2,180
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
==מה מרושע בבעיות סוררות?==
הביטוי בעיה סוררת, או במקורו - wicked problem, לא נועד לטעון שיש כוונת מכוון מרושעת מאחורי האתגר, אלא שהבעיה דינמית, הפכפכה, ומורכבת יותר מהניסיונות השיטתיים להתמודדות איתה. לאור האמור, התרגום של הבעיה כ״סוררת״ מדוייק יותר מהתרגום של כ״נבזית״ - היא חומקת מהנסיונות לאלף ולמשטר אותה. החמקמקות של הבעיה נובעת משני הבטים שיפורטו באופן מעמיק יותר להלן: בפן הקוגניטיבי, הבעיה עצמה קשה להגדרה; בהיבט הממשי, המציאות מגיבה לפתרונות שלנו באופן שהופך אותם ללא רלוונטיים.
== כיצד נזהה בעיות סוררות ==
אחד האתגרים בתחומי הניהול האסטרטגי הוא לעצור ולבחון מחדש את הנתיב כאשר ההתקדמות אינה נערכת כמצופה. אנו נזהה בעיות סוררות בנתיב כאשר נראה אחד או מספר מתוך הרכיבים הבאים בתחומי הפעילות שלנו:
*השקעה של משאבים רבים ללא שינוי משמעותי בתוצאותהמושגות*טיפול מתמשך מאמץ עיקש לטפל בתוצאות הלא רצויות של המהלכים הקודמים שלנו *מחלוקת מתמשכת ביחס לשאלה האם מה שאנו מתמודדים איתו הוא בכלל בגדר בעיה
*מחלוקת מתמשכת ביחס לשאלה מה שורש הבעיה ומה הם הסימפטומים שלה
*מחלוקת מתמשכת ביחס לשאלה מה המענה הנדרש לבעיה *הכלים הבנה שהכלים שאנו עושים בהם שימוש אינם תואמים את הייחודיות של האתגר ולרוב הועתקו מבעיה דומה שאינה זהה כלל
הופעת המרכיבים הללו מחייבת אותנו להפעיל סט כלים שונה לגמרי על הסוגייה שיאפשר לנו להתמודד עם הבעיה באופן המותאם לה.
==ההיסטוריה של המושג==
ה[[מושג]] צמח בעולמות המדיניות הציבורית אולם כיום נוכח במרחבים נוספים בתוכם התחומים של מנהל עסקים, כלכלה, אקולוגיה ועוד. הרעיון של בעיות סוררות הוצג לראשונה על ידי צ׳ארלס ווסט צ׳רצ׳מן, חוקר מערכות ופילוסוף אמריקאי, בסוף שנות ה-60, ופותח בהמשך על ידי צמד החוקרים הורסט ריטל ומלווין (מל) וובר. האחרונים העמיקו את ההבחנה במאמר העוסק בבעיתיות שבהפעלה של כלים מעולם התכנון, ההנדסה והמדע המדוייק על אתגרים ציבוריים. תקציר המאמר שלהם מסכם את עיקרי טענותיהם: <blockquote>החיפוש אחר בסיס מדעי להתמודדות עם בעיות מתחומי המדיניות הציבורית נועד לכשלון בשל הטבע של הבעיות הללו. מדובר בעיות ״סוררות״ ואילו המדע התפתח כדי להתמודד עם בעיות ״מאולפות״ (tame). למעשה, לא ניתן להגדיר ולתאר באופן תחום בעיות מדיניות. יתרה מכך, בחברה פלורליסטית אין שום היבט שהוא בגדר טוב משותף שאין אודותיו עוררין; אין הגדרה אובייקטיבית של זכויות; מהלכי מדיניות אשר נועדה לספק מענה לבעיות חברתיות אינם יכולים להיות בגדר נכון או לא נכון; ואין משמעות לדיבור בדבר ״פתרון אופטימלי״ לבעיות אלו... גרוע מכך - אין בנמצא פתרונות במובן של תשובות החלטיות.<ref>Rittel, H.W.J., Webber, M.M. [https://web.archive.org/web/20070930021510/http://www.uctc.net/mwebber/Rittel+Webber+Dilemmas+General_Theory_of_Planning.pdf Dilemmas in a general theory of planning.] Policy Sci Sciences 4, 155–169 (1973). מתוך תקציר המאמר. </ref></blockquote>הכותבים מתארים מספר תופעות שהחיבור בניהן מוביל להופעה של תופעת הבעיות הסוררות בעולמות המדיניות הציבורית. המרכזיות שבהן נוגעות בשינוי בוג האתגרים העומדים לפתחו של השירות הציבורי, לשינוי אופי השיח בחברות המערביות ולהשתנות הדינמיקות החברתיות.
===סוף עידן הבעיות הפשוטות===
'''המאמר של טוען כי תחום המדיניות הציבורית מבקש להתבסס על מקצוענות אובייקטיבית, על כלים מדעיים והנדסיים, אולם כושל מאחר וסוג האתגרים שהוא מתמוודד איתם אינם מאותו הסוג שמדע והנדסה נועדו להתמודד איתם'''. ברקע לכך 10 סיבות מרכזיות המאפיינות בעיות סוררות:
#[[קובץ:Wickedproperties.jpg|לא ממוסגר|טקסט=|שמאל|362358.986x362976x358.986 פיקסלים976px]]'''לא ניתן לייצר הגדרה פורמלית ומוסכמת של מהות הבעיה (ההגדרה של בעיות נבזיות היא בעצמה בעיה נבזית)''' - בניגוד לבעיות שהמדע וההנדסה מיטיב להתמודד עימן, שהן בעיות שיש אודותיהן הגדרה פורמלית מוסכמת וכן מידע המבהיר את אופי הבעיה, בעיות סוררות הן כאלו שההגדרה של הבעיה והמידע אודותיה שלובים אלו באלו. כלומר, הגדרת הבעיה היא זו שבתורה תוביל לאיסוף המידע ולא להפך. מאחר והבעיה הסוררת היא למעשה הפער בין המצב הקיים לבין המצב הרצוי (הפתרון) פירמול של הבעיה יחייב לחולל את כל הפתרונות האפשריים (מה שכמובן לא ניתן לעשות).
#'''אין נקודת עצירה''' - בניגוד לבעיות ״מאולפות״ בהן ברור מתי הבעיה נפתרה, בעיות סוררות הן מתמשכות ואין שום רגע שניתן להגדיר אותו כמצב עצירה מוחלט. למשל, אם הבעיה שלנו היא לדאוג לאספקת מים לשכונה, מרגע שתשתית המים עובדת הגענו לנקודת עצירה. לעומת זאת, לא יכולה להיות שום נקודת עצירה למול האתגרים של צמצום הפשיעה.
#'''הפתרונות לבעיות סוררות אינם מהסוג של ״נכון/לא נכון״ אלא במונחים של טוב או רע''' - בעוד שבעיות מאולפות נשמעות לביטוי נכון/לא נכון (בהיבט המדעי) או עובד/לא עובד (במובן ההנדסי), בעיות סוררות נוגעות בהיבטים ערכיים עמוקים של החיים המשותפים שלנו, ולכן הן מתבטאות במונחים של טוב או רע או בהיבטים של ״יותר טוב״ או ״גרוע יותר״.
{{דוגמא|כותרת=האתגר בהתמודדות עם עוני בעולם המפותח|תוכן=התמודדות עם עוני היא סוגיה המעסיקה את מדינות הרווחה כבר למעלה ממאה, ללא פתרון ראוי. הסיבות לעוני מצויות במחלוקת (האם מדובר באתגר חינוכי, תעסוקתי, או אולי תרבותי ואפילו בריאותי?). גם המענים שסופקו לאורך השנים אינם מספקים בפועל פתרון לבעיה שממשיכה להיות אקוטית במדינות רבות בעולם. רבים מהמהלכים שמדינות ניסו להוביל למיגור העוני הובילו לתוצאות הפוכות לגמרי מאלו שאליהן התכוון המתכנן.}}
==מדוע בעיות מסוג זה נוכחות בעיקר באתגרי מדיניות ציבורית?==
בעיות סוררות קשורות בתופעה של מערכות מורכבות מסתגלות (complex adaptive systems) אולם הן מקבלות משנה חשיבות בעולמות של העשייה הציבורית. כאשר בוחנים את אתגרי הניהול במגזר הציבורי לעומת אלו של המגזר הפרטי וכן במערכות הבטחוניות ניתן לראות שתנאי המוצא הציבוריים הופכים את הבעיות לסוררות יותר:
* '''בעלי העניין''' - לכל סוגיה ציבורית יש בעלי עניין רבים מאוד, הן מקרב המשרדים והרשויות שאוחזים בתחומי אחרית חופפים, והן מקרב הציבור. הנוכחות של כל אלו מקשה מאוד על קביעה של יעדים ברורים המשקפים תיעדוף של נושא אחד על פני משנהו. בעולמות העסקיים לעומת זאת, בעלי המניות מועטים (בחברות פרטיות) או שהם פועלים באמצעות נציגות דירקטוריון מצומצמת (בחברות ציבוריות). מצב זה מאפשר לקבוע יעדים המשקפים תיעדוף ברור. באותו אופן, בעולמות הביטחוניים שרשרת הפיקוד ברורה וסגורה, ואמנם בעלי העניין רבים אולם ההשפעה שלהם על קבלת ההחלטות עקיפה מאוד. אחת הסיבות לכך שמפקדים אינם נתפסים כ״משרתי ציבור״ באותו מובן שלאורו פקידים נבחנים קשורה בכך שהם לא פועלים ישירות על בעלי העניין שלהם (הציבור) אלא מגינים עליו מגורם אחר. במצב זה, לציבור יש לגיטימציה פחותה להתערב ביעדים ובתפיסות של הפיקוד הצבאי.
* '''שקיפות''' - ערך השקיפות תופס בעשרות השנים האחרונות חשיבות הולכת וגוברת ביחס לעשייה בסקטור הממשלתי. השקיפות נתפסת כמסייעת לצמצום שחיתויות והטיות וכן לשיפור המקצועיות של הגופים הנבחנים, אולם היא מקשה מאוד על יצירת מיקוד יעדים ברור שתמיד כרוך בטרייד-אוף בין אינטרסים ומוטבים. הקושי מתקיים לא רק בשלב הצבת היעדים, אלא אפילו ביכולת לנהל אודותיהם דיון מעמיק. בעולמות הבטחוניים והעסקיים בהם ערך השקיפות מוגבל בכלים חוקיים של סודיות היכולת לנהל דיון ולקבוע יעדים נסתרת מעין הציבור באופן שמקל מאוד על יצירת מיקוד אפקטיבי.
* '''אחריות רב-ממדית''' - האחריות של הממשלה היא על כלל תחומי החיים במדינה. בשל כך, היא מתקשה מאוד לנסח מדיניות חדשה הכוללת שיפור של תחום חיים אחד הבא באופן ישיר על חשבון של תחום אחר (למשל בהסטת תקציבים משמעותית מעולמות הרווחה לחינוך או להיפך). לעומת זאת, בעולמות העסקיים האחריות של החברה נוגעת רק למוצריה, ולשירותים שהיא מספקת, והבחירה לתעדף מוצרים רווחיים יותר היא חלק אינהרנטי מהניהול של החברה. בעולמות הביטחוניים, האחריות על הבטחון הקשורה באופן ישיר לחיי אדם מאפשרת לרוב לדון בבעיה הבטחונית מבלי לשקול לעומק את ההשלכות על תחומים אחרים.
* '''היעדר מדד הצלחה מוסכם''' - בעוד שבתחומים העסקיים מדד הצלחה ברור מאוד (שורת הרווח), ובתחומים הביטחוניים הוא נוטה להיות לרוב בהיר גם כן (הבטחת שלום האזרחים, שימור אינטרסים מוגדרים והוא גם נגזר מפעולות ברורות של הצד השני) ברוב הסוגיות הציבוריות אין מדד הצלחה מוסכם. למעשה, בשל ריבוי בעלי העניין והאחריות הרב ממדית כמעט ולא ניתן לקבוע מדד הצלחה כזה.
* '''גבולות המערכת''' - בעוד שגבולות המערכת העסקית או הבטחונית נוטים להיות מובנים למדי (גבולות המערכת העסקית מוגדרים למשל ב[[מודל 5 הכוחות של פורטר|מודל 5 הכוחות]]) הגבולות של האתגר הציבורי עמומים ונוטים להתרחב כל העת. למשל, אם אנו מתחילים מסוגיה בעולמות הרווחה אנחנו מהר מאוד יכולים להגיע לסוגיות משנה קשורות מעולמות הכלכלה, התעסוקה, ואפילו למגמות בתחומי הכלכלה והגיאופוליטיקה העולמית. מצב זה תורם הן לקושי להבין ולהגדיר את הבעיות והן ליכולת להתמודד איתן מבלי לייצר זעזועי משנה באיזורים אחרים.
* '''מהות האתגר - פעולה במערכות סבוכות ומסתגלות''' - ההיבט המשמעותי ביותר הוא המציאות הסבוכה של העשייה הציבורית. מאחר וכמעט כל הסוגיות הציבוריות שלובות אלו באלו, ומאחר והמערכת האזרחית מגיבה ומשתנה לאור ההתערבות הממשלתית, בהגדרה תהיינה תופעות לווי בלתי צפויות לפעילות הממשלתית. היבט זה מתקיים גם בעולמות העסקיים והבטחוניים (השוק מגיב, המתחרים והיריבים מייצרים הפתעות וכן הלאה) אולם היכולת להתמקד בתחום אחד (כנגזרת מההיבטים האמורים לעיל) מהווה בלם זעזועים משמעותי.
==מה נוכל לעשות בהתמודדות עם בעיות סוררות?==
כפי שתואר לעיל, התופעה של בעיות סוררות נובעת מהקושי להבין ולהגדיר את המציאות ומהדינמיות של המציאות ביחס למענים המוצעים. מענה אפקטיבי יחייב להתמודד עם שני ההיבטים הללו באופן שיטתי. להלן נתאר באופן מ
=== כ ===
==לקריאה נוספת==
*[[אתגר הסתגלותי]]
*הפרק ״How the Wicked World Was Made״ מתוך ספרו של דיוויד אפשטיין Range.
*המאמר המקורי בו מוצג הרעיון: Rittel, H.W.J., Webber, M.M. [https://web.archive.org/web/20070930021510/http://www.uctc.net/mwebber/Rittel+Webber+Dilemmas+General_Theory_of_Planning.pdf Dilemmas in a general theory of planning.] Policy Science Sciences 4, 155–169 (1973).
{{הערות}}
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:חשיבה מערכתית]]