תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 619 בתים ,  18:56, 10 באפריל 2014
אין תקציר עריכה
|שוליים = 0 2em
|צבע = #fff
}} עיצוב המערכה הוא מושג המתאר את התהליך המאפשר פעולה ארגונית רחבה, מתואמת ומשולבת לאורך זמן במטרה להשיג תכלית [[אסטרטגיה|אסטרטגית]] מרחיקת לכת בסביבה [[סבוך|סבוכה]].    ה[[התמרה]] של מושג המערכה לעולם הארגוני איננה מובנת מאיליה, ויש לה קונוטציות "בטחוניות" נוקשות ובעייתיות, אך ההיכרות שלנו בדואלוג עם אופן השימוש במושג בארגונים, מביא דווקא את המובנים הרכים והלא-היררכיים של עיצוב המערכה. '''הניסיון שלנו הבהיר לנו כי מדובר בתחום שהוא היישום המתקדם ביותר שאנו מכירים של חשיבה של מערכות [[סבוך|סבוכות]] (''complex system thinking'') בעולם הארגוני והניהולי, וההטמעה שלו בארגונים מאפשרת פריצה קדימה במישורים רבים'''.==עיצוב, תכנון וניהול המערכה==נהוג לחלק את הניהוג המערכה לשלושה שלבים:===עיצוב המערכה===השלב שבו מבינים מחדש את [[גבולות המערכת]] ומשרטטים אל תוכם את יעדי וגבולות המערכה. שלב זה הינו תפיסתי, ומתקיים לרוב במרחב חשיבה פתוח. בתהליך זה [[המשגה|נוצרים המושגים]] שישמשו את המערכת לפעולה שילובית (מייצרים את ההבנה המשותפת של האתגר והמענים) ובהמשך לתכנון התהליכים.===תכנון המערכה===בשלב זה אנו ההבנה והמושגים המשותפים הופכים לתכנון ארגוני ביחס למשימות שיש לקדם כדי להוציא לפועל את המערכה. שלב זה משפיע במידה רבה גם על יעדי המערכה משום שהוא מבהיר את מידת היכולת הארגונית לקדם את היעדים המערכתיים. ===ניהול המערכה===שלב הניהול מבטא את הרגעים שבהם המערכה מתנהלת בשיאה, ויש להכריע בפרקי זמן קצרים מאוד על המשך פיתוח התהליכים. שלב זה, שרלוונטי מאוד בחשיבה הצבאית (זהו השלב של הפיקוד תוך כדי הקרב) הינו לרוב פחות רלוונטי לחשיבה הארגונית האזרחית, אך ניתן למצות מתוכו לא מעט אלמנטים שיסייעו גם לארגונים אזרחיים לפעול בשגרה עוד יותר מכך במצבי משבר. 
==מקורות המושג==
מושג עיצוב המערכה יונק מן החשיבה הסובייטית של העשורים הראשונים של המאה ה-20 אודות ה"אופרציה העמוקה". נהוג לתאר את ראשית התפתחות החשיבה המערכתית למלחמת האזרחים האמריקנית<ref>צבי לניר, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf "מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית"], '''מערכות 352-353''', 1995, עמ' 5.</ref>, אך הרעיון הכללי של הפקדת מטרות האסטרטגיה בידי דרגים אופרטיביים, שיחלקו את המשימות בתורם על הדרגים הטקטיים, מיוחס לתאורטיקנים ואנשי-צבא גרמנים ורוסים, שפיתחו אותו הלכה למעשה (ובאופן בלתי תלוי) לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה, במהלך שנות ה-20 וה-30 ועד מלחמת העולם השנייה<ref>שם, עמ' 6.</ref>.
המרכיבים אותו". גלומה בה ההנחה כי השלם האופרטיבי הוא יותר מסך כל החלקים הטקטיים המרכיבים אותו.
|מקור=[http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/109977.pdf מאמנות אופרטיבית לחשיבה מערכתית] - ד"ר [[צבי לניר]], עמ' 12.}}
 
ה[[התמרה]] של מושג המערכה לעולם הארגוני איננה מובנת מאיליה, ויש לה קונוטציות "בטחוניות" נוקשות ובעייתיות, אך ההיכרות שלנו בדואלוג עם אופן השימוש במושג בארגונים, מביא דווקא את המובנים הרכים והלא-היררכיים של עיצוב המערכה.
 
==עיצוב, תכנון וניהול המערכה==
נהוג לחלק את הניהוג המערכה לשלושה שלבים:
===עיצוב===
השלב שבו מבינים מחדש את [[גבולות המערכת]] ומשרטטים אל תוכם את יעדי וגבולות המערכה. שלב זה הינו תפיסתי, ומתקיים לרוב במרחב חשיבה פתוח. בתהליך זה [[המשגה|נוצרים המושגים]] שישמשו את המערכת לפעולה שילובית (מייצרים את ההבנה המשותפת של האתגר והמענים) ובהמשך לתכנון התהליכים.
===תכנון===
בשלב זה אנו ההבנה והמושגים המשותפים הופכים לתכנון ארגוני ביחס למשימות שיש לקדם כדי להוציא לפועל את המערכה. שלב זה משפיע במידה רבה גם על יעדי המערכה משום שהוא מבהיר את מידת היכולת הארגונית לקדם את היעדים המערכתיים.
===ניהול===
שלב הניהול מבטא את הרגעים שבהם המערכה מתנהלת בשיאה, ויש להכריע בפרקי זמן קצרים מאוד על המשך פיתוח התהליכים. שלב זה, שרלוונטי מאוד בחשיבה הצבאית (זהו השלב של הפיקוד תוך כדי הקרב) הינו לרוב פחות רלוונטי לחשיבה הארגונית, אך ניתן למצות מתוכו לא מעט אלמנטים שיסייעו גם לארגונים אזרחיים לפעול בשגרה.
 
 
==לקריאה נוספת==
* [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/6/112466.pdf עיצוב המרחב ועיצוב המערכה בהתנתקות] - ראיון של ד"ר אסף חזני עם האלוף גרשון הכהן, '''מערכות 432''', אוגוסט 2010.
[[קטגוריה:עמודי תווך]]
[[קטגוריה:מערכה]]
[[קטגוריה:תכנון אסטרטגי]]
[[קטגוריה:אסטרטגיה ארגונית]]
[[קטגוריה: חשיבה אסטרטגית]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/3326"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.