7,736
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
החל משנות ה-50' וה-60' של המאה ה-20, ביקשו חוקרי קבלת ההחלטות להניח מסד ידע ומודלים שבאמצעותם יוכלו מנהיגים ומנהלים לקבל החלטות בתחום אחריותם באופן רציונאלי ככל הניתן. תחום זה נוצר בעיקרו באוניברסיטאות המובילות בארה"ב ועד היום זוכה לדומיננטיות בשיח אודות קבלת ההחלטות. מודל זה נסמך בראש ובראשונה על הלוגיקה והסטטיסטיקה המציגות את האופן שבו ראוי לקבל החלטות, לכן מדובר במודלים נורמטיביים.
אחד הביטויים היישומיים של הגישה הרציונאלית הוא שרטוט של עץ קבלת ההחלטות לטובת הבנת המשמעויות של ההחלטות האפשריות, תוך בחינה של מספר צמתי החלטה בהמשך הדרך. יישום נוסף הוא [[המודל הרציונלי|המודל הרציונלי לקבלת החלטות]] שנלמד בבתי הספר למדיניות ציבורית.
====השלב הפסיכולוגי====
[[File:Daniel KAHNEMAN.jpg|alt=דניאל כהנמן, קבלת החלטות|thumb|דניאל כהנמן]]
בגישה זו קיימת הטיה עמוקה לכיוון ניסיון לשימוש מושכל במידע הקיים לטובת קבלת ההחלטות. עם זאת, גישות מתקדמות יותר לקבל החלטות מציגות את העובדה כי בשאלות אסטרטגיות, לא פעם השאלה היא לא המידע, אלא המסגור של המידע. במלים אחרות – כיצד ניתן להפוך את המידע לידע אופרטיבי. כדי בכל זאת להצליח להפוך מידע ל[[תובנות|הבנה]] ולתכניות פעולה צריך לאפשר, לקדם ולחולל בפועל [[למידה בסיסית|למידה]] ארגונית.
=== [[הקיים]]: האופן שבו החלטות באמת מתקבלות ===
הטענה המרכזית מטעם מי שהיו שותפים לאורך זמן בתהליכים קבלת החלטות דנה בחוסר התוחלת של מודלים אלו לסייע בתהליך המורכב של קבלת ההחלטות. הפער בין [[סבוך|מורכבות הבעיות]] לבין הפשטניות של המודלים, הופכת אותם לחסרי משמעות. הבעיה היא שלא נוצר על ידי הנושאים במלאכה מודל חלופי שיצדיק את האופן שבו הם פועלים ויסייע להם לטייב את פעולתם.
אחת מן הטענות הרווחות שעלו במחקר ביחס לאירועי משבר הטילים (בקובה), היא האמירה כי גם ההחלטה שלא להחליט היא הכרעה בין החלופות הקיימות, שמשמעותה היא אי עשייה. כך, לפי המחקרים, נהג ג'.פ'. קנדי כאשר דחה את החלופות הראשוניות שהוגשו לו ביחס לאופן הפעולה הרצוי. גישה זו קיבלה ביטוי ישיר במסקנות ועדת וינוגרד:
{{ציטוט|תוכן=דרך חשובה לצמצם סכנה זו (של חוסר קבלת החלטות – י.ה.דואלוג) היא לאפיין גם את ההימנעות עצמה כחלופה, ולבחון את יתרונותיה ואת חסרונותיה כחלופה ממשית, ולא רק כתוצאת לוואי של דחיית חלופות אחרות.|מקור=דו"ח וינוגרד המלא, עמ' 536, פסקה 96.}}
הדוגמאות של קנדי ושל וינוגרד מציגות את העיוורון הקיים בגישה זו - אין בה כל הבנה של מושג הלמידה, ושל מרכיב הזמן וההשתהות בזו. הלמידה איננה הכרעה בין חלופות, אלא היכולת להבין כי תנאי הידע הקיימים אינם מספקים ומתוך כך לנוע לתהליך של [[פיתוח ידע]] חדש. מתוך [[פרובלמטיזציה|הבעיות הגלומות בחלופות הקיימות]] ניתן לצאת למסע שבסופו נדע כיצד לפעול טוב יותר.
תחום קבלת ההחלטות רלוונטי מאוד כאשר מרבית המשתנים הרלוונטיים ניתנים לידיעה או לכימות. על כן, תחום זה מתייחס למרחב המכונה במודל [[מסגרת קינפין]] כ-[[מורכב|הניתן לידיעה]]. עפ זאת, כאשר ניגשים לפעולה במערכת סבוכה יש צורך בהבנה שתהליכי למידה של מקבלי ההחלטות עצמם נדרשים. במידה רבה, במרחב הניתן לידיעה, מתקיים ניהול פרוייקטאלי, ואילו במרחבים הסבוכים יש צורך ב[[ניהול מערכתי]] שהלמידה מצויה בבסיסו.
==טבלה משווה - קבלת החלטות מול למידה אסטרטגית ==
{| class="doalogue-table" cellpadding="5"
|-
|}
== לקריאה נוספת ==* [[בלוג:למידה-היא-לא-מילה-גסה-הרהורים-על-פולמו|מקבלת החלטות ללמידה – הרהורים בעקבות פולמוס דרוקר-עמידרור]] - פוסט ב[[בלוג]] דואלוג* [[מסגרת קינפין]] - [[:קטגוריה:מודלים|מודל]] לקבלת החלטות בתנאי [[אי וודאות]]* [[קבוצת הלמידה]] - תשתית לקבלת החלטות בקבוצה * [[למידה בסיסית]]* [[עשייה אסטרטגית]]
*[[בלוג:למידה-היא-לא-מילה-גסה-הרהורים-על-פולמו|מקבלת החלטות ללמידה – הרהורים בעקבות פולמוס דרוקר-עמידרור]] - פוסט ב[[בלוג]] דואלוג*[[מסגרת קינפין]] - [[:קטגוריה:מודלים|מודל]] לקבלת החלטות בתנאי [[אי וודאות]]*[[קבוצת הלמידה]] - תשתית לקבלת החלטות בקבוצה*[[למידה בסיסית]]*[[עשייה אסטרטגית]] == קישורים חיצוניים == * Laure Cabantous, [http://www.researchgate.net/profile/Laure_Cabantous/publication/247824206_Rational_Decision_Making_as_Performative_Praxis_Explaining_Rationality's/links/00463520e47705e67d000000.pdf Rational Decision Making as Performative Praxis: Explaining Rationality’s Éternel Retour], '''Organization Science Vol. 22''', No. 3, May–June 2011, pp. 573–586.
{{מסגרת|
{{chang}}