שינויים

==קבלת החלטות ואסטרטגיה==

{{ציטוטרץ|תוכן=הטענה הרווחת היא שהחלטות מקבלים במקום של צומת. לכאורה, הגעתי לצומת או לא, הצומת קיימת. אבל אלו לא החלטות של אסטרטגיה. בהתנהלות אסטרטגית את הצומת יוצרים, הצומת לא קיימת מבלי שיהיה אדם שיבוא ויעצור את הרכבת, יבין את הדילמות ויחליט לבחור. החלטות של טייס הם החלטות שמקבלים מאוד מהר ולאור סיטואציה שבה ברור שצריך לקבל החלטה. הטייס צריך לתפעל סט של פתרונות, זה מאוד מאתגר אבל זה ממש לא הסיפור של אסטרטגיה. וצריך להגיד - זה לא דומה בכלל להחלטות של רמטכ"ל.

הפריצות המשמעותיות בתחום חקר התודעה והלמידה, העבירו את עיקר החשיבה המשמעותית בתחום מניסיון להיצמד למודלים הנורמטיביים או להבנת המשגים המקשים על יישומם, להבנת האופן שבו קבוצה לומדת נושא ומקבלת החלטות לגביו. השלב ההבנייתי{{הערה|[http://web.archive.org/web/20160310190919/https://www.ecu.edu/cs-dhs/rehb/upload/Warstler_NCRCA-2012-Poster.pdf A Social Constructivist Approach to Ethical Decision-Making ]}} נסמך על גישות המחברות את הנחות היסוד בדבר הקיום של [[פרדיגמות ארגוניות|פרידגמות]] או מיינדסט (mindset) ארגוני, את גישות הלמידה בפסיכולוגיה (למשל [http://basecamp.wiki.co.il/index.php/Zone_of_Proximal_development זו של לב וויגוצקי]), ואת ההבנות אודות הצורך ב[[המשגה]] ו[[מסגור מחדש]] ([[צבי לניר]] ואחרים). הגישה ההבנייתית מסבירה כיצד אנו מצליחים לקבל החלטות מוצלחות על בסיס ידע סמוי, נלמד ולעתים אינטואטיבי. היא גם מסייעת בתיאור תהליכים יצירתיים ומהלכי חדשנות, שהגישה הרציונליסטית והפסיכולוגית יותר מתקשות לתאר.

כיום, תחום זה עדיין נשלט ברובו על ידי הגישה הרציונאלית והפסיכולוגית, הנלמדת באופן אינטנסיבי בבתי הספר למנהל עסקים ומדיניות ציבורית. הבעיה היא שהמודלים הפסיכולוגיים והרציונאליים עוצבו רובם ככולם ביחס לשאלות בעלות רמת סיבוכיות נמוכה, ומספר משתנים מועט (כמעט תמיד נדונה בחירה בין מספר מצומצם של חלופות ברורות)<ref>Laure Cabantous,[http://www.researchgate.net/profile/Laure_Cabantous/publication/247824206_Rational_Decision_Making_as_Performative_Praxis_Explaining_Rationality's/links/00463520e47705e67d000000.pdf Rational Decision Making as Performative Praxis: Explaining Rationality’s Éternel Retour],'''Organization Science Vol. 22''', No. 3, May–June 2011, pp. 573–586.</ref>. הגישה ההבנייתית, צמחה מתוך ביקורת על חוסר הרלוונטיות של הגישות הקיימות הן ביחס לתיאור האופן שבו החלטות מתקבלות במציאות, והן באשר לסיוע שגישות אלו מספקות לתהליך קבלת ההחלטות בארגונים.

לכל אחת מהגישות שלמעלה יש ערך במציאות ותנאים מסויימים, ולמול אתגרים מסוגים מסויימים. הטבלה שלהלן, מציעה טיפולוגיה של מודלים וגישות להתמודדות עם אתגרים שונים ותנאים משתנים.<ref>הטבלה מבוססת על הטבלה בספר הדיגיטלי [https://granite.pressbooks.pub/principlesmanagement/ PRINCIPLES OF MANAGEMENT], בפרק [https://granite.pressbooks.pub/principlesmanagement/chapter/11-3-understanding-decision-making/ 11.3 UNDERSTANDING DECISION MAKING]</ref>

{| class="doalogue-table"

|קבלת החלטה חד פעמית בעלת חשיבות

|

|[[המודל הרציונלי]]

|-

|יש הכרח לקבל החלטות במהירות

|

|קבלת החלטות אינטואיטיבית / סמויה

|-

|קבלת החלטות אסטרטגיות מול [[מבוכות|מבוכה]] מערכתית

|

|תהליך יצירתי לקבלת החלטות / [[תהליך חשיבה אסטרטגי|תהליך עיצוב אסטרטגי]]

|}

==קישורים חיצוניים==

*Laure Cabantous, [http://www.researchgate.net/profile/Laure_Cabantous/publication/247824206_Rational_Decision_Making_as_Performative_Praxis_Explaining_Rationality's/links/00463520e47705e67d000000.pdf Rational Decision Making as Performative Praxis: Explaining Rationality’s Éternel Retour], '''Organization Science Vol. 22''', No. 3, May–June 2011, pp. 573–586.

{{מסגרת|