תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,339 בתים ,  17:09, 17 בפברואר 2014
אין תקציר עריכה
{{תמונה|http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d8/Hands_of_God_and_Adam.jpg|פיתוח ידע: תהליך של בריאה}}
פיתוח ידע הוא פעולה המתרחשת במודע ושלא במודע במהלך התמודדות עם אתגרים מסוג חדש. במהלך הלמידה נוצר ידע חדש (המתבטא גם ב[[מושגים]] ובקטגוריות חדשים) שמאפשר להתגבר על האתגר. הביטוי פיתוח ידע מתייחס בעיקרו לשאלות [[אתגר הסתגלותי|הסתגלותיות]] אודות לא קיים עדיין ידע רלוונטי, ולא למענה על שאלות טכניות. בשל כך, מחקר, הממצה לרוב ידע שכבר גובש במקומות אחרים, איננו יכול לבוא במקום פיתוח ידע, מאחר ופיתוח הידע מתייחס לידע שרלוונטי להקשר קונקרטי, ומכיל התייחסות לכל [[סוגי הידע בארגון|רבדי הידע בארגון]], ולא רק לרובדים [[חכמה|הגלויים והכתובים]]. פיתוח הידע הוא תהליך שמתקיים בכל מערכת אנושית באופן תדיר, אך לא פעם מתקיימים חסמים ארגוניים הפוגעים ביכולת האורגנית של הארגון לפתח את הידע הדרוש לו.
==הצורך בפיתוח ידע==הידע הניהולי והמעשי הקיים בארגון מאפשר התמודדות עם האתגרים שבחזית. בעת מפגש עם המציאות ארגונים נוטים לחפש את המענה המיטבי מתוך [[בינה|ארגז הכלים הקיים]]. יתכן שיש כלי שיכול להתאים כדי לענות על האתגר הרלוונטי והוא קיים בארגז, אבל גם במקרה זה, מענה מיטבי יאלץ את הגורמים הרלוונטיים בארגון לבצע התאמות לפי האתגר הייחודי. כאשר מרכיב אי-הוודאות מתעצם, גדל גם מגוון האתגרים שבחזית והידע המעשי הקיים כבר איננו מספק. במציאות זו, יש להציב את יכולת הלמידה ופיתוח הכלים בחזית העשייה הארגונית.===התנאים לפיתוח ידע===
פיתוח ידע מתרחש תמיד בכל סיטואציה אנושית, אך קיימים תנאים לקיומו של פיתוח ידע בריא המאפשר למידה מן המציאות המשתנה וגיבוש של רלוונטיות ארגונית מתמשכת:
* מרחב שיח פתוח - השיח הפתוח הוא מרחב העיבוד של החוייה והניסיון, והוא קריטי ביכולת להפוך [[בינה|ידע מעשי]] של אדם אחד, לכדי ידע משותף של קבוצה.
[[wiki:עזר ויצמן|עזר ויצמן]] מתאר את המרפסת בבסיס [[wiki:רמת דוד|רמת דוד]] עליו פיקד בראשית שנות ה-50, כמרחב פתוח שבו מתנהל פיתוח הידע האיכותי ביותר ביחס לדרכי הפעולה של חיל האוויר של ישראל בשנותיו הראשונות. בציטוט שלהלן מודגשים ההיבטים המתארים את תנאי פיתוח הידע: '''מרחב השיח הפתוח''', '''מוכנות לחוות את המתרחש''', ו-'''מוכנות לשהות בעמימות''':
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברמת דוד אמרנו: "זה נולד במרפסת". לא בחדרי-חדרים-נסתרים, לא ליד מפות משוכללות, לא ליד לוחות של צילומי אוויר. סתם, במרפסת של הטייסת ברמת דוד, '''הגענו למה שאני הערכתי כדרגה הגבוהה ביותר של הפראה (הפריה) הדדית והזנת המחשבה שהכל לומדים מהכל'''. נגמרה טיסה, נגמר מבחן, נבדקה שיטת תקיפה, נשקלה שאלה של הפצצה - '''יושבים במרפסת, בחופשיות, בלי מפקדים ופיקודים ומשחקים של צבא, מחליפים רשמים, מספרים בפרטי-הפרטים איך ומה היה, מחפשים תשובות לשאלות, מגבשים לקחים''': מה המבנה הטיסתי-ההתקפי הטוב ביותר לחיל האוויר שלנו; איך נתקוף בהצלחה מכסימאלית שדות תעופה של האויב; כיצד נתפעל את המפקדה; איך נפציץ; מה תהיה הטקטיקה שלנו בלילה; מתי יש להעדיף תותחים על טילים ולהיפך; איך נפעל בשטח מוגן במערכות אנטי-אוויריות; איך נפעל על ידי פיצול כוחות והטעיות; איך ננצל את יתרון ההפתעה; כיצד נתגבר על פגעיו וסכנותיו של מזג האוויר ואיך נפיק מכל מטוב שלנו את מלוא היכולת ונביא לידי מיצוי מוחלט, של לא פחות ממאת האחוזים, את כושרם של טייסינו... אם לא נקבעו פגישות קודמות ואם אין תעסוקה מבצעית או ביקורתית אחרת - הולכים למרפסת. הרגשה מצוינת. '''מספרים, שומעים, מנתחים, תמיד - ללמוד, לשפר. וללמוד - אפשר מכל אחד.'''|מקור=עזר וייצמן, '''לך שמים, לך ארץ''', עמ' 133-134}}}}
==הצורך בפיתוח ידע==
הידע הניהולי והמעשי הקיים בארגון מאפשר התמודדות עם האתגרים שבחזית. בעת מפגש עם המציאות ארגונים נוטים לחפש את המענה המיטבי מתוך [[בינה|ארגז הכלים הקיים]]. יתכן שיש כלי שיכול להתאים כדי לענות על האתגר הרלוונטי והוא קיים בארגז, אבל גם במקרה זה, מענה מיטבי יאלץ את הגורמים הרלוונטיים בארגון לבצע התאמות לפי האתגר הייחודי. כאשר מרכיב אי-הוודאות מתעצם, גדל גם מגוון האתגרים שבחזית והידע המעשי הקיים כבר איננו מספק. במציאות זו, יש להציב את יכולת הלמידה ופיתוח הכלים בחזית העשייה הארגונית.
 ===חסמים לפיתוח ידע בארגון===
{{תמונה|http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/6/64/Knowledge-Reid-Highsmith.jpeg|אחד האיומים על פיתוח ידע הוא התפיסה של ידע כדבר סטטי שניתן להכתב. <br />
'''"ידע"''', [[wikipedia:Robert_Reid_(painter)|רוברט רייד]], 1896. ויקי קומונס|200}}
פעולת פיתוח הידע היא אמנם תהליך שמתקיים תמיד, אך בכל ארגון קיימים חסמים לפיתוח הידע שהם חלק מן הבלמים שמייצרים את האיזון הארגוני. כאשר חסמים אלו יוצאים מפרופורציה, יכולת ההסתגלות של הארגון נפגעת. להלן כמה מחסמי פיתוח הידע המצויים:
#'''השלטת [[המוצהר]] על [[הקיים]]:'''
#* אסטרטגיה מגבילה - אף שהתפקיד של [[אסטרטגיה]] הוא להוות מנוע השראה והכוונה לנעשה בארגון, כאשר מחילים באופן כפייתי אסטרטגיה מגבילה (בתוכנה או באופן ההחלה שלה) מקשים בפועל על ייצור הידע במפגש עם המציאות. בארגונים נוצרים לא פעם מושגים אסטרטגיים שכל תכליתם היא להימנע ממפגש מסוג זה בשל פגיעה ב"ערך הייחודי המוסף" של הארגון.
==גישת דואלוג לפיתוח ידע==
בדואלוג, אנו מספקים 'משחיז סכינים' שמסוגל מניעים תהליכי עבודה בארגונים ומטמיעים כלים להתמודדות כיום ובעתיד עם סוגיות הדורשות פיתוח ידע נרחב. בכך, אנו מסייעים לתווך על הפער בין הידע הקיים לבין האתגרים החדשים במציאות ואף ללכוד את [[דעת|הידע החדש המתהווה]] תוך כדי ההתמודדות. ההבדל בין הפעולה שלנו לבין האמור לעיל הוא שפיתוח הידע הוא המשימה המרכזית שלנו, ומתוך כך אנו מציעים מכלול מתודולוגי שמסייע להאיץ את פיתוח הידע בארגונים. אנו משתמשים בכמה כלים בסיסיים כדי לבחון את השאלות הדורשות פיתוח ידע ולנוע אל תוך ה[[ענן] התפיסתי באופן שיאפשר ליצור את הידע הנדרש בנושאים אלו:# ''הבנת מרחבי התסכולים המקצועיים בארגון'' - על ידי למידה קבוצתית אנו ממפים את האיזורים שבהם מצויות [[חריקות]] בהתנהלות הארגונית כדי להתחיל תהליך של פיתוח ידע אודותיהן. # '''[[חילוץ ידע מעשי]]''' - הנחת המוצע שלנו היא שקיים ידע מעשי רב בחדר שיכול לאפשר לנו להתחיל את תהליך ההתמודדות, ואנו מבקשים לחלץ אותו בתהליך של שיח פתוח בקבוצה. # '''הרחבת מרחב ה[[התמרה]]''' - הצגה של מודלים תיאורטיים רלוונטייים מאפשרת יצירה של מרחב בו קל לייצר התמרות ולהגיע לתובנות חדשות אודות הסוגיות הנדונות. # '''[[המשגה]]''' - יצירת מושגים חדשים מתוך הידע המעשי שחולץ וההתמרות שגובשו בתהליך. # '''יצירת [[מפת ידע|מפות ידע]]''' - המושגים מגובשים ומנותחים כך שמתבהרים היחסים ביניהם, המתחים וההשלמות האפשריות. # '''גיבוש מושגים לפעולה''' - מושגי פעולה צריכים להיות פשוטים ומובנים לכל, ולכן בשלב זה יש לכנס את המושגים הקיימים לכדי עקרונות פשוטים ונהירים. לא פעם שלב זה מתרחש רק לאחר החיכוך בין המושגים למציאות הארגונית. # '''חיכוך המושגים החדשים במרחב הפעולה היומיומי''' - בשלב זה, נעשה ניסיון לפעול לאור המושגים החדשים במהלך שגרת העבודה. זהו תהליך לא פשוט שדורש ערנות רבה, ולעיתים דורש ליווי צמוד בתהליך ההטמעה. # '''עיבוד ראשוני של הפעולה לאור מושגים חדשים במרחב הפעולה הארגוני''' - שלב החיכוך יוצר ידע מעשי רב שיש לחלץ ולהמשיג, כדי להבין היכן המושגים החדשים רלוונטיים ואילו מרחבי פעולה חדשים הם מאפשרים.
==לקריאה נוספת==

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/2783"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.