המסה המובאת עוסקת בשאלות אי הוודאות והכאוס שחווינו בשנה האחרונה וההשלכות של אלו על היבטי היסוד של הביטחון הלאומי בישראל. בחרנו לפרסם את
איך תחקיר נולד לאחר 9 חודשים, בעיתוי כמעט סמלי התחיל צה"ל לפרסם את ממצאי התחקירים שביצע לגבי מה שקרה ב-7 באוקטובר. התחקיר הראשון
אני מניח שמי שעוקב כאן כבר ראה את התרשים הזה לא פעם ולא פעמים. צבי לניר הציב אותו כשהוא ביקש לתאר איך הפתעות
לעתים אדם קונה לעצמו תהילת עולם כאשר הוא אומר ברגע הנכון את מה שכולם ידעו מזמן אבל חששו לומר או לא ידעו איך
ב-7 באוקטובר הוברר לישראלים כי קיימת האפשרות שצה"ל יספוג תבוסה… הם הופתעו כשהסתבר להם שאין בכוחו של צה"ל להכריע ב-2 חזיתות בו זמנית,
אמנם רק 50 שנים חלפו בין לבין, אבל נדמה שלמדנו מעט מדי בין אירועי ה-6 וה-7 לאוקטובר. רשימת הכשלים המתפרסמת מדי יום מהדהדת
מילים וכאוס מילים של טעם הן דבר חסר ערך למציאות כאוטית. כאוס מחפש מעשים. רק אחריהן מגיעה ההבנה. אנשי כיתת הכוננות בישובים היו
הזהות המקצועית שלי עוצבה בעולם החינוך והעשייה החברתית. אלו עולמות עשירים בתוכן, עשיה ומשמעות. דווקא בשל כך קשה לנו להכיר בעובדה שחסרים לנו
אין עוד משחק שזכה למרכזיות רבה כל כך בסדר היום של האנושות כמו הכדורגל. המונדיאל – שמגיע לשיאו המחזורי הערב – זוכה למשקל
״בעבר העולם שלנו היה פשוט ומובן יותר, אבל היום הוא כל כך הרבה יותר מורכב!״ הטענה הזו, בצורות שונות, מושמעת על ידי לא
כלי נגישות