תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 20 בתים ,  12:03, 17 בינואר 2023
אין תקציר עריכה
*'''עשיה מול חשיבה (Observation {{I|fa-arrows-h|fa=fal}} Practice)''' - הארגון מייצר הבנות על עצמו ועל העולם באמצעות תהליכי חשיבה והתבוננות מנגד ובאמצעות תהליכי עשיה וחישה ישירה.
*'''עמום אי וודאות מול קונקרטי וודאות (Ambiguous Certainty {{I|fa-arrows-h|fa=fal}} ConcreteUncertainty)''' - ההבנות שהארגון מייצר מתחלקות להבנות קונקרטיות, כלומר כאלו שיש להן משמעות חד-חד ערכית (למשל: תכניות, משימות, נתונים, [[KPI]]), והבנות עמומות (למשל: [[אסטרטגיה]], פילוסופיית מוצר, למידה ושיפור תוך כדי עשיה).
===4 המרחבים===
====עיצוב - חשיבה במרחב העמוםאי הוודאות====
{{i|fa-mind-share|fa=fa-4x fad float-left padding-r-1}}המרחב של העיצוב, הוא האיזור של תהליכי חשיבה אסטרטגיים, שמטרתם גיבוש של הבנות חדשות על הארגון, על הסביבה, על היעדים ועל צורת הפעולה. רוב השאלות האסטרטגיות חונות במרחב זה, והאופן שבו נערך הבירור הוא ב[[תהליך חשיבה אסטרטגי|תהליך חשיבה]] עם הדרגים הבכירים בחברה או בארגון וההבנות הן לרוב מופשטות גם אם יש להן נגזרות מעשיות ברורות.
====תכנון - חשיבה בשאלות הקונקרטיותוודאיות/קונקרטיות====
{{i|fa-route|fa=fa-4x fad float-left padding-r-1}}המרחב של התכנון הוא האופן שבו חברה פורטת את היעדים שלה לכדי תכניות במטרה להניע תהליכי עשייה משותפים. התכנון נערך במעורבות של הנהלת הביניים ושל גורמים מקצועיים והוא מצריך חשיבה המתייחסת בפירוט להיבטים הקונקרטיים בחיי הארגון (תקציב, יעדים ברורים, טווחי זמן, כוח אדם, ציוות ומשימות).
====מחקר ובקרה - בחינה קונקרטית ושיטת ודאית ושיטתית של המציאות====
{{i|fa-chart-scatter|fa=fa-4x fad float-left padding-r-1}}באמצעות אנליזה של הנתונים אנחנו מנסים לבחון האם אנחנו עומדים ביעדים ([[KPI]]), לומדים על תהליכים קונקרטיים בעולם (מחקר שוק) ומעמידים לבחינה ביקורתית את ההבנות המעשיות שלנו. תהליך המחקר והבקרה חיוני לגיבוש תהליך תכנון איכותי המחובר למציאות, וכן לבחינה וברירה בין תהליכי התנסות (למשל - A/B testing).
====התנסות - בחינה מעשית של הסוגיות העמומותאי הוודאות====
{{i|fa-portal-enter|fa=fa-4x fad float-left padding-r-1}}ההתנסות הוא האופן שבו אנחנו מנסים לגלות היבטים חדשים באמצעות העשיה. ההתנסות מיועדת לייצר ידע מעשי חדש, והיא מוכוונת לרוב מתוך התנסויות קודמות ותהליכי עיצוב המזהים את ה[[פוטנציאל]] הקיים. <br />
*'''{{קישור-פנימי|Sense of touch}}'''- החיבור בין ההתנסות לבין המדידה בונה בארגון תחושת מציאות המאפשרת לו להבין טוב יותר את המציאות שבה הוא פועל ואת יכולות הפעולה שלו בתוכה.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of reasoning}}''' - החיבור של הצד הימני במודל (תכנון ובקרה) מייצר את תחושת ההיגיון של הארגון. כאשר יש תכנון ויש מדידה, ניתן להתחייב לתהליכים ולתוצאות.
*'''{{קישור-פנימי|Sense of wonder}}''' - צד שמאל של המודל המודל (החתירה אל עבר העמום והלא הלא נודע) מבטאת בארגון את הסקרנות והרצון לנוע מעבר לגבולות המוכר.
===משמעות במפגש בין המרחבים===
באופן דומה לאמור, בארגונים כיום יש חלוקה פרופסיונאלית, שתואמת את המבנה הזה, ובהעדר אינטגרציה עלולה לפגוע בארגון:
*'''אנשי העיצוב''' - יש מקצועות שיושבים בהגדרתם במרחב העמום-חשיבתיבמרחבי אי הוודאות העמומים, דוגמת יועצים ארגוניים, HR וכד׳. כאשר מרחבים אלו אינם מחוברים לליבה העסקית (שרובה בעשיה) הם הופכים ללא רלוונטיים.
*'''אנשי התכנון''' - מנהלי הפרוייקטים נוטים לקדם מאוד חשיבה תכנונית במערכת. בהיעדר חשיבה עיצובית-אסטרטגית הם עלולים להוביל את הארגון ליעדים הלא נכונים.
*'''אנשי ההתנסות''' - בארגונים רבים, ובייחוד בארגונים מוטי פיתוח (בין אם בעולמות רכים ובין אם בעולמות טכנולוגיים) יש גורמים רבים שרצים לקדם התנסויות שמעניינות ומרגשות אותם, אבל לא קשורות בהכרח לאיזור העניין האסטרטגי של הארגון. ללא חיבור דו כיווני למרחב העיצוב ההתנסויות האלו עלולות לרדת לטמיון. הדו כיווניות כאן נועדה לייצר היגיון ומשמעות למתנסים וכן להזין את מרחב העיצוב בכיווני חשיבה חדשים. באופן דומה, ללא חיבור למרחב הבקרה, הריגוש של התנסויות חדשות עלול לא להתרגם בסופו של דבר לערך ממשי וברור.

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/12117"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.