הבדלים בין גרסאות בדף "הערכה ומדידה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הערכה ומדידה''' בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים. בשנים האחרונות תחום ההערכה תופס תאוצה לאור תהליכים שהתרחשו במגזר העסקי ומשפיעים כיום על המגזר הציבורי והחברתי. | '''הערכה ומדידה''' בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים. בשנים האחרונות תחום ההערכה תופס תאוצה לאור תהליכים שהתרחשו במגזר העסקי ומשפיעים כיום על המגזר הציבורי והחברתי. | ||
| − | המדידה מתרכזת לרוב | + | המדידה מתרכזת לרוב בשלושה היבטים ארגוניים: |
| − | * '''מדידת תפוקות (''outputs'')''' - בחינה של הפעולות שננקטו, ביחס לתשומות שהושקעו. מדידה זו שמכוונת לבירור היעילות של הארגון או היחידה המוערכת; | + | |
| − | * '''מדידת תוצאות (''outcomes'')''' - בחינה של ההישגים שהושגו באמצעות התפוקות. מדידה זו מכוונת לבירור ה[[אפקטיביות]] של פעולות הארגון. | + | *'''מדידת תשומות (inputs)''' - בחינה של עלויות האופרציה, מבחינה כספית, אנושית, ובנכסים שהשוקעו במאמץ. מדד זה חייב לעמוד ביחס למדידת התפוקות (מה עשינו עם התשומות). |
| + | *'''מדידת תפוקות (''outputs'')''' - בחינה של הפעולות שננקטו, ביחס לתשומות שהושקעו. מדידה זו שמכוונת לבירור היעילות של הארגון או היחידה המוערכת; | ||
| + | *'''מדידת תוצאות (''outcomes'')''' - בחינה של ההישגים שהושגו באמצעות התפוקות. מדידה זו מכוונת לבירור ה[[אפקטיביות]] של פעולות הארגון. | ||
השאיפה בתהליכי הערכה היא למדוד עד כמה שניתן את התוצאות וה[[אפקט]] של פעילות הארגון או היחידה, אך לא פעם אין ברירה אלא למדוד את התפוקות, קרי - את הפעילות שהתבצעה על ידי פעילי הארגון. | השאיפה בתהליכי הערכה היא למדוד עד כמה שניתן את התוצאות וה[[אפקט]] של פעילות הארגון או היחידה, אך לא פעם אין ברירה אלא למדוד את התפוקות, קרי - את הפעילות שהתבצעה על ידי פעילי הארגון. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
==מודלים להערכה== | ==מודלים להערכה== | ||
קיימים מודלים רבים להערכה ולבניית תכניות מדידה ותכנון מבוסס מדדים. | קיימים מודלים רבים להערכה ולבניית תכניות מדידה ותכנון מבוסס מדדים. | ||
| − | * '''[[המודל הלוגי]]''' - מודל מרכזי בהערכת ארגונים, ובייחוד במגזר הציבורי והחברתי. מודל זה מבקש להציג את סדר התהליכים בארגון, מהתשומות (במשאבים ובכח אדם), דרך התפוקות, ועד לתוצאות הרצויות. לאור מודל זה, ניתן להבין מה אנו רוצים להעריך, וכיצד ניתן למדוד זאת'''.''' | + | |
| − | * [[SMART (יעדים ותכנון)|'''SMART''']] - קריטריונים פופלריים המשמשים כבסיס לתכנון מבוסס יעדים מדידים. | + | *'''[[המודל הלוגי]]''' - מודל מרכזי בהערכת ארגונים, ובייחוד במגזר הציבורי והחברתי. מודל זה מבקש להציג את סדר התהליכים בארגון, מהתשומות (במשאבים ובכח אדם), דרך התפוקות, ועד לתוצאות הרצויות. לאור מודל זה, ניתן להבין מה אנו רוצים להעריך, וכיצד ניתן למדוד זאת'''.''' |
| + | *[[SMART (יעדים ותכנון)|'''SMART''']] - קריטריונים פופלריים המשמשים כבסיס לתכנון מבוסס יעדים מדידים. | ||
| + | |||
==משגים נפוצים בהערכה== | ==משגים נפוצים בהערכה== | ||
| − | * '''משגה השאלונים''' - תהליכי הערכה רבים מבוססים על שאלונים שמועברים לקהל היעד ומעידים על שביעות רצון, הבנה, או משתנה אחר שניתן לשאול לגביו. אלא שמחקרים{{הערה|למשל ר' [http://www.responsivemanagement.com/download/RM_ENews/Online_Surveys.pdf The Fallacy of Online Surveys: No Data Are Better Than Bad Data]}} מעידים על כך שאי הבנה של האופן שבו אנשים ממלאים שאלונים ושל הפרשנות האישית שהם מייחסים לשאלות שנשאלו מקשה במקרים רבים להפיק מסקנות בעלות ערך מהשאלונים. | + | |
| − | * '''היעדר מסגרת פרשנות איכותית''' - תהליך הערכה ראוי מתחיל בשלב של [[המשגה]] שבו מבינים היכן ניתן למדוד את ה[[אפקט]] הרצוי במציאות. ללא תהליך זה, המדידה תבחן לא פעם היבטים שאין להם שום יחס ישיר לשאלות הישירות של המהלך. כך, לדוגמא, שאלת שביעות הרצון של קהל היעד איננה בשום צורה ערובה לכך שהושג אפקט רצוי בעבודה עם קהל זה. | + | *'''משגה השאלונים''' - תהליכי הערכה רבים מבוססים על שאלונים שמועברים לקהל היעד ומעידים על שביעות רצון, הבנה, או משתנה אחר שניתן לשאול לגביו. אלא שמחקרים{{הערה|למשל ר' [http://www.responsivemanagement.com/download/RM_ENews/Online_Surveys.pdf The Fallacy of Online Surveys: No Data Are Better Than Bad Data]}} מעידים על כך שאי הבנה של האופן שבו אנשים ממלאים שאלונים ושל הפרשנות האישית שהם מייחסים לשאלות שנשאלו מקשה במקרים רבים להפיק מסקנות בעלות ערך מהשאלונים. |
| − | * '''מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול נזק''' - בשל הנטייה לרצות את הגורמים המממנים, ובשל ההטיה התהליכית-ניהולית של העמותות, תהליכי הערכה מתמקדים כמעט תמיד בשאלות של כישלון מול הצלחה ולא בשאלה של סיוע מול היזק. השאלה הראשונה (שאלת ההצלחה) נובעת מההנחה שהפעולה היוצאת לפועל אכן רצויה, ועל כן יש לשאול האם בוצעה כפי שתוכננה. אלא שתהליכים רבים, ובייחוד בעולם החברתי, מייצרים נזק אגבי רב, ולעתים גם נזק ישיר. על כן יש לבחון גם את מידת הסיוע מול הנזק שתהליכים מעין אלו יוצרים במציאות. | + | *'''היעדר מסגרת פרשנות איכותית''' - תהליך הערכה ראוי מתחיל בשלב של [[המשגה]] שבו מבינים היכן ניתן למדוד את ה[[אפקט]] הרצוי במציאות. ללא תהליך זה, המדידה תבחן לא פעם היבטים שאין להם שום יחס ישיר לשאלות הישירות של המהלך. כך, לדוגמא, שאלת שביעות הרצון של קהל היעד איננה בשום צורה ערובה לכך שהושג אפקט רצוי בעבודה עם קהל זה. |
| − | * '''מדידת תפוקות ולא תוצאות''' - אמנם, במקרים בהם קשה עד בלתי אפשרי למדוד תוצאות, מן הראוי לקבל אמדן של הפעילות שנעשתה. עם זאת, יש להבחין בכך ולהכיר במגבלות של מדידת התפוקות. לא פעם, תהליכי הערכה מודדים תפוקות תחת כסות של מדידת תוצאות. כך, למשל, ארגון שמבקש להצמיח שכבת מנהיגות, ומודד את עצמו בסוף ההכשרה יקבל לרוב ציונים מעולים (כי להשתתף בתכניות מנהיגות זה כיף על פי רוב...) אבל השאלה שהוא צריך לשאול את עצמו היא, למשל, מהן הפוזיציות של בוגריו בחלוף שנים. בהיעדר יכולת להעריך תכנית שכבר קיימת שנים, יש לחשוב על משתנים רלוונטיים למנהיגות, כמו בחינה של יוזמות בוגרים וכיוב'. | + | *'''מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול נזק''' - בשל הנטייה לרצות את הגורמים המממנים, ובשל ההטיה התהליכית-ניהולית של העמותות, תהליכי הערכה מתמקדים כמעט תמיד בשאלות של כישלון מול הצלחה ולא בשאלה של סיוע מול היזק. השאלה הראשונה (שאלת ההצלחה) נובעת מההנחה שהפעולה היוצאת לפועל אכן רצויה, ועל כן יש לשאול האם בוצעה כפי שתוכננה. אלא שתהליכים רבים, ובייחוד בעולם החברתי, מייצרים נזק אגבי רב, ולעתים גם נזק ישיר. על כן יש לבחון גם את מידת הסיוע מול הנזק שתהליכים מעין אלו יוצרים במציאות. |
| + | *'''מדידת תפוקות ולא תוצאות''' - אמנם, במקרים בהם קשה עד בלתי אפשרי למדוד תוצאות, מן הראוי לקבל אמדן של הפעילות שנעשתה. עם זאת, יש להבחין בכך ולהכיר במגבלות של מדידת התפוקות. לא פעם, תהליכי הערכה מודדים תפוקות תחת כסות של מדידת תוצאות. כך, למשל, ארגון שמבקש להצמיח שכבת מנהיגות, ומודד את עצמו בסוף ההכשרה יקבל לרוב ציונים מעולים (כי להשתתף בתכניות מנהיגות זה כיף על פי רוב...) אבל השאלה שהוא צריך לשאול את עצמו היא, למשל, מהן הפוזיציות של בוגריו בחלוף שנים. בהיעדר יכולת להעריך תכנית שכבר קיימת שנים, יש לחשוב על משתנים רלוונטיים למנהיגות, כמו בחינה של יוזמות בוגרים וכיוב'. | ||
{{תמונה|https://lh5.googleusercontent.com/-tzeXwVjfWTw/VCmPHCyS5_I/AAAAAAAACx8/IKaq3cie8c0/w758-h569-no/%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%2B%D7%91%D7%95%D7%92%D7%99%2B%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A5.jpg| | {{תמונה|https://lh5.googleusercontent.com/-tzeXwVjfWTw/VCmPHCyS5_I/AAAAAAAACx8/IKaq3cie8c0/w758-h569-no/%D7%91%D7%99%D7%91%D7%99%2B%D7%91%D7%95%D7%92%D7%99%2B%D7%95%D7%92%D7%A0%D7%A5.jpg| | ||
| − | דוגמא להערכת תפוקות - מפקד חיל האוויר מתדרך את קברניטי המדינה על כך שהושלכו 850 טון פצצות במבצע צוק איתן ונתקפו 815 מטרות. אלא שקיים פער ברור בין כמות הפצצות שהושלכו והיעדים שנתקפו לבין השגת מטרות המבצע, והכמות איננה מעידה בשום צורה על השגת יעדי המערכה. [[ | + | דוגמא להערכת תפוקות - מפקד חיל האוויר מתדרך את קברניטי המדינה על כך שהושלכו 850 טון פצצות במבצע צוק איתן ונתקפו 815 מטרות. אלא שקיים פער ברור בין כמות הפצצות שהושלכו והיעדים שנתקפו לבין השגת מטרות המבצע, והכמות איננה מעידה בשום צורה על השגת יעדי המערכה. [[blog:שיר-שאחרי-מלחמה-או-בין-לבין-או-באמצע|לקריאה נוספת בהקשר זה]]|350||alt=הערכה ומדידה בארגונים - שר הביטחון הרמטכ"ל וראש הממשלה בצוק איתן}} |
| − | * '''היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים''' - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם{{הערה|ר' [ | + | |
| − | מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ו[[פיתוח ידע]]. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון [[הסתגלות|להסתגל]] לאור מה שנמצא מעבר ל[[מובן מאיליו]] הארגוני. | + | *'''היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים''' - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם{{הערה|ר' [https://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099_0b80d379-8e88-4992-9e8f-4b79596b1ff9.pdf The Limits of Nonprofit Impact]}}. |
| − | == השלכות של משגים בהערכה == | + | |
| + | מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ו[[פיתוח ידע]]. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון [[הסתגלות|להסתגל]] לאור מה שנמצא מעבר ל[[מובן מאיליו|מובן מאליו]] הארגוני. | ||
| + | ==השלכות של משגים בהערכה== | ||
לעליית גישת ההערכה במגזר השלישי ייתרונות רבים, לצד חסרונות מהותיים: | לעליית גישת ההערכה במגזר השלישי ייתרונות רבים, לצד חסרונות מהותיים: | ||
| − | * '''תגמול נמוך מאוד ללקיחת סיכונים''' ומהלכים ארוכי טווח, לצד תגמול גבוה של פעולות לטווח קצר עם תוצאה וודאית. | + | |
| − | * '''מדידה לצורך מיתוג וריצוי התורמים''' - לא פעם תהליכי המדידה במגזר השלישי מוכוונים אך ורק לריצוי התורמים, ומנגנוני הלמידה שעשויים היו להיות בהם נפגעים. היבט זה בולט במיוחד כאשר נשכרים גורמים חיצוניים להובלת ההערכה, כך שגם הלמידה שבתהליך ההערכה איננה מתרחשת בגבולות הארגון ומזינה את עובדיו. | + | *'''תגמול נמוך מאוד ללקיחת סיכונים''' ומהלכים ארוכי טווח, לצד תגמול גבוה של פעולות לטווח קצר עם תוצאה וודאית. |
| − | * '''קושי בהתמודדות עם פערי רלוונטיות''' - ההערכה מתמקדת תמיד במה שגלוי לעין וניתן למדידה, לאור ה[[חזון]] הארגון ה[[מוצהר]]. אלא שארגונים שנמצאים בפער רלוונטיות נדרשים למדוד את מה שלא נמצא ב[[מובן מאיליו]] שלהם. במצב זה, המדידה רק מעמיקה את העיגון בהנחות הקיימות, וללא מימוש של דרכי למידה אלטרנטיביות, יקשה על הארגון ומוביליו לפתח גישות חדשות ו[[רלוונטיות]]. | + | *'''מדידה לצורך מיתוג וריצוי התורמים''' - לא פעם תהליכי המדידה במגזר השלישי מוכוונים אך ורק לריצוי התורמים, ומנגנוני הלמידה שעשויים היו להיות בהם נפגעים. היבט זה בולט במיוחד כאשר נשכרים גורמים חיצוניים להובלת ההערכה, כך שגם הלמידה שבתהליך ההערכה איננה מתרחשת בגבולות הארגון ומזינה את עובדיו. |
| − | == מודלים אלטרנטיביים להערכה == | + | *'''קושי בהתמודדות עם פערי רלוונטיות''' - ההערכה מתמקדת תמיד במה שגלוי לעין וניתן למדידה, לאור ה[[חזון]] הארגון ה[[מוצהר]]. אלא שארגונים שנמצאים בפער רלוונטיות נדרשים למדוד את מה שלא נמצא ב[[מובן מאיליו]] שלהם. במצב זה, המדידה רק מעמיקה את העיגון בהנחות הקיימות, וללא מימוש של דרכי למידה אלטרנטיביות, יקשה על הארגון ומוביליו לפתח גישות חדשות ו[[רלוונטיות]]. |
| + | |||
| + | ==מודלים אלטרנטיביים להערכה== | ||
לאור האמור, נדרשים כלים נוספים להערכה ולמידה בארגונים. בדואלוג אנו מתמקדים בכלי הלמידה הבסיסית המבוססים על גישות איכותניות{{הערה|ר' למשל [[doalogue:wiki/images/4/46/חשיבה_איכותנית-יישומית.pdf|מצגת בנושא חשיבה איכותנית יישומות]] {{PDF}}}} לפריצת [[מרחב ההכחשה]] הארגוני ולפיתוח [[למידה בסיסית]]. תהליך זה יוצר תוצרים מובהקים שניתנים להטמעה בארגון, ומהווים תשתית [[מושג|מושגית]] להובלת תהליכי הערכה כמותניים רלוונטיים. | לאור האמור, נדרשים כלים נוספים להערכה ולמידה בארגונים. בדואלוג אנו מתמקדים בכלי הלמידה הבסיסית המבוססים על גישות איכותניות{{הערה|ר' למשל [[doalogue:wiki/images/4/46/חשיבה_איכותנית-יישומית.pdf|מצגת בנושא חשיבה איכותנית יישומות]] {{PDF}}}} לפריצת [[מרחב ההכחשה]] הארגוני ולפיתוח [[למידה בסיסית]]. תהליך זה יוצר תוצרים מובהקים שניתנים להטמעה בארגון, ומהווים תשתית [[מושג|מושגית]] להובלת תהליכי הערכה כמותניים רלוונטיים. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | * [[המודל הלוגי]] | + | {{דואלוג-ציטוט|מדידה}} |
| − | * [[למידה בסיסית]] | + | |
| − | * [[SMART (יעדים ותכנון)]] | + | *[[המודל הלוגי]] |
| − | + | *[[חוק קאמפבל]] | |
| + | *[[למידה בסיסית]] | ||
| + | *[[SMART (יעדים ותכנון)]] | ||
| + | {{בלוג|הארגון-שלכם-מודד-את-עצמו-4-דברים-שכדאי-ל/|למדוד-או-להיות-אפקטיביים/|category=|tag=מדידה}} | ||
| + | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | * [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697719,00.html "מנהלים צריכים למדוד פחות, להקשיב יותר, לשאול שאלות קשות ולהמשיך לחפור"], ראיון עם מרגרט הפרנן, אורי פסובסקי, כלכליסט, ספטמבר 2016. | + | |
| − | * [http://www.sheatufim.org.il/website/modules/database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=3&PoolItemID=9 תכנון תכנית הערכה] - מתוך אתר שיתופים | + | *[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697719,00.html "מנהלים צריכים למדוד פחות, להקשיב יותר, לשאול שאלות קשות ולהמשיך לחפור"], ראיון עם מרגרט הפרנן, אורי פסובסקי, כלכליסט, ספטמבר 2016. |
| − | * [http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה ומדידה שונים בקרב ארגונים חברתיים. | + | *[http://www.sheatufim.org.il/website/modules/database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=3&PoolItemID=9 תכנון תכנית הערכה] - מתוך אתר שיתופים |
| − | * ד"ר צבי בקרמן, [http://acheret.co.il/?cmd=articles.133&act=read&id=432 מחקר ללא ענווה] - מתוך הגיליון '''"הכל מדיד" על "מותם של דברים שאין להם שיעור"''', מגזין ארץ אחרת יולי 2006. | + | *[http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה ומדידה שונים בקרב ארגונים חברתיים. |
| + | *ד"ר צבי בקרמן, [http://acheret.co.il/?cmd=articles.133&act=read&id=432 מחקר ללא ענווה] - מתוך הגיליון '''"הכל מדיד" על "מותם של דברים שאין להם שיעור"''', מגזין ארץ אחרת יולי 2006. | ||
| + | *[https://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/09-083.pdf Goals Gone Wild - The Systematic Side Effects of Over-Prescribing Goal Setting] - מאמר פורץ דרך מן ה-Harvard Business Review ביחס לסכנות שבהצבת יעדים מדידים. | ||
{{הערות}} | {{הערות}} | ||
| − | {{ | + | {{קרדיט|שנה=2020|short url=https://doalog.co/measurment}}{{Meta}} |
| + | |||
[[category:פיתוח ידע ולמידה]] | [[category:פיתוח ידע ולמידה]] | ||
[[category:ניהול]] | [[category:ניהול]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:25, 26 במרץ 2024
הערכה ומדידה בארגונים הם כלים לבקרה ניהולית ולניהול תוצאתי ביחס לפרוייקטים וארגונים. בשנים האחרונות תחום ההערכה תופס תאוצה לאור תהליכים שהתרחשו במגזר העסקי ומשפיעים כיום על המגזר הציבורי והחברתי.
המדידה מתרכזת לרוב בשלושה היבטים ארגוניים:
- מדידת תשומות (inputs) - בחינה של עלויות האופרציה, מבחינה כספית, אנושית, ובנכסים שהשוקעו במאמץ. מדד זה חייב לעמוד ביחס למדידת התפוקות (מה עשינו עם התשומות).
- מדידת תפוקות (outputs) - בחינה של הפעולות שננקטו, ביחס לתשומות שהושקעו. מדידה זו שמכוונת לבירור היעילות של הארגון או היחידה המוערכת;
- מדידת תוצאות (outcomes) - בחינה של ההישגים שהושגו באמצעות התפוקות. מדידה זו מכוונת לבירור האפקטיביות של פעולות הארגון.
השאיפה בתהליכי הערכה היא למדוד עד כמה שניתן את התוצאות והאפקט של פעילות הארגון או היחידה, אך לא פעם אין ברירה אלא למדוד את התפוקות, קרי - את הפעילות שהתבצעה על ידי פעילי הארגון.
תהליך הערכה מוצלח אמור לתאר תהליכים מורכבים באופן תמציתי, ברור, ומהימן עד כמה שניתן. התיאור הכמותי מאפשר לבעלי תפקידים שאינם חלק ביום יום הארגוני להבין את התמונה הכללית ולקבל החלטות רלוונטיות למצב.
מודלים להערכה
קיימים מודלים רבים להערכה ולבניית תכניות מדידה ותכנון מבוסס מדדים.
- המודל הלוגי - מודל מרכזי בהערכת ארגונים, ובייחוד במגזר הציבורי והחברתי. מודל זה מבקש להציג את סדר התהליכים בארגון, מהתשומות (במשאבים ובכח אדם), דרך התפוקות, ועד לתוצאות הרצויות. לאור מודל זה, ניתן להבין מה אנו רוצים להעריך, וכיצד ניתן למדוד זאת.
- SMART - קריטריונים פופלריים המשמשים כבסיס לתכנון מבוסס יעדים מדידים.
משגים נפוצים בהערכה
- משגה השאלונים - תהליכי הערכה רבים מבוססים על שאלונים שמועברים לקהל היעד ומעידים על שביעות רצון, הבנה, או משתנה אחר שניתן לשאול לגביו. אלא שמחקרים[1] מעידים על כך שאי הבנה של האופן שבו אנשים ממלאים שאלונים ושל הפרשנות האישית שהם מייחסים לשאלות שנשאלו מקשה במקרים רבים להפיק מסקנות בעלות ערך מהשאלונים.
- היעדר מסגרת פרשנות איכותית - תהליך הערכה ראוי מתחיל בשלב של המשגה שבו מבינים היכן ניתן למדוד את האפקט הרצוי במציאות. ללא תהליך זה, המדידה תבחן לא פעם היבטים שאין להם שום יחס ישיר לשאלות הישירות של המהלך. כך, לדוגמא, שאלת שביעות הרצון של קהל היעד איננה בשום צורה ערובה לכך שהושג אפקט רצוי בעבודה עם קהל זה.
- מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול נזק - בשל הנטייה לרצות את הגורמים המממנים, ובשל ההטיה התהליכית-ניהולית של העמותות, תהליכי הערכה מתמקדים כמעט תמיד בשאלות של כישלון מול הצלחה ולא בשאלה של סיוע מול היזק. השאלה הראשונה (שאלת ההצלחה) נובעת מההנחה שהפעולה היוצאת לפועל אכן רצויה, ועל כן יש לשאול האם בוצעה כפי שתוכננה. אלא שתהליכים רבים, ובייחוד בעולם החברתי, מייצרים נזק אגבי רב, ולעתים גם נזק ישיר. על כן יש לבחון גם את מידת הסיוע מול הנזק שתהליכים מעין אלו יוצרים במציאות.
- מדידת תפוקות ולא תוצאות - אמנם, במקרים בהם קשה עד בלתי אפשרי למדוד תוצאות, מן הראוי לקבל אמדן של הפעילות שנעשתה. עם זאת, יש להבחין בכך ולהכיר במגבלות של מדידת התפוקות. לא פעם, תהליכי הערכה מודדים תפוקות תחת כסות של מדידת תוצאות. כך, למשל, ארגון שמבקש להצמיח שכבת מנהיגות, ומודד את עצמו בסוף ההכשרה יקבל לרוב ציונים מעולים (כי להשתתף בתכניות מנהיגות זה כיף על פי רוב...) אבל השאלה שהוא צריך לשאול את עצמו היא, למשל, מהן הפוזיציות של בוגריו בחלוף שנים. בהיעדר יכולת להעריך תכנית שכבר קיימת שנים, יש לחשוב על משתנים רלוונטיים למנהיגות, כמו בחינה של יוזמות בוגרים וכיוב'.
[1]
דוגמא להערכת תפוקות - מפקד חיל האוויר מתדרך את קברניטי המדינה על כך שהושלכו 850 טון פצצות במבצע צוק איתן ונתקפו 815 מטרות. אלא שקיים פער ברור בין כמות הפצצות שהושלכו והיעדים שנתקפו לבין השגת מטרות המבצע, והכמות איננה מעידה בשום צורה על השגת יעדי המערכה. לקריאה נוספת בהקשר זה
- היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם[2].
מעבר לכל האמור, קיימת בעיה נוספת בכך שהמשאבים המושקעים בהערכה כמותית באים על פני המשאבים שיכולים להיות מושקעים בלמידה ארגונית ופיתוח ידע. וכך, בעוד שההערכה יכולה במקרה הטוב להגיד אם הצלחנו לעשות את מה שחשבנו שאנחנו עושים, יהיה לה קשה מאוד לעזור לארגון להסתגל לאור מה שנמצא מעבר למובן מאליו הארגוני.
השלכות של משגים בהערכה
לעליית גישת ההערכה במגזר השלישי ייתרונות רבים, לצד חסרונות מהותיים:
- תגמול נמוך מאוד ללקיחת סיכונים ומהלכים ארוכי טווח, לצד תגמול גבוה של פעולות לטווח קצר עם תוצאה וודאית.
- מדידה לצורך מיתוג וריצוי התורמים - לא פעם תהליכי המדידה במגזר השלישי מוכוונים אך ורק לריצוי התורמים, ומנגנוני הלמידה שעשויים היו להיות בהם נפגעים. היבט זה בולט במיוחד כאשר נשכרים גורמים חיצוניים להובלת ההערכה, כך שגם הלמידה שבתהליך ההערכה איננה מתרחשת בגבולות הארגון ומזינה את עובדיו.
- קושי בהתמודדות עם פערי רלוונטיות - ההערכה מתמקדת תמיד במה שגלוי לעין וניתן למדידה, לאור החזון הארגון המוצהר. אלא שארגונים שנמצאים בפער רלוונטיות נדרשים למדוד את מה שלא נמצא במובן מאיליו שלהם. במצב זה, המדידה רק מעמיקה את העיגון בהנחות הקיימות, וללא מימוש של דרכי למידה אלטרנטיביות, יקשה על הארגון ומוביליו לפתח גישות חדשות ורלוונטיות.
מודלים אלטרנטיביים להערכה
לאור האמור, נדרשים כלים נוספים להערכה ולמידה בארגונים. בדואלוג אנו מתמקדים בכלי הלמידה הבסיסית המבוססים על גישות איכותניות[3] לפריצת מרחב ההכחשה הארגוני ולפיתוח למידה בסיסית. תהליך זה יוצר תוצרים מובהקים שניתנים להטמעה בארגון, ומהווים תשתית מושגית להובלת תהליכי הערכה כמותניים רלוונטיים.
לקריאה נוספת
דואלוג:ציטוט
ציטוטים בנושא מדידה מדידה
פוסטים בנושא מדידה בבלוג דואלוג
קישורים חיצוניים
- "מנהלים צריכים למדוד פחות, להקשיב יותר, לשאול שאלות קשות ולהמשיך לחפור", ראיון עם מרגרט הפרנן, אורי פסובסקי, כלכליסט, ספטמבר 2016.
- תכנון תכנית הערכה - מתוך אתר שיתופים
- The Limits of Nonprofit Impact - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה ומדידה שונים בקרב ארגונים חברתיים.
- ד"ר צבי בקרמן, מחקר ללא ענווה - מתוך הגיליון "הכל מדיד" על "מותם של דברים שאין להם שיעור", מגזין ארץ אחרת יולי 2006.
- Goals Gone Wild - The Systematic Side Effects of Over-Prescribing Goal Setting - מאמר פורץ דרך מן ה-Harvard Business Review ביחס לסכנות שבהצבת יעדים מדידים.
הערות שוליים
יש שותפים רבים לכתיבה במאגר הידע. מאמר זה נכתב ברובו על ידי יותם הכהן. ניתן לצטט אותו באופן הבא:
- יותם הכהן, הערכה ומדידה, מאגר הידע של דואלוג, 2020.
הטקסטים במאגר הידע מוגשים תחת רישיון CC-BY 4.0 וניתן לעשות בהם שימוש חופשי כל עוד ניתן קרדיט וקישור למקור.