שינויים

[[קובץ:פער רלוונטיות.png|280px|ממוזער|כרונולוגיה של פער רלוונטיות, [http://www.praxis.co.il/download/Relevance_Gap.doc ע"פ מאמרו של לניר]]]צבי לניר מבחין בארבעה שלבים מרכזיים בכרונולוגיה הטיפוסית של פער רלוונטיות שמופיעים בתרשים בצד שמאל:

# '''[[רלוונטיות]]''' - בראשית, הארגון פועל בהתאם למציאות הזמן. התגובות והיוזמות שלו מותאמות למצב. במציאות זו, ייתכנו הפתעות מצביות הנובעות מפערי מידע. השאיפה המרכזית בשלב זה היא אופטימזציה ויעילות.

# '''[[מרחב ההכחשה]]''' - ההפתעה מייצרת הכחשה של המציאות והצורך להשתנות, תחת מנגנונים שונים של [[המנעות מעבודה]]: האשמת [[שעיר לעזאזל]], פתרונות נקודתיים וטכניים שהם בבחינת עוד מאותו הדבר והתייעלות.

# '''[[למידה בסיסית]]''' - ה'''הכרה''' שמחוללים יחידי סגולה מתחילה תנועה של שינוי. הכרה זו מאפשרת את התהליך האיטי של למידה שמשיב לבסוף את הרלוונטיות של המערכת.

==השימוש במושג==

צבי לניר, כאמור, היה זה שהביא לשיח הארגוני והמערכתי את מושג פער הרלוונטיות. המושג (יחד עם רעיון ההפתעה הבסיסית) השפיע רבות, בעיקר במערכת הביטחון, וכן על הקמתו ותפיסתו של [http://reut-institute.org מכון ראות] שהטמיע את המתודולוגיה שעוצבה על ידי צבי לניר בחברת פרקסיס ביחס לאופן שבו מזהים פערי הרלוונטיות. מיזם דואלוג נשען במידה רבה על הדרך שנסללה על ידי גופים אלו ביחס לחשיבות [[פיתוח ידע|פיתוח הידע]] ו[[חשיבה מערכתית|הלמידה המערכתית]].