שינויים

'''מנהיגות הסתגלותית '''או '''מנהיגות אדפטיבית'''(''Adaptive Leadership'') היא גישה למימוש מנהיגות לנוכח בעיות [[סבוך|סבוכות]] למולן אין די ב[[מנהיגות מול סמכות|סמכות]] פורמלית או בכריזמה אישית כדי להביא לשינוי מהותי. בהיותה מבוססת על הנחות היסוד של [[חשיבה מערכתית|החשיבה המערכתית]] המנהיגות הסתגלותית מתוארת כפעולה של אנשים רבים המקדמת שינוי ב[[מערכת]] הרחבהבמובן הרחב שלה. זאת, בניגוד לתפיסה הרווחת אודות מנהיגות, אשר שמה דגש על המנהיג היחיד, לרוב זה שכבר מצוי בעמדת הפועל בתוך ארגון ומעמדה של סמכותפורמלית. תכלית המנהיגות, לפי גישה זו היא לסייע למערכת [[הסתגלות|להסתגל]] לשינויים בסביבה (בשוק למשל) ולהפוך בכך ל[[רלוונטיות|רלוונטית]] יותרומכאן שמה של הגישה.

== מנהיגות הסתגלותית - למה זה מעניין? ==כוחה של גישת המנהיגות ההסתגלותית מצוי בכך שהיא מרחיבה את שדה הראיה וכלי ההשפעה שבידי מנהלים וגורמים מובילים אחרים ומסייעת להם בקידום רעיונות [[חדשנות|חדשניים]]במציאות של התנגדות וסטגנציה. לכן, המנהיגות הסתגלותית מתבקשת למול אתגרים שלא מקבלים מענה ראוי במסגרת הארגונית הרגילה, קרי - [[אתגר הסתגלותי|אתגרים הסתגלותיים]] (בניגוד לאתגרים טכניים למולם אנו עובדים בשגרה).

עמדה הגישה מאפשרת למי שאינם בהכרח אוחזים בעמדה של מנהיגות הסתגלותיתסמכות להוביל מהלכים אפקטיביים, דורשת שילוב של יכולת להתבונן במבט רחב על הסוגיה (שהייה ב"[[המרפסת ורחבת הריקודים|מרפסת]]") וכן במרחב העשיה הקונקרטי ("[[המרפסת ורחבת הריקודים|רחבת הריקודים]]")המייצרים שינוי בר קיימא ביחס לסוגיות יסוד. רק כך ניתן לפעול מתוך הבנה מערכתיתהיא מסייעת בזיהוי סוגיות היסוד האלו, במיפוי הגורמים הרלוונטיים לשינוי, ובניהול התהליך לרתימתם, ולהוביל שינוי מערכתיולהכוונת הקשב של המערכת לטיפול בסוגיות האלו.

== מהי בקצרה מנהיגות הסתגלותית? ==המנהיגות ההסתגלותית מתייחסת לפעולה ולא לאדם. לכן, כל אדם, מכל פוזיציה יכול לפעול לקדם שינוי במערכת, ועל כן כל אחד יכול לממש מנהיגות. עם זאת, בשל כוחה של הסמכות והסטטוס קוו, אנו נוטים לעשות זאת מעט מאוד - נטילת עמדה של מנהיגות הסתגלותית מערבת תמיד סיכון ביחס למוביל המהלך. כדי להוביל שינויים אלו יש להתייחס בין השאר להיבטים הבאים: * '''שימוש בלחץ ובפרובוקציות כדי [[ויסות הטמפרטורה|לווסת את הטמפרטורה]] במערכת''' - אנחנו צריכים לייצר קשב לסוגיה והקשב נוצר מכך שיש לחץ (טמפרטורה) להתמודד עם הנושא. בידי המנהיגות כלים לגוון את הפרובוקציות כך שהיא עצמה לא תשרף, אבל המערכת תתחיל להתעוררר. * '''מיפוי היחס של השחקנים ביחס לסוגיה וזיהוי של שחקנים חסרים''' - הסיעות השונות מתארגנות ביחס לאתגר באופן שמייצר את מצב העניינים הקיים. שינוי של מצב זה מחייב שינוי של מפת השחקנים, לרוב על ידי הכנסת גורמים שאינם חלק מהדיון כיום באופן שמשחרר את הנעילה הקיימת. * '''שילוב של מבט מאקרו עם יכולת ביצוע במיקרו''' - עמדה של מנהיגות הסתגלותית, דורשת שילוב של יכולת להתבונן במבט רחב על הסוגיה (שהייה ב"[[המרפסת ורחבת הריקודים|מרפסת]]") וכן במרחב העשיה הקונקרטי ("[[המרפסת ורחבת הריקודים|רחבת הריקודים]]"). רק כך ניתן לפעול מתוך הבנה מערכתית, ולהוביל שינוי מערכתי. * '''החזרת העבודה לבעלי העניין''' - כדי ששינוי מערכתי יתקיים, המערכת צריכה לקיים אותו. לכן אי אפשר להוביל שינוי מערכתי לבד, ויש לאפשר לגורמים הרלוונטיים לפעול בגזרתם כדי להיות חלק מהשינוי. * '''פירוק מנגנונים של [[המנעות מעבודה]]''', כלומר חסמים לקיום המהלכים ההסתגלותיים הנדרשים.

==מקורות המושגהגישה==המקור התיאורטי המרכזי להבנת תפיסת המנהיגות ההסתגלותית מצוי בעבודתם של [[wikipedia:Ronald A. Heifetz|רון חפץ]] ו[[wikipedia:Marty Linsky|מרטי לינסקי]] מבית הספר למדיניות ציבורית על שם קנדי שבהרווארד. מושג ה[[הסתגלות]] שאוב מן הביולוגיה, ומתייחס ליכולת של ארגונים להשתנות לנוכח מציאות משתנה ולשמר רלוונטיות מערכתית לאורך זמן. מושג זה אומץ לתוך הפסיכולוגיה של היחיד (הסתגלות האדם לשינויים), ובתחום שלנו נעשה בו שימוש לטובת הסתגלות של קבוצהקבוצות ומערכות.

בהתבסס על גישת המערכות המורכבות, הגישה מניחה שכל מערכת (ארגון, קבוצה, חברה) מצויה תמיד במתח בין שני כוחות סותרים: כוחות הסטטוס-קוו המשמרים את המערכת בצורתה הקיימת (הסמכות), והכוחות המחוללים שינוי (המנהיגות). מכאן נובעת ההבחנה הנערכת [[מנהיגות מול סמכות|בין מנהיגות וסמכות.]] . הבחנה זו חיונית בשל הנטייה הנפוצה לזהות סמכות או כריזמה כמנהיגות.  

*וויסות ה[[טמפרטורהויסות הטמפרטורה]]