לקראת מנהיגות חדשה: העימות של יהודה ויוסף במבט הסתגלותי

סיפור יוסף ואחיו המשתרע על ארבע הפרשות האחרונות בספר בראשית, ומהווה את אחת הדרמות העשירות ביותר בתנ"ך. מעבר לעושר הסיפורי הכנוס במקרא עצמו, חכמים בדורות השונים ראו במופע הזה קווי יסוד להבנת מוסדות המלוכה וההנהגה בעם ישראל. נושא זה זכה למחקר ולכתיבה ענפה, מזוויות מרובות, ורבו בו הפירושים, בכל דורות ההגות בישראל, ובעולם. להמשך קריאה

מעבר ל-SWOT – הרצאות ומצגות

ב-8 ביוני ערכנו בשיתוף עם יוסי קורן כנס בנושא אסטרטגיה, שינוי ומנהיגות באי-וודאות בקמפוס גוגל. אנו מודים לכל מי שהגיע. ניתן לצפות בהרצאות באתר הכנס:

גרשון הכהן – במה מנהלים עסוקים ובמה כדאי שיתעסקו?

גרשון הכהן עוסק בשאלה מה בין ניהול המכוון ליעילות לניהול ומנהיגות המכוונים להסתגלות. לטענתו, מול שינויים דרסטיים בסביבה – נדרשת יכולות ניהוליות אחרות לגמרי. להמשך קריאה

חזון חזון ואין חזון

חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת ההצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה/ארגון/גורם X לנסח את החזון שלהם". המקום של החזון כל כך דומיננטי שקשה לחשוב על כך שמישהו המציא את הרעיון שהזה שארגון צריך חזון. אבל דווקא חיפוש בספרות הכללית בעניין יגלה לנו שמדובר ברעיון די חדש (מסתבר שהוא איתנו באופן נרחב רק משנות ה-80) ושהוא קשור באופן ישיר לעליית חברות הייעוץ האסטרטגי ולצמיחת מקצוע הייעוץ הארגוני: להמשך קריאה

להתרגל לעבוד באקוסיסטם

ניהול בעולם מורכב

אנחנו מצויים לקראת סיום של פרוייקט במסגרתו בחנו יחד עם הנהלה של עמותה גדולה את האסטרטגיה וגישת ההשפעה שלהם כיום. בתהליך הלמידה שלנו, פגשנו (שוב) את המאמר "Creating High Impact Nonprofits". המאמר מבוסס על הספר Forces for Good ונחשב לטקסט מוכר ומשפיע בשדה החשיבה אודות ניהול ארגונים ללא מטרות רווח. המחקר שמאחורי המאמר בחן 12 ארגונים שסומנו כמשפיעים מאוד ומתוך המפגש עמם מחלץ את ההבנות המשמעותיות אודות השאלה מה גורם לארגון להיות משפיע. להמשך קריאה

כאוס, חורבן, סיפור וישועה – עיון מנהיגותי במדרשי החורבן

אחד ממנגוני ההגנה החזקים ביותר של מערכות הנוטות לקריסה, או כאלו שחוו כישלון גדול הוא למצוא סיבה ברורה ובהירה, רצוי פרסונאלית, לכשלון. היכולת להאשים את המנכ"ל המפוטר, או את הש"ג, מטהר את המערכת ומסייע לה במאמצים שלא להסתגל ולהשתנות מול עומק הכשלון.

קולות רבים במרחב הדיון היהודי אודות האסון של חורבן הבית השני הם מהסוג הזה, באמירה ש"לא נחרבה ירושלים אלא על…" – על עניין אחד, מסויים. מתוך במכלול הקולות הללו ניצב קול שונה, מהדהד, שמספר כמאה וחמישים שנים לאחר חורבן ירושלים וכחמישים שנים לאחר מרד בר כוכבא סיפור שונה לגמרי. אותו אדם – רבי יוחנן, חכם שחי בארץ ישראל, אולי הדמות החשובה ביותר בתלמוד הארץ ישראלי (המכונה – התלמוד הירושלמי) מספר סיפור שאין בו לקח, ולא מוסר השכל. זהו תיאור של מערכת כאוטית, מקרית, הנעשה באופן בלתי צפוי לגמרי אל עבר חורבן בשל סיבות מקריות להחריד. ירושלים, לדבריו, חרבה בגלל משרת שהתבלבל בין שני אנשים עם שמות דומים, הר המלך (איזור ביהודה) בגלל תרנגול ותרנגולת ואילו ביתר (בירתו של בר-כוכבא) חרבה בשל גלגל מרכבה שנשבר. להמשך קריאה

מנהיגות בעידן הפוסט מודרני – פיתוח מנהיגות בחיל המודיעין

בחודשים האחרונים היתה לנו הזכות ללוות את השלבים האחרונים בעיצוב של המאמר "מנהיגות בעידן הפוסט מודרני" שנכתב במרכז לפיתוח מנהיגות באמ"ן. ענבר שריפט שעומדת בראש המכון ואלונה אייזנברג המשמשת כיועצת במרכז, ניסחו את המאמר לאור שנים רבות של ניסיון בעבודה בפיתוח אוכלוסיית המפקדים באמ"ן וסביב הרצאה שהציגו בכנס השנתי של הארגון הישראל לפיתוח ארגוני (איפ"א). להמשך קריאה

בין מנהיגות אותנטית ומנהיגות הסתגלותית

מנהיגות אותנטית מנהיגות הסתגלותית

השבוע הזדמנו לפורום של יועצים ארגוניים במערכת הביטחון במסגרת יום למידה על גישות מנהיגות שונות. במרכז היום עמד דיון בשתי גישות מרכזיות – גישת המנהיגות האותנטית וגישות המנהיגות ההסתגלותית. בסיכום היום הצגנו השוואה של הגישות, שסייעה בעינינו להבין את הייחודיות של כל אחת מהגישות כמו גם את ההבדלים בתפיסת העולם. להמשך קריאה

חוסן קהילתי – תובנות מסדנת למידה במחוז ירושלים

המתח בין המרכזיות של החוסן לבין אי היכולת להציב אותו כמשימה ניהולית הביא אותנו להניח במרכז מפת הידע את השאלה: האם המתנ"ס הוא בעיקרו ספק שירותים או מרכז קהילתי?

ב-29 באוקטובר התקיים חצי יום למידה בנוכחות מנהלי מנהלים קהילתיים במחוז ירושלים ונציגי מכון ראות ו-דואלוג בנושא קידום חוסן קהילתי. היום כלל יחידה של חילוץ הידע המעשי אודות האופן שבו המנהלים מקדמים חוסן קהילתי, הצגה של מודל לקפיצת מדרגה עירונית מצד מכון ראות, וכינוס של התובנות לכדי פריים מארגן. להלן יפורטו התובנות מיום הלמידה, וכן רפלקציה על תהליך הלמידה עצמו. להמשך קריאה

כמו עטלפים במערה: לקחים אסטרטגיים מהספר אדם הולך הביתה

מאז הוטל כאוס מוחלט בעולמי ב-18 באוקטובר 1973, בשעה עשר בבוקר, עת נפל הפגז בשולי השוחה שבה עמדתי וריסק את מוחי, אני חג כמו עטלף במחשכי תודעתי העמומה ומטליא את תמונת עולמי החדש בקרעי התנגשויות וההתרסקויות על קירות המערה של חיי. 

אדם הולך הביתה, הקדמה

יורם עשת-אלקלעי פותח את ספרו אדם הולך הביתה במטפורת העטלף המשרטט את גבולות מערת חייו. בעשותו כן, הוא חותר תחת אחד האתוסים המכוננים של תורת ההכרה המערבית, כפי שהוא מגולם במשל המערה האפלטוני. לפי אפלטון האדם אמנם כבול למערתו, המגבילה את כוח תודעתו, אך הוא יכול להיחלץ משם באמצעות שימוש נכון בתודעתו, ויותר מכך יכולים אחרים לסייע בידו להיחלץ. בעולם הכאוטי של עשת, אין למערה כל פתח יציאה, אין אור ושמש בסוף המנהרה ולאדם לא נותר אלא להמשיך ולחקור לנצח את גבולות תודעתו. להמשך קריאה

שנה של מסגור מחדש

תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ… תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ

– "אחות קטנה", פיוט לראש השנה

ראש השנה הוא זמן שבו אנחנו מאחלים זה לזה ולעצמנו לשים מאחורינו את הרעות והקשיים של השנה שחלפה, ולהכנס אל תוך שנה של ברכה. לפי המסורת היהודית, ראש השנה, הוא גם אבן דרך מרכזית בתהליך התשובה של חודש אלול-תשרי. האם יש קשר בין הרצון שלנו ליצור הבדלה בין השנה שעברה לבין השנה הבאה, ובין תהליך התשובה? להמשך קריאה