ענן וערפל סביביו – סוגים שונים של אי ודאות וההזדמנויות הגלומות בהם

מאגר הידע של דואלוג: מאגר הידע המקיף בעברית בתחומי האסטרטגיה והחשיבה המערכתית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בני אדם נוטים להמנע ממצבים בהם המציאות איננה מובנת וברורה וכאשר הם מאורגנים בקבוצות הם נוטים לכך עוד יותר. אלא שהיכולת לעמוד מול אי-הידיעה ואי-הוודאות הם אחד האתגרים המרכזיים עבור ארגונים בשעה שהמציאות עצמה משתנה בקצב מהיר.
הבעיה מחריפה לאור החשיבה המודרנית הרווחת בארגונים לפיה ניתן לצמצם את אי הוודאות למינימום על ידי תהליכים אנליטיים מוגדרים. לא פעם, תהליכים אלו רק מחריפים את הבעיה מאחר והם תוקפים מציאות חדשה בכלים ישנים שמייצרים היגיון כוזב. אבל באי הוודאות טמונים גם אוצרות גדולים שיש לדעת כיצד לשחררם ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם. כדי ללמוד כיצד יש להתנהל מול מצבים אלו, עלינו לפתח שפה שתסייע לנו להבין את הדקויות שבין מצבים שונים, ולפעול למולם בהתאם. בפוסט זה נדון בשתי תופעות שונות של אי הוודאות וכיצד יש לפעול למול – תופעת הענן ותופעת הערפל.

בעב הענן

הענן הוא מציאות של עמימות קוגניטיבית סביב סוגיה חדשה. אורי אלון, מדען ישראלי ממכון וויצמן מתאר אותה בצורה יפה בשיחת ה-TED שלהלן. אלון מדבר על הקושי הבסיסי בתהליך המדעי שלעולם איננו מתרחש כמו שהוא מוצג. בעוד שבמאמרים מדעיים, A מוביל באופן הכרחי ל-B, הרי שבתהליך עצמו, A מוביל לכל הדברים שאינם B. רק לאחר אינספור טעויות, משברים ואתגרים, מתגלה לבסוף C. את השלב שבין A ל-C מכנה אורי אלון – הענן. הענן הוא המרחב שבו הכל מעורפל ולא ברור בכלל איך יוצאים מכאן. אורי אלון מציע כי הענן הוא גם המרחב שבו מתרחשות ההמצאות והגילויים הכי משמעותיים.
[ted id=2020 lang=he]
הענן מלווה את החיים הארגוניים במצבים רבים. כאשר על הפרק עומדת סוגיה חדשה, מי שמופקד על ההתמודדות עימה חווה תמיד רמה כזו או אחרת של 'עננות'. העננות, שעשויה להיות מציקה, איננה כלל תופעה שלילית. אם מתמודדים איתה באופן מושכל, היא עשויה להיות כר הפריצה של חשיבה חדשה ורלוונטית. מושג הענן לתיאור העמימות הקוגניטיבית בתהליך למידה הוא במידה רבה מטאפורה אוניברסאלית. ד"ר צבי לניר התייחס גם הוא באריכות לתופעת הענן ברשימותיו "פנקס הכיס של השועל":

שלא כמו בפוקר, בחיים מספר הצירופים האפשריים הוא אינסופי. הקלפים שבידך אינם 'מלך' , 'מלכה' , ' שבע תלתן' וכדומה , כלומר דברים מוגדרים וידועים. הם דומים יותר ל"עננים" שצורתם ומהותם מעורפלות ואתה זה שנותן להם צורה ומשמעות ביחס לרצף התפיסתי של הסדרה (שגם היא עדיין בחזקת "ענן" לא ברור) שעולה בתודעתך. הרצף התפיסתי ה"מעונן" הזה משפיע על הצורה בה תבחר את הקלף . והקלף ה"ענני" משפיע בחזרה על אפשרות שינויו של הרצף התפיסתי הזה.

ד"ר צבי לניר. פנקס הכיס של השועל (Kindle Locations 2318-2323)

הענן לפי לניר הוא היכולת הקוגניטיבית שלנו להחזיק כמה אלמנטים קוגניטיביים במקביל, ורק מתוך כך, אנחנו גם יכולים לשלוף קלפים שישנו את כל מבנה הענן. למעשה, הענן הוא הניסיון של התפיסה שלנו להחזיק את כל מה שנראה במבט רחוק כרלוונטי לסוגיה, מבלי שניתן לתאר את רצף הלוגי שמבחין בין התפקידים השונים של האלמנטים השונים בענן. במהלך הירקמות ההבנה בענן, תהליך שלוקח זמן ודורש דיון משמעותי כדי ללבנו, הענן מתחיל להתעצב, לקבל צורה. קבלת הצורה היא למעשה רשת חדשה של משמעות שנטווית בין הרכיבים שקודם לא ידענו כיצד הם מסתדרים יחד. לכן, כאשר אנו חווים מציאות עננית, השאיפה שלנו תהיה להאריך ככל הניתן את זמן השהיה בעמימות. את הענן אנו צריכים לשאת, וגם במקרא העננים נקראים נשיאים:

מעלה נשיאים מקצה הארץ: ברקים למטר עשה; מוצא-רוח, מאוצרותיו.

תהלים קל"ה ז

אך מי שחווה את הענן יודע שזה מאוד קשה, ברמה האישית ויותר מכך ברמה הארגונית. בשל הקושי האחרון, עלינו ליצור איים ארגוניים שבהם ניתן לשהות בענן מבלי לפגוע בבהירות העבודה בשאר הארגון. לבסוף, מתוך הדיון הקבוצתי ומתוך השהיה בענן, מגיע רגע לא מתוכנן שבו הקשרים שנוצרו מתבררים, מבריק הברק, והענן הופך לגשם של עשיה חדשה.

באחרונה פגשנו ארגון שעמד מול מפנה אסטרטגי, והקים גוף חדש כדי לקדם את השינוי. תכלית הגוף הזה היתה לשהות בענן המורכב מהידע הרב שכבר קיים בארגון מול האתגר החדש שהציב לעצמו, לייצר את החיבורים החדשים, ולהוביל את השינוי מתוך הידע הזה. בפועל, הגוף נכנס לשגרה של יצירת מצגות המשחזרות את הקיים. ברקע לכך מצויה תרבות ארגונית המקדשת את ערך היעילות, אפילו אם הוא בא על פני אפקטיביות ארגונית בטווח הארוך. היכולת שלנו ליצור מרחב סגור ובטוח שבו עוצרים את שטף היעילות סייעה למנהלים לנוע מהמקום של יעילות מקומית, לכיוון מרחב של חשיבה מערכתית עננית.

אל תוך הערפל

הענן עונה יפה מאוד על שאלות תפיסתיות עמומות, אותן אנו פוגשים באופן שגרתי. אלו לרוב שאלות אינן דחוקות בזמן. אך מה בעניין אי וודאות הדופקת על דלתינו? אכן, קיים מרחב אי וודאות אחר לגמרי – אלו הן שאלות של אי וודאות ארגונית דוחקת – זו היא שאלת הערפל. הערפל הוא חוויה מעשית של ארגון, קרי – לא שאלה של תפיסה אלא של אופן הפעולה המיידי. הערפל הוא המקום שבו איננו יודעים מה לעשות, ועלינו להכריע בזמן מיידי. לעתים אנו יכולים לזהות מראש מרחב 'ערפילי'. לארגונים, שבאופן בסיסי נוטים לטפח דחיית סיכונים מחושבת, קשה מאוד לעמוד למול אי הוודאות, והם מטפחים המנעות מהתקרבות אל הערפל. מתחוללת כאן גם תופעה נוספת – ארגונים שבשאלות של יומיום נמנעים מנשיאת הענן, מתמודדים עם הערפל כתופעה עננית, ובמקום לפעול בזמן, הם מכנסים צוותי חשיבה וועדות שמובילים לאיחור המועד.

מהו אם כן מרחב הערפל? לרוב כאשר אנו מתייחסים לערפל מדובר במציאות שמתהווה ומשתנה באופן דינאמי מאוד. עדיין לא נוצרו הדפוסים במציאות שבאמצעותם הענן התפיסתי שלנו יעשה סדר והיגיון מחודשים. לכן היכולת להבקיע את הערפל היא רק על ידי כניסה מעשית מתוך מוכנות ללמידה בעצימות גבוהה תוך כדי התהליך, להתחכך עם המציאות המתהווה ולהשפיע עליה.

לכן, המפגש שלנו עם הערפל חייב להיווצר מתוך הכניסה אל תוכו. הכניסה אל הערפל היא תנועה אל תוך אי וודאות וחוסר ידיעה מעשי, מתוך אמונה שבתהליך ייווצר הידע הנדרש להמשך התנועה. תנועה ארגונית אל תוך הענן היא תהליך מסוכן מאוד וכדאי לעשות אותו באופן מושכל ועם האנשים הנכונים. אבל – רווחים משמעותיים לארגון יכולים לנבוע מתנועה אל תוך הענן, אם יודעים כיצד להכנס וכיצד לצאת מהם בשלום. הלמידה האינטנסיבית שמתרחשת מתוך הכניסה אל הערפל יכולה להזניק את הארגון שלנו בתוך זמן מועט מאוד להישגים ויכולות שלא יכולנו לחשוב עליהם.

דוגמא אקטואלית להצלחה של אסטרטגיית התערבות במציאות ערפילית-כאוטית, ניתן לראות בנסיקה המהירה של ארגון דאע"ש שניצל אינספור הזדמנויות מתוך הבחירה שלו להיות מעורב במציאות הכאוטית בסוריה. הניהוג של הארגון נראה שבחינה יומיומית של ההזדמנויות שעל הפרק, ומתוך כך מימוש של ההזדמנויות הקרובות, לצד ניסה וחמיקה באותם מקומות שהוא מעריך שהוא עשוי להפגע. למול אסטרטגיית ההתערבות של דאע"ש (ובמידה רבה גם של חזבאללה ואיראן למולו), מדינות המערב רואות את הסוגיה כשאלה "עננית" שדרוש עדיין לפתח אודותיה ידע ביחס לשאלה מי הוא הגורם שעל המערב לתמוך בו. כאשר לבסוף המערב נדחק לפעולה בשל הזוועות המתרחשות, הוא עושה זאת מאוחר מידי –  אחרי שהגורמים בשטח כבר התוו את פני המערכה וכלליה.




פרסום: 2014-09-07T11:16:19

כותב: יותם הכהן

קטגוריות: חשיבה מערכתית בארגונים מנהיגות וניהול

תגיות: TED אורי אלון אי וודאות דאע"ש המערב כאוס מדע ניהול סוריה עיראק ענן ערפל צבי לניר




הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/index.php?title=בלוג:ענן_וערפל_סביביו_–_סוגים_שונים_של_אי_ודאות_וההזדמנויות_הגלומות_בהם&oldid=11828"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.