תפריט ניווט

שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,527 בתים ,  21:03, 28 באפריל 2014
אין תקציר עריכה
פער רלוונטיות הוא מצב שנוצר בארגונים או במערכות כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה. הפער בין [[המוצהר]] ו[[הקיים]] נותן את אותותיו בשלבים הראשונים בתפקוד הארגון, ובאמון שעובדיו נותנים בו, ובשלבים מתקדמים יותר עשוי לחולל [http://praxis.co.il/download/Fundamental_Surprise.doc‎ הפתעות בסיסיות]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=תרומתו של פער הרלוונטיות להיווצרותה של הפתעה בסיסית: פער הרלוונטיות גורם לעיוורון רחב ורב-ממדי ביחס לתהליכים ולארועים מהותיים במציאות. עיוורון זה הוא שמסביר את עוצמת הקריסה של התפיסה נוכח האירוע המפתיע. מכאן, שאת שורשיה של ההפתעה הבסיסית יש להעמיק ולחפש תקופה ארוכה לפני התרחשותו של האירוע המפתיע עצמו. יתר על כן , מסתבר כי פער הרלוונטיות אינו נסגר גם מייד לאחר התרחשותה של ההפתעה הבסיסית. הוא ממשיך להתקיים עוד זמן רב לאחריה – זמן במהלכו אנו מועדים להפתעות בסיסיות נוספות.|מקור=[http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc פער הרלוונטיות], ד"ר [[צבי לניר]]}}
יש דמיון רב בין פער הרלוונטיות ובין התבשלות הקריסה של [[פרדיגמות ארגוניות|פרדיגמה]]. שני התיאורים מציגים את הפער ההולך ונהיה בלתי נסבל בין המציאות הנחוויית והייצוג המושגי-תיאורטי שלה. לכן, ההתמודדות עם פער רלוונטיות דורשת תמיד פיתרון שיוצא מן המגבלות של הבעיה הראשונית ומאפשר בכך להבין את הסיטואציה כולה באור שונה.
==שלבים בהתפתחות פער הרלוונטיות==
[[קובץ:פער רלוונטיות.png|280px|ממוזער|כרונולוגיה של פער רלוונטיות, [http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc ע"פ מאמרו של לניר]]]צבי לניר מבחין בארבעה שלבים מרכזיים בכרונולוגיה הטיפוסית של פער רלוונטיות שמופיעים בתרשים בצד שמאל:
# '''[[רלוונטיות]]''' - בראשית, הארגון פועל בהתאם למציאות הזמן. התגובות והיוזמות שלו מותאמות למצב. במציאות זו, ייתכנו הפתעות מצביות הנובעות מפערי מידע. השאיפה המרכזית בשלב זה היא אופטימזציה ויעילות.
# '''הבשלה (אינקובציה)''' - המציאות שכנגד מתחילה להשתנות, בתחילה באופן תהליכי ומדורג, כך שהמערכת ממשיכה לבחון אותה תחת אותה מערכת תפיסתית. לבסוף, מתוך ההבשלה מתרחשת '''הפתעה בסיסית''' - בתהום שבין המציאות לתפיסה נוצרים אירועי קיצון שעלולים להביא לקריסת המערכת.
# '''מרחב ההכחשה''' - ההפתעה מייצרת הכחשה של המציאות והצורך להשתנות, תחת מנגנונים שונים של [[המנעות מעבודה]]: האשמת [[שעיר לעזאזל]], פתרונות נקודתיים וטכניים שהם בבחינת עוד מאותו הדבר והתייעלות.
# '''[[למידה בסיסית]]''' - ה'''הכרה''' שמחוללים יחידי סגולה מתחילה תנועה של שינוי. הכרה זו מאפשרת את התהליך האיטי של למידה שמשיב לבסוף את הרלוונטיות של המערכת.
==לקריאה נוספת==
* [[למידה בסיסית]]
* [http://praxis.co.il/download/Fundamental_Surprise.do תופעת ההפתעה הבסיסית]- ד"ר צבי לניר.
* [http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc‎ פער הרלוונטיות]- ד"ר צבי לניר.
* '''הפתעה בסיסית - מודיעין במשבר''', צבי לניר, הקיבוץ המאוחד, 1983.
* {{#l:על מה חרבה הארץ - הפתעה בסיסית ונרטיב - ממוקד.pdf|מצגת על ההפתעה הבסיסית כפי שהיא מתבטאת במדרשים על חורבן בית שני|right}}
[[קטגוריה:מושגים]]
[[קטגוריה:תיאוריות]]
[[קטגוריה:קוגניציה ארגונית]]

הודפס מתוך מאגר הידע של דואלוג בכתובת: "https://doalogue.co.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/3386"

משותף תחת רישיון CC-BY 4.0. ניתן להפיץ באופן חופשי תוך מתן קרדיט לדואלוג וקישור למקור.