לקראת מנהיגות חדשה: העימות של יהודה ויוסף במבט הסתגלותי

סיפור יוסף ואחיו המשתרע על ארבע הפרשות האחרונות בספר בראשית, ומהווה את אחת הדרמות העשירות ביותר בתנ"ך. מעבר לעושר הסיפורי הכנוס במקרא עצמו, חכמים בדורות השונים ראו במופע הזה קווי יסוד להבנת מוסדות המלוכה וההנהגה בעם ישראל. נושא זה זכה למחקר ולכתיבה ענפה, מזוויות מרובות, ורבו בו הפירושים, בכל דורות ההגות בישראל, ובעולם.

להמשך קריאה

חזון חזון ואין חזון

חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת ההצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה/ארגון/גורם X לנסח את החזון שלהם". המקום של החזון כל כך דומיננטי שקשה לחשוב על כך שמישהו המציא את הרעיון שהזה שארגון צריך חזון. אבל דווקא חיפוש בספרות הכללית בעניין יגלה לנו שמדובר ברעיון די חדש (מסתבר שהוא איתנו באופן נרחב רק משנות ה-80) ושהוא קשור באופן ישיר לעליית חברות הייעוץ האסטרטגי ולצמיחת מקצוע הייעוץ הארגוני:

להמשך קריאה

להתרגל לעבוד באקוסיסטם

ניהול בעולם מורכב

אנחנו מצויים לקראת סיום של פרוייקט גדול במסגרתו בחנו יחד עם הנהלה של עמותה גדולה את האסטרטגיה וגישת ההשפעה שלהם כיום. בתהליך הלמידה שלנו, פגשנו (שוב) את המאמר "Creating High Impact Nonprofits". המאמר מבוסס על הספר Forces for Good ונחשב לטקסט מוכר ומשפיע בשדה החשיבה אודות ניהול ארגונים ללא מטרות רווח. המחקר שמאחורי המאמר בחן 12 ארגונים שסומנו כמשפיעים מאוד ומתוך המפגש עמם מחלץ את ההבנות המשמעותיות אודות השאלה מה גורם לארגון להיות משפיע.

להמשך קריאה

חזון כברית עם המציאות

הערה

החשיבה הארגונית הקלאסית מתבוננת על החזון כעל תמונת מציאות רצויה אשר נדרשת לארגון כדי לדעת הארגון הולך (מה שמכונה "כוכב צפון"). סוג החשיבה הזה רלוונטי כאשר מתמודדים עם שאלות מהעולם הפשוט, אך הוא כושל למול בעיות סבוכות בהן רכיב ההתהוות נמצא במרכז. מול בעיות מן הסוג הזה ארגונים מתקשים לנסח חזון בעל משמעות ("להיות הארגון המוביל ב…" לא נותן באמת כיוון) וגם אם זה מנוסח הוא הופך לפלקט על הקיר ולא ממלא את יעודו.

להמשך קריאה

מות המהפכה 1/4: רפורמת הלמידה המשמעותית ביום שאחרי שי פירון

מהפכה מושגית במערכת החינוך

אנשי משרד החינוך מתלוצצים שעם הישמע דבר התפטרות שרי יש עתיד, נשמעה במסדרונות משרד החינוך צהלת רווחה: יש עתיד. למיטב זכרוני אין אח ורע בשנים האחרונות לשר שניסה להוביל שינוי רדיקאלי כל כך בתחום אחריותו ובאופן המתייחס ישירות למי שמועסקים על ידו. הרפורמות המדוברות בשנים האחרונות (בבריאות ובתקשורת למשל) אינן מתייחסות לשינויים פנימיים, אלא לשינוי תקצובי או רגולטורי המחייב בראש ובראשונה גורמים חוץ משרדיים. באותם מקומות ששינויים כן התייחסו למערכת עצמה הם כמעט תמיד הובלו על מנת לטייב את אופן הפעולה הקיים. במובנים רבים, הנסיון של שר, כדרג פוליטי, להוביל מהפכה מבפנים, הוא כמעט התאבדות ניהולית. ובכל זאת ראוי ללמוד מן הניסיון הזה ולהבין כיצד ניתן להמשיך ממנו הלאה. בשבועות הקרובים נבקש לבחון את הניסיון למהפכה פרדיגמטית בחינוך במספר פוסטים שיעסקו בנושא זה מזוויות שונות.

להמשך קריאה

דברי האלוף גרשון הכהן במושב "חזון לתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל" בכנס ראות

הדברים שלהלן תומללו מתוך כנס העשור של מכון ראות.

עודני חייל, גם אם בחופשת פרישה, לכן אדבר פחות על שורות תחתונות של איך צריך לעשות כאן ומחר, אבל על חזון – ולחיילים יש חזון – אפשר בהחלט לדבר.

ראשית, אם להתייחס לדברים שנאמרו כאן לפני על כך שישראל היא מעצמה אזורית, בעולם המלחמה אין חזק וחלש. זה דיבור שלא מבין את תופעת המלחמה. גם בכדורגל אין חזק וחלש, באים למונדיאל ורק לעתים ובדיעבד אפשר להבין מי היה החזק ומי החלש. אם המומחים לכדורגל היו יכולים להביא את מומחיותם, לפחות פעם בשנה הם היו זוכים בטוטו, אבל הם לא. גם במלחמה, כמו במלחמה של ברק ודבורה בסיסרא, רגע אחד הם היו חלשים, וברגע השני נפתחו ארובות השמיים וצבא סיסרא טבע בבוץ, ומה שקורה היום לא שונה בהרבה. תפיסת עולמי היא שהכל פתוח, ושהחלש יכול לנצח את החלש.

להמשך קריאה

שיר שאחרי מלחמה (או בין לבין, או באמצע)

כאשר נחטפו שלושת הנערים שחתי לחבר – נראה לי שזה בדיוק מה שביבי חיפש לעצמו. עבר מאז חודש וחצי ואני בקושי זוכר למה אמרתי את זה. היו לביבי כל מיני בעיות עם קרי ואבו-מאזן, וגם כל מיני בעיות פוליטיות, וביבי נראה להוט במיוחד להשתמש בהזדמנות שנקרתה בפניו כדי להשמיש מחדש את מעמדו כ"שומר בטחון ישראל".

להמשך קריאה

עם בונה אסטרטגיה – צוק איתן כמפנה ביחסי חברה ומדינה

הפוסט הראשון שקיבלתי בפייסבוק אודות חיילי מילואים שמבקשים עזרה מהציבור די עצבן אותי. הפלוגה נאלצה לסגור שבת בצאלים ולדבריהם לא יהיה להם אוכל חם לשבת. אחר כך התחלנו לקבל עוד ועוד בקשות של חיילים הזקוקים לתחתונים, מוצרי היגיינה ושאר ירקות. ביני לבין עצמי אמרתי – איך צבא שלא מסוגל לשרוד שבת אחת בלי אוכל חם ובלי מגבונים לחים, יכול לנצח במלחמה. הרגשתי שהכשל כפול או משולש – החיילים דורשים מאיתנו את מה שהם אמורים לדרוש, אם בכלל, מהצבא; הצבא נכשל במימוש מחויבותו לחיילי המילואים; ואנחנו כחברה שנענית לכל הסחיטה הרגשית הזו.

להמשך קריאה

לרדת מכנף הסבנה: אסטרטגיה ישראלית לנוכח טרגדיית החטיפה

הכל באותו המקום
כאשר פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל, מחופשים לטכנאים, למטוס הסבנה, רב היה הידוע על הנסתר. השטח היה מתוחם ומגודר, מספר המחבלים נרשם, רק מיקומם המדוייק בתוך המטוס היה נתון להשערה. בפעולה שזכתה לשם הקוד "איזוטופ" התקיימה תאימות מלאה בין האמצעים הטקטיים שננקטו והתכלית האסטרטגית שקיוו מנהיגי ישראל להשיג. קיימת אי וודאות רבה באירוע מסוג זה, אך ניתן לצמצמה על ידי פעולה מקצועית של גורמי האיסוף והגורמים המבצעיים למינימום המאפשר קבלת החלטות מושכלת. אגב, המשמעות האטימולוגית של המילה היוונית איזוטופ, הינה – אותו המקום.

להמשך קריאה