7,750
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
*'''אוגוסט-אוקטובר 53' ''' - בן גוריון מנצל חופשה בת שלושה חודשים לכינוס תהליכי הלמידה שהתקיימו בצבא עד לאותו הרגע לכדי גישה כוללת, שבעיקרה ממשיגה את מה שפותח בכל הרמות של המערכות הביטחוניות עד לאותה שעה. בסוף התהליך הוא מציג בפני הממשלה מסמך המסכם את הלמידה, ומכונה לעתים "מסמך 18 הנקודות" לאור סיכום המסמך.<ref>כדאי לעיין במסמך זה: [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/4/109114.pdf "צבא ומדינה"], דוד בן גוריון, מערכות 279-280, יוני 1981.</ref>
== תהליך הלמידה של בן גוריון והתובנות שלו ==את עיקר תובנותיו מתאר בן גוריון במסמך הקרוי ״ההגנה לקראת הבאות״<ref>[https://benyehuda.org/read/13981 ההגנה לקראת הבאות: הוראות למפקדה], 1947. </ref> הממוען למובילי תחום הביטחון בישוב. המסמך פותח בג[[גנאולוגיה|נאולוגיה]] של המענים השונים שהישוב העמיד מול האתגרים בתקופות השונות - בתקופת השומר, לאחר הפרעות והקמת ההגנה, ולבסוף עם הקמת הפלמ״ח. בן גוריון מסביר מדוע התארגנות זו אינה מספיקה כדי להתמודד עם האתגר שלפני הישוב: מלחמה בין מדינות. במידה רבה, בן גוריון טוען כי הישוב מצוי ב[[פער רלוונטיות]] אם לא יערך לבאות:<blockquote>לפי שעה פועלות נגדנו כנופיות־שודדים במטרת שוד בלבד, וגם מעשי הרצח ואונס הכרוכים במעשיהן אין להם עדיין מגמה פוליטית... אולם הסכנה הצפויה לנו בימים הבאים היא רחבה וחמורה הרבה יותר: יש להתחשב עם מעשי־איבה מצד צבאות המדינות הערביות, בגלוי או בסתר. במצרים, עיראק, לבנון, סוריה ועבר־הירדן יש למעלה ממאה ועשרים אלף אנשי צבא ממינים שונים, מאומנים ומצוידים בדרגות שיכלול שונות. הכוח הצבאי המעולה ביותר, גם מבחינת האימון וגם מבחינת הציוד, הוא צבא עבר־הירדן, המוחזק כולו על חשבון אנגליה, ועומד עכשיו תחת פיקוד בריטי גבוה. לצבא זה יש ציוד מודרני ואימונו עומד על דרגה גבוהה. הכשרת הארגון לעמוד בחזית חמורה זו, ולהגן בהצלחה לא רק על ישובים יהודים ועל הישוב, אלא, בשעת הצורך, גם על הארץ ועל עתידנו הלאומי בתוכה – זהו התפקיד הבוער בתקופה זו.</blockquote>כדי להבין כיצד יש להיערך לאתגר מקיים בן גוריון למידה אסטרטגית הכוללת סקירה של הספרות המתארת את מלחמת העולם השניה, הוא מראיין אישית את בוגרי מלחמת העולם השניה בקרב הישוב, ומגבש תפיסה קוהרנטית המחייבת מעבר מהתארגנות מילציונית להתארגנות צבאית-לאומית. למרות הנחיתות המספרית, בן גוריון רואה בעדיפות האיכותית יתרון עמוק שעימו תוכל ישראל לנצח. בן גוריון מעמיד את הבסיס לחלוקה בין צבא החובה וצבא המילואים, ומסיים בערך הלאומי של התארגנות זו - הרבה מעבר לערכה הצבאי גרידא - בהובלת הגישה ה[[חלוציות|חלוצית]] בתוך ישראל. ===הנחות היסוד של בן גוריוןבתחום הביטחון הלאומי===בן-גוריון, למעשה, נסמך תהליכי בתהליכי הלמידה המאוחרים על הנחות היסוד לפיהןהמעוצבות בקיץ 1947:
#האחריות הבלעדית על בניינה ובטחונה של האומה מצויה בידי המדינה ומוסדותיה;
#המדינה תעמוד בפני איום קיומי הנובע מ:
#*מיעוט משאבי המדינה (בקרקע, במשאבי טבע ובהון כלכלי);
#*מציאות של מעטים מול רבים;#*א-סימטריה בסיסית שתגרום לערבים לא להשלים עם קיומה של ישות לאומית לעם היהודי בארץ ישראל.
אל מול הנחות אלו, התאימה המערכת בראשות בן גוריון מענה משולב. מענה זה כלל, בין השאר, את המרכיבים הבאים:
==קריאה נוספת==
*[https://benyehuda.org/read/13981 ההגנה לקראת הבאות] - טקסט בו שוטח בן גוריון את ההבנות המרכזיות שלו מתוך החשיבה
*[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/4/109114.pdf "צבא ומדינה"] - התובנות של בן גוריון מהתהליך שקיים לאחר הקמת המדינה (1953)
*[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1403927 המחברת השחורה של הזקן], מרדכי נאור, אתר [http://www.haaretz.co.il/ הארץ]
{{בלוג|/מי-קובע-את-יעד-העל-של-הביטחון-הלאומי||category=|tag=}}