שינויים

 * '''מדידת תשומות (inputs)''' - בחינה של עלויות האופרציה, מבחינה כספית, אנושית, ובנכסים שהשוקעו במאמץ. מדד זה חייב לעמוד ביחס למדידת התפוקות (מה עשינו עם התשומות). * '''מדידת תפוקות (''outputs'')''' - בחינה של הפעולות שננקטו, ביחס לתשומות שהושקעו. מדידה זו שמכוונת לבירור היעילות של הארגון או היחידה המוערכת;* '''מדידת תוצאות (''outcomes'')''' - בחינה של ההישגים שהושגו באמצעות התפוקות. מדידה זו מכוונת לבירור ה[[אפקטיביות]] של פעולות הארגון.

 * '''[[המודל הלוגי]]''' - מודל מרכזי בהערכת ארגונים, ובייחוד במגזר הציבורי והחברתי. מודל זה מבקש להציג את סדר התהליכים בארגון, מהתשומות (במשאבים ובכח אדם), דרך התפוקות, ועד לתוצאות הרצויות. לאור מודל זה, ניתן להבין מה אנו רוצים להעריך, וכיצד ניתן למדוד זאת'''.'''* [[SMART (יעדים ותכנון)|'''SMART''']] - קריטריונים פופלריים המשמשים כבסיס לתכנון מבוסס יעדים מדידים.  

 * '''משגה השאלונים''' - תהליכי הערכה רבים מבוססים על שאלונים שמועברים לקהל היעד ומעידים על שביעות רצון, הבנה, או משתנה אחר שניתן לשאול לגביו. אלא שמחקרים{{הערה|למשל ר' [http://www.responsivemanagement.com/download/RM_ENews/Online_Surveys.pdf The Fallacy of Online Surveys: No Data Are Better Than Bad Data]}} מעידים על כך שאי הבנה של האופן שבו אנשים ממלאים שאלונים ושל הפרשנות האישית שהם מייחסים לשאלות שנשאלו מקשה במקרים רבים להפיק מסקנות בעלות ערך מהשאלונים. * '''היעדר מסגרת פרשנות איכותית''' - תהליך הערכה ראוי מתחיל בשלב של [[המשגה]] שבו מבינים היכן ניתן למדוד את ה[[אפקט]] הרצוי במציאות. ללא תהליך זה, המדידה תבחן לא פעם היבטים שאין להם שום יחס ישיר לשאלות הישירות של המהלך. כך, לדוגמא, שאלת שביעות הרצון של קהל היעד איננה בשום צורה ערובה לכך שהושג אפקט רצוי בעבודה עם קהל זה. * '''מדידה של הצלחה או אי הצלחה, ולא של סיוע מול נזק''' - בשל הנטייה לרצות את הגורמים המממנים, ובשל ההטיה התהליכית-ניהולית של העמותות, תהליכי הערכה מתמקדים כמעט תמיד בשאלות של כישלון מול הצלחה ולא בשאלה של סיוע מול היזק. השאלה הראשונה (שאלת ההצלחה) נובעת מההנחה שהפעולה היוצאת לפועל אכן רצויה, ועל כן יש לשאול האם בוצעה כפי שתוכננה. אלא שתהליכים רבים, ובייחוד בעולם החברתי, מייצרים נזק אגבי רב, ולעתים גם נזק ישיר. על כן יש לבחון גם את מידת הסיוע מול הנזק שתהליכים מעין אלו יוצרים במציאות. * '''מדידת תפוקות ולא תוצאות''' - אמנם, במקרים בהם קשה עד בלתי אפשרי למדוד תוצאות, מן הראוי לקבל אמדן של הפעילות שנעשתה. עם זאת, יש להבחין בכך ולהכיר במגבלות של מדידת התפוקות. לא פעם, תהליכי הערכה מודדים תפוקות תחת כסות של מדידת תוצאות. כך, למשל, ארגון שמבקש להצמיח שכבת מנהיגות, ומודד את עצמו בסוף ההכשרה יקבל לרוב ציונים מעולים (כי להשתתף בתכניות מנהיגות זה כיף על פי רוב...) אבל השאלה שהוא צריך לשאול את עצמו היא, למשל, מהן הפוזיציות של בוגריו בחלוף שנים. בהיעדר יכולת להעריך תכנית שכבר קיימת שנים, יש לחשוב על משתנים רלוונטיים למנהיגות, כמו בחינה של יוזמות בוגרים וכיוב'.

 * '''היעדר סיווג לסוגי השפעה שונים''' - תהליכי הערכה רבים מתנהלים ללא הבחנה בין מטרות שונות, ומתוך הנחה שניתן למדוד הצלחה של כל תהליך. בעוד שהיכולת למדוד פרוייקט בעל יעדים קונקרטיים (למשל - אספקת ספרי לימוד לילדי בית ספר) היא פשוטה ונצרכת, קיימים פרוייקטים רבים שכלל לא ניתן למדוד את הצלחתם, ועל אחת כמה וכמה בזמן התרחשותם. פרוייקטים שמבקשים להשפיע השפעה חברתית ברמה המערכתית ניתנים להערכה רק ברמת התפוקות, לפחות בשנים הראשונות של קיומם{{הערה|ר' [https://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099_0b80d379-8e88-4992-9e8f-4b79596b1ff9.pdf The Limits of Nonprofit Impact]}}.  

== השלכות של משגים בהערכה ==

 * '''תגמול נמוך מאוד ללקיחת סיכונים''' ומהלכים ארוכי טווח, לצד תגמול גבוה של פעולות לטווח קצר עם תוצאה וודאית. * '''מדידה לצורך מיתוג וריצוי התורמים''' - לא פעם תהליכי המדידה במגזר השלישי מוכוונים אך ורק לריצוי התורמים, ומנגנוני הלמידה שעשויים היו להיות בהם נפגעים. היבט זה בולט במיוחד כאשר נשכרים גורמים חיצוניים להובלת ההערכה, כך שגם הלמידה שבתהליך ההערכה איננה מתרחשת בגבולות הארגון ומזינה את עובדיו. * '''קושי בהתמודדות עם פערי רלוונטיות''' - ההערכה מתמקדת תמיד במה שגלוי לעין וניתן למדידה, לאור ה[[חזון]] הארגון ה[[מוצהר]]. אלא שארגונים שנמצאים בפער רלוונטיות נדרשים למדוד את מה שלא נמצא ב[[מובן מאיליו]] שלהם. במצב זה, המדידה רק מעמיקה את העיגון בהנחות הקיימות, וללא מימוש של דרכי למידה אלטרנטיביות, יקשה על הארגון ומוביליו לפתח גישות חדשות ו[[רלוונטיות]].  == מודלים אלטרנטיביים להערכה ==

 * [[המודל הלוגי]]* [[חוק קאמפבל]]* [[למידה בסיסית]]* [[SMART (יעדים ותכנון)]]* [[blog:תגיות/מדידה/|פוסטים בנושא מדידה]] ב[[{{בלוג|בלוג דואלוג]]. ראו בייחוד את הפוסט [[blog:הארגון-שלכם-מודד-את-עצמו-4-דברים-שכדאי-ל/|4 דברים שכדאי לעשות כדי למדוד-או-להיות -אפקטיביים]]/}} 

 * [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3697719,00.html "מנהלים צריכים למדוד פחות, להקשיב יותר, לשאול שאלות קשות ולהמשיך לחפור"], ראיון עם מרגרט הפרנן, אורי פסובסקי, כלכליסט, ספטמבר 2016.* [http://www.sheatufim.org.il/website/modules/database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=3&PoolItemID=9 תכנון תכנית הערכה] - מתוך אתר שיתופים* [http://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/10-099.pdf The Limits of Nonprofit Impact] - מסמך עבודה מ-Harvard Bussiness School שדן במרחבי פעולה ומדידה שונים בקרב ארגונים חברתיים. * ד"ר צבי בקרמן, [http://acheret.co.il/?cmd=articles.133&act=read&id=432 מחקר ללא ענווה] - מתוך הגיליון '''"הכל מדיד" על "מותם של דברים שאין להם שיעור"''', מגזין ארץ אחרת יולי 2006. * [https://www.hbs.edu/faculty/Publication%20Files/09-083.pdf Goals Gone Wild - The Systematic Side Effects of Over-Prescribing Goal Setting] - מאמר פורץ דרך מן ה-Harvard Business Review ביחס לסכנות שבהצבת יעדים מדידים.