לקראת מנהיגות חדשה: העימות של יהודה ויוסף במבט הסתגלותי

סיפור יוסף ואחיו המשתרע על ארבע הפרשות האחרונות בספר בראשית, ומהווה את אחת הדרמות העשירות ביותר בתנ"ך. מעבר לעושר הסיפורי הכנוס במקרא עצמו, חכמים בדורות השונים ראו במופע הזה קווי יסוד להבנת מוסדות המלוכה וההנהגה בעם ישראל. נושא זה זכה למחקר ולכתיבה ענפה, מזוויות מרובות, ורבו בו הפירושים, בכל דורות ההגות בישראל, ובעולם.

להמשך קריאה

חזון חזון ואין חזון

חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת ההצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה/ארגון/גורם X לנסח את החזון שלהם". המקום של החזון כל כך דומיננטי שקשה לחשוב על כך שמישהו המציא את הרעיון שהזה שארגון צריך חזון. אבל דווקא חיפוש בספרות הכללית בעניין יגלה לנו שמדובר ברעיון די חדש (מסתבר שהוא איתנו באופן נרחב רק משנות ה-80) ושהוא קשור באופן ישיר לעליית חברות הייעוץ האסטרטגי ולצמיחת מקצוע הייעוץ הארגוני:

להמשך קריאה

להתרגל לעבוד באקוסיסטם

ניהול בעולם מורכב

אנחנו מצויים לקראת סיום של פרוייקט גדול במסגרתו בחנו יחד עם הנהלה של עמותה גדולה את האסטרטגיה וגישת ההשפעה שלהם כיום. בתהליך הלמידה שלנו, פגשנו (שוב) את המאמר "Creating High Impact Nonprofits". המאמר מבוסס על הספר Forces for Good ונחשב לטקסט מוכר ומשפיע בשדה החשיבה אודות ניהול ארגונים ללא מטרות רווח. המחקר שמאחורי המאמר בחן 12 ארגונים שסומנו כמשפיעים מאוד ומתוך המפגש עמם מחלץ את ההבנות המשמעותיות אודות השאלה מה גורם לארגון להיות משפיע.

להמשך קריאה

חזון כברית עם המציאות

הערה

החשיבה הארגונית הקלאסית מתבוננת על החזון כעל תמונת מציאות רצויה אשר נדרשת לארגון כדי לדעת הארגון הולך (מה שמכונה "כוכב צפון"). סוג החשיבה הזה רלוונטי כאשר מתמודדים עם שאלות מהעולם הפשוט, אך הוא כושל למול בעיות סבוכות בהן רכיב ההתהוות נמצא במרכז. מול בעיות מן הסוג הזה ארגונים מתקשים לנסח חזון בעל משמעות ("להיות הארגון המוביל ב…" לא נותן באמת כיוון) וגם אם זה מנוסח הוא הופך לפלקט על הקיר ולא ממלא את יעודו.

להמשך קריאה

מות המהפכה 1/4: רפורמת הלמידה המשמעותית ביום שאחרי שי פירון

מהפכה מושגית במערכת החינוך

אנשי משרד החינוך מתלוצצים שעם הישמע דבר התפטרות שרי יש עתיד, נשמעה במסדרונות משרד החינוך צהלת רווחה: יש עתיד. למיטב זכרוני אין אח ורע בשנים האחרונות לשר שניסה להוביל שינוי רדיקאלי כל כך בתחום אחריותו ובאופן המתייחס ישירות למי שמועסקים על ידו. הרפורמות המדוברות בשנים האחרונות (בבריאות ובתקשורת למשל) אינן מתייחסות לשינויים פנימיים, אלא לשינוי תקצובי או רגולטורי המחייב בראש ובראשונה גורמים חוץ משרדיים. באותם מקומות ששינויים כן התייחסו למערכת עצמה הם כמעט תמיד הובלו על מנת לטייב את אופן הפעולה הקיים. במובנים רבים, הנסיון של שר, כדרג פוליטי, להוביל מהפכה מבפנים, הוא כמעט התאבדות ניהולית. ובכל זאת ראוי ללמוד מן הניסיון הזה ולהבין כיצד ניתן להמשיך ממנו הלאה. בשבועות הקרובים נבקש לבחון את הניסיון למהפכה פרדיגמטית בחינוך במספר פוסטים שיעסקו בנושא זה מזוויות שונות.

להמשך קריאה

דברי האלוף גרשון הכהן במושב "חזון לתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל" בכנס ראות

הדברים שלהלן תומללו מתוך כנס העשור של מכון ראות.

עודני חייל, גם אם בחופשת פרישה, לכן אדבר פחות על שורות תחתונות של איך צריך לעשות כאן ומחר, אבל על חזון – ולחיילים יש חזון – אפשר בהחלט לדבר.

ראשית, אם להתייחס לדברים שנאמרו כאן לפני על כך שישראל היא מעצמה אזורית, בעולם המלחמה אין חזק וחלש. זה דיבור שלא מבין את תופעת המלחמה. גם בכדורגל אין חזק וחלש, באים למונדיאל ורק לעתים ובדיעבד אפשר להבין מי היה החזק ומי החלש. אם המומחים לכדורגל היו יכולים להביא את מומחיותם, לפחות פעם בשנה הם היו זוכים בטוטו, אבל הם לא. גם במלחמה, כמו במלחמה של ברק ודבורה בסיסרא, רגע אחד הם היו חלשים, וברגע השני נפתחו ארובות השמיים וצבא סיסרא טבע בבוץ, ומה שקורה היום לא שונה בהרבה. תפיסת עולמי היא שהכל פתוח, ושהחלש יכול לנצח את החלש.

להמשך קריאה

אסטרטגיה


Echecs chinois.JPG

אסטרטגיה, או אסטרטגיה עסקית/ארגונית היא הצבה של מטרות המעניקות לכלל הארגון כיוון פעולה לטווח זמן משמעותי. אסטרטגיה מוצלחת היא כזו שמחוללת מכלול של פעולות, שמניעות את הקבוצה להישגים ראויים.

מניסיוננו בעבודה בארגונים, השיח האסטרטגי חווה לא פעם בעיות רבות המחוללות לעתים יותר נזק מתועלת. בערך זה ננסה להבין את הכשלים מחד, ואת הדרכים להתמודד עמם ולייצר אסטרטגיה רלוונטית מאידך.

רכיבים שונים לאסטרטגיה?

לרוב כאשר מדברים על ייעוץ והכוונה אסטרטגיים של ארגון מתייחסים לעיצוב של חלקי האסטרטגיה: חזון, ייעוד, משימות, וכיוב'. האסטרטגיה היא חלק מתוך המכלול הזה שמפרק באופן לוגי את שלבי הפעולה (דוגמא של חלוקה מסוג זה). התיאור הזה תואם ניהול פרוייקטאלי. אך כאשר דנים בניהול מבוסס מערכות המותאם להשגת אפקט נרחב במערכת, האסטרטגיה חדלה להיות שלב במערכת, והיא צריכה מצד אחד לשמר כמה מימדים מתמשכים, ומצד שני לאפשר הסתגלות, רתימה והתאמה בכל הרמות.

הקשר בין האסטרטגיה והחזון

בעגה הרווחת, החזון הינו חלק מרכיביה של אסטרטגיה ארגונית/עסקית. בניסוח אחר, החזון והאסטרטגיה הם עצמם חלקים שונים בתוך הגישה האסטרטגית של הארגון (בעיית ההגדרה היא במקור...). על פי ניסוח זה, האסטרטגיה נגזרת מן החזון - לאחר שתדע מה אתה רוצה, תוכל לשאול כיצד משיגים את הדבר הזה. אלא שניסוח זה של אסטרטגיה מוריד מאוד את המשמעות המקיפה וההוליסטית של האסטרטגיה, והופך אותה לכדי תפיסת פעולה מקומית. לרוב ניסוח זה, אגב, מגיע עם ניסוח חזון מצבי וקצר רואי (דוגמת "להיות הארגון המוביל ב...").

אך ההנחות האמורות הן קריטיות כאשר חושבים על אסטרטגיה בעולם סבוך. כאשר מתקיימת אי וודאות בנוגע למרחב הפעולה ולתוצאות הישירות של הפעולה, החזון הינו קריטי בהכוונת האסטרטגיה. ללא חזון מהותי, אנו נמצא את עצמנו עם אסטרטגיה המכוונת להקשר המיידי ביותר, וזו תשתנה כעלה נידף עם שינויי המציאות והפרשנות.

בין אסטרטגיה לטקטיקה

Cquote2.png

עשיית אסטרטגיה תועלתית קושרת בין הפעולה לחשיבה, והחשיבה קושרת בין היישום לגיבוש. אנו חושבים כדי לפעול, בוודאות, אבל אנו גם פועלים כדי לחשוב. אנו מנסים דברים והדברים שבסופו של דבר מצליחים מתכנסים לדפוסים שנהפכים לאסטרטגיות. אין מדובר בהתנהגות שגיונית של אנשים מבולבלים, אלא במהות היסודית של למידה אסטרטגית"

Cquote1.png
– הנרי מינצברג, ספארי אסטרטגיות

בהתמרה מהעולם הצבאי, טקטיקה היא פעולה המכוונת לתוצאות ממשיות, פיזיקליות. בטקטיקה, אין חשיבות לאופן שבו בחרת להשיג את יעדיך, כל עוד השגת אותם בסופו של דבר. בשל כך, הטקטיקה הוא אירוע שמתחולל תמיד ביחס לצד השני. הצלחה בעולם הטקטי קשורה לא פעם בתחבולה שבה בעזרת מניעת מידע מן האוייב מצליחים להפתיע אותו. ברמה הארגונית, הטקטיקה הם אותם היבטים שמצריכים תפעול יעיל מכוון תוצאות ממשיות, גם אם אינן פיזיקליות גרידא (ניהול הלו"ז הארגוני למשל).

האסטרטגיה, לעומתה, היא אירוע פרשני – תחילתה בשאלה מי אנחנו, מה אנחנו מבקשים בעולם. ההצלחה לא נובעת מתחבולה ברמת המידע (שהמתחרים לא ידעו מה אני עושה) אלא ממסגרת פרשנות רלוונטית. הצד השני, במובן זה, הוא ההקשר אך לא התכלית. כך, למשל, תכלית הניצחון האסטרטגי במלחמה איננה פגיעה באויב כמו שהיא ניצחון האומה. הפגיעה באויב משרתת את הניצחון. בשל כך, האסטרטגיה מצריכה תמיד חשיבה הוליסטית על שני צדדים. במובן זה, מודל ה-SWOT הרווח בתהליכי חשיבה אסטרטגיים רלוונטי כל כך - הוא מכריח אותנו לחשוב על הפנים ועל החוץ. עם זאת, ההפרדה שנעשית במודל בין פנים וחוץ, מקשה למעשה ליצור שלם קוהרנטי. אסטרטגיה מוצלחת בונה בדיוק את הקוהרנטיות הזו.

בעיות רווחות בפיתוח אסטרטגיה

  • אסטרטגיה המייצרת המנעות מהידע המעשי של הארגון - לעתים רבות הגישה האסטרטגית מייצרת הפרדה לא בריאה בין תכנון ויישום מאחר והאסטרטגיה היא בהגדרתה מילולית ותיאורטית. גם החתירה למדדים כמותיים, שלכאורה פותרת את הבעיה הזו, היא בעצמה תיאורטיזציה של מצב עניינים רצוי, והיא פועלת מלמעלה למטה. במצב זה, האיכויות הייחודיות של העשייה אינן מוכלות בתווך האסטרטגי ונוצרת אי-הלימה בין השיח האסטרטגי לבין מציאות העשיה. חוסר ההלימה הזה, הוא מקור לתסכולים ולהצבת יעדים לא ריאליים שאינם מקדמים את הארגון.

דילברט: אסטרטגיה מקבעת מונעת הסתגלות

  • אסטרטגיה מקבעת המונעת הסתגלות - תכנית אסטרטגית עשויה להיות מודל של 'כזה וראה וקדש' המקשה על למידה מן המציאות והתאמת המערכת אליה.
  • אסטרטגיה ככלי להשלטת מרות בידי ההנהלה - בהמשך לנקודה הקודמת, ההנהלה אשר לעתים חשה נחיתות מסויימת מול העובדים מאחר ואיננה מצויה בחיכוך יומיומי עם השטח, משתמשת בכוחה לעצב את האסטרטגיה ככלי להדרת העובדים משיחה ודיון על מטרות ויעדי הארגון. בשלב הבא, האסטרטגיה מסייעת לארגון לכפות תהליכים על העובדים תחת אצטלה של תכנון מושכל.
  • תכנון אסטרטגי על פני חשיבה אסטרטגית - בעשורים האחרונים עולה בעולם המחקר הארגוני והאסטרטגי קול המבקר את מושג התכנון האסטרטגי במצבו הנוכחי מאחר והוא מוביל לאבדן היכולת לחולל חשיבה אסטרטגית שהינה קריטית ליכולת לשמר רלוונטיות לאורך זמן. בנוסף, עולה ביקורת על ההפקעה של התכנון האסטרטגי משגרת היומיום בארגונים באופן שמעלה את עלויות התכנון ומקשה עליו בפועל מאחר שאלו שאינם מצויים ביומיום הארגוני נעדרים את הידע המעשי הנדרש לתכנון.

אסטרטגיה היא מושג שנזדהם במקומותינו. כל מה שגדול דיו הוא "אסטרטגי". כל מה שעוסקים בו מנהיגים, בין שבעניינים אזרחיים ובין שבעניינים צבאיים, הוא "אסטרטגי". כל שינוי ארגוני נקרא בימינו שינוי אסטרטגי. לא פעם מדיניות מכונה "אסטרטגיה" על מנת להאדירה. אלא שאסטרטגיה משמעותה הסתכלות חיצונית אל מציאות מתהווה. אסטרטגיה עניינה בשינויים ובכיוון אל העתיד, אל דברים תופעות ומעשים שטרם התנסינו בהם. תכליתה היא הבנת ופירוש המציאות המתהווה כל הזמן כייעוד קבוע. אסטרטגיה היא בחינת הפוטנציאל, הצבאי, המדיני, החברתי, הנגזר מהקונסטלציה המתהווה. היא מאפשרת לבנות מערכת הגיונית המפעילה את הפוטנציאל הצבאי. לכן, אסטרטגיה אינה חומר שנכתב, אושר ונקבע, אלא מערכת שלומדת כל הזמן, משום שהעולם משתנה כל הזמן. אין אסטרטגיה אוניברסאלית, היא תמיד תלוית הקשר. לפיכך אין תהליכים אסטרטגיים אוניברסאליים משום שהעולם אינו סביבה אחידה. יתר על כן, אסטרטגיה קבועה, לכאורה מצפן להווה ולעתיד, עלולה להתברר כלא רלוונטית משום שהמציאות טבעה להשתנות, לעתים במהירות ובמפתיע.

דב תמרי, תפיסת הביטחון של ישראל – הגדרות ומאפיינים

image-866
מעגל תכנון אסטרטגי - במוקד הביקורת של מינצברג. לקריאה נוספת: חשיבה אסטרטגית

אסטרטגיה בעולם כאוטי- הרצאה בכנס מעבר ל-SWOT

עשייה אסטרטגית: גישת דואלוג לאסטרטגיה

אנו בדואלוג מאמינים בידע הייחודי שמצוי בעשיה הקיימת בארגון ומחלצים את הבינה המעשית כך שניתן להפיק ממנה ידע אסטרטגי רלוונטי וחוזר חלילה. התהליך הזה, שתואר על ידי חפץ ולינסקי כמעבר בין המרפסת ורחבת הריקודים נדרש כדי לגבש אסטרטגיה רלוונטית.

השראה אסטרטגית

הנחת המוצא היא שהצורך באסטרטגיה הוא כדי להוות השראה ארגונית שתניע את הארגון אל המעבר למעגל הצרכים והפעולות היומיומיות. ההשראה היא כזו שאמורה להיות רלוונטית לכלל גורמי הארגון, או לכל הפחות לדרג הביניים בארגון, כך שאלו יוכלו לגזור את המשמעויות לנגזרות הרלוונטיות שלהם. המשמעות היא שהאסטרטגיה צריכה להיות כזו שניתן להתמיר אותה להקשרים השונים. לשם כך היא צריכה לענות על כמה מתחים:

  • רוחב עם כיווניות - אסטרטגיה מצומצמת מדי, לא מאפשרת את ההתמרה והפרשנות, אך רחבה מדי איננה נותנת כיוון ושוב לא מעוררת התמרה.
  • חיבור בין רלוונטיות פנים ארגונית וחוץ ארגונית - האסטרטגיה היא אחת מנקודות המפגש בין היכולות של הארגון בהווה, לבין המגמות המתהוות בסביבה הרלוונטית של הארגון. חיבור מוצלח יאפשר פיתוח יכולות פנימיות מותאמות לחוץ, מיצוי של יכולות קיימות, ועיצוב המגמות המתהוות.
  • התכלית: חשיבה אסטרטגית משותפת - במידה רבה, התהליך של עיצוב התפיסה האסטרטגית חשוב יותר מתוכנה, מאחר והוא מייצר תפישת אתגר משותפת בקבוצה. התכלית על כן הינה ייצור של תפיסה אסטרטגית המשותפת לגורמים רבים שינחילו אותה במקומות השונים בארגון ויאפשרו את מימוש האסטרטגיה במציאות.

קישורים חיצוניים

שיר שאחרי מלחמה (או בין לבין, או באמצע)

כאשר נחטפו שלושת הנערים שחתי לחבר – נראה לי שזה בדיוק מה שביבי חיפש לעצמו. עבר מאז חודש וחצי ואני בקושי זוכר למה אמרתי את זה. היו לביבי כל מיני בעיות עם קרי ואבו-מאזן, וגם כל מיני בעיות פוליטיות, וביבי נראה להוט במיוחד להשתמש בהזדמנות שנקרתה בפניו כדי להשמיש מחדש את מעמדו כ"שומר בטחון ישראל".

להמשך קריאה

עם בונה אסטרטגיה – צוק איתן כמפנה ביחסי חברה ומדינה

הפוסט הראשון שקיבלתי בפייסבוק אודות חיילי מילואים שמבקשים עזרה מהציבור די עצבן אותי. הפלוגה נאלצה לסגור שבת בצאלים ולדבריהם לא יהיה להם אוכל חם לשבת. אחר כך התחלנו לקבל עוד ועוד בקשות של חיילים הזקוקים לתחתונים, מוצרי היגיינה ושאר ירקות. ביני לבין עצמי אמרתי – איך צבא שלא מסוגל לשרוד שבת אחת בלי אוכל חם ובלי מגבונים לחים, יכול לנצח במלחמה. הרגשתי שהכשל כפול או משולש – החיילים דורשים מאיתנו את מה שהם אמורים לדרוש, אם בכלל, מהצבא; הצבא נכשל במימוש מחויבותו לחיילי המילואים; ואנחנו כחברה שנענית לכל הסחיטה הרגשית הזו.

להמשך קריאה

לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה

הכל באותו המקום
כאשר פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל, מחופשים לטכנאים, למטוס הסבנה, רב היה הידוע על הנסתר. השטח היה מתוחם ומגודר, מספר המחבלים נרשם, רק מיקומם המדוייק בתוך המטוס היה נתון להשערה. בפעולה שזכתה לשם הקוד "איזוטופ" התקיימה תאימות מלאה בין האמצעים הטקטיים שננקטו והתכלית האסטרטגית שקיוו מנהיגי ישראל להשיג. קיימת אי וודאות רבה באירוע מסוג זה, אך ניתן לצמצמה על ידי פעולה מקצועית של גורמי האיסוף והגורמים המבצעיים למינימום המאפשר קבלת החלטות מושכלת. אגב, המשמעות האטימולוגית של המילה היוונית איזוטופ, הינה – אותו המקום.

להמשך קריאה