היעדר יכולת לצפיה קדימה - בשל העובדה שכל פעולה עשוייה לחולל מגוון של אפקטים (מה שמכונה אפקט הפרפר).
  • מערכות בתוך מערכות (nested) - גם בתוך מערכת ניתן לראות תתי מערכות שיש להן היגיון משל עצמן. ריבוי המערכות מייצר את המצב של אקוסיסטם המורכב ממספר רב של מערכות שמשפיעות זו על זו.

המקורות המרכזיים של תורת המערכות

תחום המערכות יונק מהתפתחויות רבות ומקבילות בחקר המדעי של תופעות סבוכות, בין אלו ניתן למנות למשל את פריצות הדרך הבאות:

  • מן הדיסציפלינה המתמטית - בייחוד העלייה של תורת הכאוס
  • מן הבלשנות וחקר השפה - העבודות של דה-סוסייר ווויטגנשטיין פרצו דרך על ההבנה של השפה כמערכת מורכבת.
  • מן הביולוגיה, הכימיה והפיזיקה - דוגמת ההבנות אודות האופן שבו פועלות מערכות תרמודינמיות, וביחס להסתגלות בתהליכים אקולוגיים ואבולוציוניים. בתוך כך ראוי לציין את העבודות של אמברטו מטורנה ופרנצ'סקו ורלה בנושא של ההגדרה העצמית (אוטופוייזיס) של מערכות ביולוגיות.
  • תחום מדעי המחשב שפתח אפשרויות חדשות בהבנה של רשתות ומערכות מרובות אלמנטים.
התהפתחות התחום של תורת המערכת - מבט מערכתי (דיאגרמה של בראיין קסטלני, מתוך ויקיפדיה האנגלית)

תורת המערכות בדואלוג

דוגמא של תתי-מערכות ושכבות בתוך ניתוח מערכתי של רשת החשמל האמריקנית)

היישום של תורת המערכות בדואלוג נוגע בשני היבטים מרכזיים:

  • הבנת המערכת - תחום החשיבה המערכתית מצריך יכולת להבין היבטים בסיסיים מתורת המערכות. הכלי המרכזי שבו אנו משתמשים הוא מסגרת קינפין הממפה אתגרים שונים על פי אופי המערכת, ומתאימה לאור זאת את המענה הרלוונטי לסוגיה.
  • פעולה בתוך המערכת - כדי לקדם שינוי במערכת יש צורך ברתימה ובשיתוף פעולה של גורמים רבים. אנו עושים שימוש בתחום המנהיגות ההסתגלותית ובתחום עיצוב המערכה כדי לספק כלים להובלת שינוי באופנים אלו.

לקריאה נוספת: חשיבה מערכתית

לקריאה נוספת

ערכים על מערכת באתרי ויקי אחרים:

יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:

יותם הכהן, תורת המערכות הכללית, מאגר הידע של דואלוג, 2016.

הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=תורת_המערכות_הכללית&oldid=11975"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.