שינויים

לרוב, השימוש במושג זה במסגרות ארגוניות קיימות מתייחס לשיפור הקיים וליעולו, ולא לשינויים מהותיים. בשל דפוס זה, החדשנות המשמעותית מופיעה לרוב מחוץ לארגונים הממוסדים. אך <onlyinclude> למרות שלא ניתן לייצר או לשלוט בחדשנות, הנחלה של גישות, כלים ותפיסות מייצרת [[סביבה מעודדת חדשנות]]</onlyinclude>, באופן שמסייע לארגונים להסתגל ולפרוץ קדימה.

=== למה החדשנות חשובה? ===

 # '''פתרונות לקידום [[יעילות|היעילות הארגונית]]''' – פתרונות חדשניים מאפשרים התגברות על חסמים מסורתיים בצורת העבודה, באופן שמשפר את התפוקות של ארגונים. כך, למשל, פתרון חדשני לניהול חדר מיון עשוי לשפר את מהירות הטיפול במטופלים. # '''פיתוח [[אפקטיביות|האפקטיביות]] של הארגון בהתמודדות עם מציאות משתנה''' – חדשנות מאפשרת התמודדות טובה יותר עם לקוחות הקצה ועם אתגרי הליבה. חדשנות אפקטיבית מקדמת על כן גם את התוצאות. פתרון אפקטיבי עשוי לשפר לא רק את כמות, מהירות, ואיכות הטיפול, אלא גם את השלכותיו (בהמשך לדוגמה הקודמת – באופן שמוביל להפחתת תחלואה לאורך זמן באוכלוסיה). # '''רתימת עובדים ומוטיבציה''' – מערכת חדשנית מצליחה לרתום את העובדים לקידום אתגרי הליבה באופן שמקדם את רתימת העובדים ואת תרומתם. # '''חדשנות [[מלמטה למעלה]]''' – תרבות של חדשנות מאפשרת רתימה של נסיון וידע מ'רצפת הייצור' לפתרון בעיות ברמת הארגון. כך, למשל, פתרון במחלקה אחת עשוי להיות מוחל על הארגון כולו ולשפר הישגים במגוון תחומים.  

 * '''[[חיכוך]]''' - המגע הישיר עם מרחב העבודה מייצר שני היבטים קריטיים לחדשנות בתוך האופק: (1) הכרה בבעיות הקיימות בנחיצות של מציאת פיתרון להם; (2) [[בינה|ידע מעשי]] ביחס לאופן שבו ניתן לפתור אותם. * '''נוכחות של מוקדי ידע זמינים''' - החדשנות בתוך האופק נובעת לרוב ממיצוי של ידע מעשי קיים בצורה חדשה למול בעיות חדשות. לא פעם הידע הרלוונטי מצוי במקום אחר בארגון, מאשר אלו שמצויים בחיכוך מיידי איתו, ולכן מרחב שיח בין מוקדי ידע מאפשר להרחיב את סל הכלים באופן שמייצר פתרונות חדשניים רבים. * '''מרחב המאפשר ניסוי וטעיה בתוך הארגון''' - יש עלויות רבות לפיתוח חדשנות בארגון. במקום לדבוק באופן הקיים של העבודה, חלק מן העובדים יוצאים למסע לבחינת אופנים חדשים. המסע הזה יקר מאוד מבחינת ההשקעה שלהם בו (כי הם עדיין לא יודעים מה הוא דורש). היכולת של הארגון לתעדף באופן רחב ולאפשר ליוזמות לצאת לפיתוח גם במחיר של טעות, קריטית ליכולת של הפרטים ליזום בכלל. לרוב, גם אם היוזמות הללו אינן מניבות תוצר ברור, תוצרי הלמידה שהן מפיקות משמעותיים מאוד מבחינת המשתתפים בתהליכים, בצורה שמקבלת ביטוי בצירים המרכזיים של העבודה.  

 * '''מרחב חיכוך בין אופקים''' - התנאי הבסיסי ביותר להיתוך אופקים הוא מפגש ער עם הקיום של אופקים מקבילים. השותפים בתהליך חייבים להכיר ברמה טובה את האופקים הללו, * '''קבוצת שינוי''' - קבוצה שנוכחים בה אנשים עם הבנה של מספר איזורים חיוניים בארגון או בסביבתו, וניחנים בחשיבה לא שגרתית. * '''יכולת שהיה ב[[ענן]]''' - הקבוצה הזו, ובמידה פחותה יותר - הארגון שמחזיק בה, חייב להיות מסוגל לשהות בעמימות הנדרשת כאשר מחזיקים לאורך זמן אופקים רבים הנראים כסותרים זה את זה, או לכל הפחות לא מתקשרים. * '''יכולת [[המשגה]]''' - כדי להבין מה קיים באופקים השונים, לתקשר את הקיים, ולייצר את הקטגוריה החדשה, נדרשת יכולת המשגה ברמה גבוהה.

 * [[חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך]]* [[סביבה מעודדת חדשנות]]* [[קורסים והכשרות/סדנת חדשנות|סדנת חדשנות]] *[[דיפוזיית החידושים]] 

 * [http://www.nytimes.com/2012/02/26/opinion/sunday/innovation-and-the-bell-labs-miracle.html?_r=1& True Innovation] - מאמר של ג'ון גרטנר בניו-יורק טיימס על החדשנות במעבדות בל. שווה קריאה. * [http://www.ssireview.org/blog/entry/innovation_obsession_disorder?utm_source=Enews12_04_12&utm_medium=email&utm_content=3&utm_campaign=Ben-Horin Innovation Obsession Disorder] מאמר של דניאל בן חורין ב-[http://www.ssireview.org/ Stanford Social Innovation Review], על הזיהום שבמושג החדשנות. 

 * [https://web.archive.org/http://cafe.themarker.com/1333429/ למה החדשנות החברתית והפוליטית כה מתמהמהים להגיע?]* [https://web.archive.org/http://cafe.themarker.com/89878/ מה בין המצאות טכנולוגיות וחדשנות קטגוריאלית?]* [https://web.archive.org/http://cafe.themarker.com/205610/ ה- hardware וה- software של החדשנות]{{בלוג|הזיהום-המושגי-של-החדשנות}}