'''פער רלוונטיות''' (''Relevancy Gap'') הוא מצב שנוצר בארגונים או במערכות כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמהשהשתנתה. פער הרלוונטיות הוא הביטוי המרכזי של [[היסט]] שהולך ונוצר בין הארגון לסביבה המשתנה המוביל להדרדרות ממצב של [[רלוונטיות]] ועד לכדי [[הפתעה בסיסית]]. אחד המימדים המרכזיים שפער הרלוונטיות מתגלה בהם הוא בפער בין [[המוצהר|הההיבט המוצהר]] בארגון לבין [[הממשי|מה שמתקיים בפועל]] באופן שנותן את אותותיו בשלבים הראשונים בתפקוד הארגון, ובאמון שעובדיו נותנים בו, ובשלבים מתקדמים יותר עשוי לחולל עיוורון ואף קריסה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תרומתו של פער הרלוונטיות להיווצרותה של הפתעה בסיסית: פער הרלוונטיות גורם לעיוורון רחב ורב-ממדי ביחס לתהליכים ולארועים מהותיים במציאות. עיוורון זה הוא שמסביר את עוצמת הקריסה של התפיסה נוכח האירוע המפתיע. מכאן, שאת שורשיה של ההפתעה הבסיסית יש להעמיק ולחפש תקופה ארוכה לפני התרחשותו של האירוע המפתיע עצמו. יתר על כן , מסתבר כי פער הרלוונטיות אינו נסגר גם מייד לאחר התרחשותה של ההפתעה הבסיסית. הוא ממשיך להתקיים עוד זמן רב לאחריה – זמן במהלכו אנו מועדים להפתעות בסיסיות נוספות.|מקור=[http://web.archive.org/web/20160901000000/http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc פער הרלוונטיות], ד"ר [[צבי לניר]]}}
יש דמיון רב בין תיאור התפתחות פער הרלוונטיות ובין התאור של התבשלות הקריסה של [[פרדיגמות ארגוניות|פרדיגמה]]. שני התיאורים מציגים את הפער ההולך ונהיה בלתי נסבל בין המציאות הנחוויית והייצוג המושגי-תיאורטי שלה. לכן, ההתמודדות עם פער רלוונטיות דורשת תמיד פיתרון שיוצא מן המגבלות של הבעיה הראשונית ומאפשר בכך להבין את הסיטואציה כולה באור שונה ([[מסגור מחדש]]).
[[צבי לניר]] מבחין בארבעה שלבים מרכזיים בכרונולוגיה הטיפוסית של פער רלוונטיות שמופיעים בתרשים בצד שמאל:
# '''[[רלוונטיות]]''' - בראשית, הארגון פועל בהתאם למציאות הזמן. התגובות והיוזמות שלו מותאמות למצב. במציאות זו, ייתכנו הפתעות מצביות הנובעות מפערי מידע. השאיפה המרכזית בשלב זה היא אופטימזציה ויעילות.
# '''הבשלה (אינקובציה)''' - המציאות שכנגד מתחילה להשתנות, בתחילה באופן תהליכי ומדורג, כך שהמערכת ממשיכה לבחון אותה תחת אותה מערכת תפיסתית. לבסוף, מתוך ההבשלה מתרחשת '''[[הפתעה בסיסית]]''' - בתהום שבין המציאות לתפיסה נוצרים אירועי קיצון שעלולים להביא לקריסת המערכת.
# '''[[מרחב ההכחשה]]''' - ההפתעה מייצרת הכחשה של המציאות והצורך להשתנות, תחת מנגנונים שונים של [[המנעות מעבודה]]: האשמת [[שעיר לעזאזל]], פתרונות נקודתיים וטכניים שהם בבחינת עוד מאותו הדבר והתייעלות.
# '''[[למידה בסיסית]]''' - ה'''הכרה''' שמחוללים יחידי סגולה מתחילה תנועה של שינוי. הכרה זו מאפשרת את התהליך האיטי של למידה שמשיב לבסוף את הרלוונטיות של המערכת.
#'''[[רלוונטיות]]''' - בראשית, הארגון פועל בהתאם למציאות הזמן. התגובות והיוזמות שלו מותאמות למצב. במציאות זו, ייתכנו הפתעות מצביות הנובעות מפערי מידע. השאיפה המרכזית בשלב זה היא אופטימזציה ויעילות.#'''הבשלה (אינקובציה)''' - המציאות שכנגד מתחילה להשתנות, בתחילה באופן תהליכי ומדורג, כך שהמערכת ממשיכה לבחון אותה תחת אותה מערכת תפיסתית. לבסוף, מתוך ההבשלה מתרחשת '''[[הפתעה בסיסית]]''' - בתהום שבין המציאות לתפיסה נוצרים אירועי קיצון שעלולים להביא לקריסת המערכת.#'''[[מרחב ההכחשה]]''' - ההפתעה מייצרת הכחשה של המציאות והצורך להשתנות, תחת מנגנונים שונים של [[המנעות מעבודה]]: האשמת [[שעיר לעזאזל]], פתרונות נקודתיים וטכניים שהם בבחינת עוד מאותו הדבר והתייעלות.#'''[[למידה בסיסית]]''' - ה'''הכרה''' שמחוללים יחידי סגולה מתחילה תנועה של שינוי. הכרה זו מאפשרת את התהליך האיטי של למידה שמשיב לבסוף את הרלוונטיות של המערכת. == איך מזהים פער רלוונטיות? ==
הקושי העמוק בהתמודדות עם פער הרלוונטיות היא שהוא בגדר [[נקודות העיוורון|נקודת עוורון]] (blind spot) מערכתית, שכאן התפיסה קיימת במערכת לא מאפשרת לראות את המציאות אלא דרכה. בשל כך, לא ניתן אפילו לשאול שאלות חקר שיסייעו למערכת לנוע מן הפער. עם זאת, קיימים מספר תהליכים שיכולים לסייע לנו להבין שאנו מצויים בפער רלוונטיות, כדי לחולל [[למידה בסיסית]] במערכת:
* '''שרטוט ה[[גנאולוגיה]] של ה[[היסט]]''' - על ידי ניתוח לאחור של המצב הקיים כיום, מתוך ניסיון להבין את התפיסות שהתווה בעבר את יצירת המערכות הקיימות בהווה, ניתן להבין כי מענים אלו אינם רלוונטיים עוד. * '''חיפוש ה[[חריקות]] במערכת''' - תשומת לב לחוסר הנחת בעשייה במערכת הנובעת מכך שהתפיסה הקיימת לא מתאימה יותר למציאות שהשתנתה.* '''למרות שה[[יעילות]] עולה ה[[אפקטיביות]] יורדת''' - כאשר מתקיים קושי מתמשך להשיג אפקט משמעותי הדבר עשוי להצביע על פער הרלוונטיות ההולך ונבנה לאורך זמן, ובמהלכו היעילות באופן הפעולה הקיים עשויה לעלות, אך האפקטיביות יורדת שכן הפעולה לא מותאמת למציאות.
==השימוש במושג==
[[צבי לניר]], כאמור, היה זה שהביא לשיח הארגוני וה[[חשיבה מערכתית|מערכתי]] את מושג פער הרלוונטיות. המושג (יחד עם רעיון [[ההפתעה הבסיסית]]) השפיע רבות, בעיקר במערכת הביטחון, וכן על הקמתו ותפיסתו של [[מכון ראות]] שהטמיע את המתודולוגיה שעוצבה על ידי צבי לניר בחברת פרקסיס ביחס לאופן שבו מזהים פערי הרלוונטיות. מיזם דואלוג נשען במידה רבה על הדרך שנסללה על ידי גופים אלו ביחס לחשיבות [[פיתוח ידע|פיתוח הידע]] ו[[חשיבה מערכתית|הלמידה המערכתית]].
==לקריאה נוספת==
* [[צבי לניר]]* [[למידה בסיסית]]* [[ההפתעה הבסיסית|הפתעה הבסיסית]]* [[גנאולוגיה]]* [[עלייתן ונפילתן של פרדיגמות]]* [[מדיה:על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית ונרטיב - ממוקד.pdf|על מה חרבה הארץ]] - מצגת על של רעיון פער הרלוונטיות כפי שהוא מתבטא במדרשים על חורבן בית שני
==קישורים חיצוניים==
*[http://web.archive.org/web/20160901000000/http://www.praxis.co.il/download/Fundamental_Surprise.doc תופעת ההפתעה הבסיסית] - ד"ר צבי לניר.
* [http://web.archive.org/web/20151210150926/http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc פער הרלוונטיות] - ד"ר צבי לניר. * צבי לניר, '''הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר''', הקיבוץ המאוחד, 1983