2,173
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
לאור העובדה שלא ניתן לשלוט באופן שחדשנות מיוצרת, יש ערך רב ביצירת סביבה שבתוכה תתקיים חדשנות לאורך זמן. ניתן לשרטט מספר היבטים המסייעים לכך שבתוך הסביבה זו תצמח החדשנות המצופה:
* אמון ופתיחות
* ריבוי של דמויות וזוויות שונות
* [[חיכוך]] עם העבודה הממשית
* מרחב תיאורטי המחולל [[התמרה]]
* מסוגלות
* נחת רוח ופניות
{{דוגמא|תוכן=
===המקרה של מעבדות דל כסביבה מעודדת חדשנות פורצת דרך===
מקרה הבוחן של מעבדות Bell של חברת AT&T מציג מודל מעניין של חדשנות פורצת דרך (המודל מתואר ב[http://www.nytimes.com/2012/02/26/opinion/sunday/innovation-and-the-bell-labs-miracle.html?pagewanted=all מאמר של ג'ון גרטנר ב-NYT]). מעבדות בל אחראיות מאז שנת 1947 לשורה של המצאות פורצות דרך כמו הסיב האופטי, שימושים יישומיים בלייזר, תאי אנרגיה סלולארית וכן הטרנזיסטור (הרכיב האלקטרוני המהווה בסיס לכל תעשיית המחשוב).
מאחורי המעבדה יוצאת הדופן הזו התקיימה משנה סדורה של איך מנהלים סביבה של חדשנות. העקרונות שיישמו בהתנהלות המעבדה מציגים כמה נקודות בולטות בתחום מנועי החדשנות:
*'''[[חיכוך]] בין מעבדה ושטח''' – אחד היתרונות של מעבדות בל הוא החיבור הקרוב שבין המעבדה עצמה ובין מפעלי החומרה של חברת הטלפונים. הרעיון היה לחבר בין ידע תיאורטי פורץ דרך ובין "השטח" – המקום שבו החדשנות הופכת למוצר עבור המשתמשים, על מנת ששתי המערכות יוכלו ללמוד מהניסיון של כל אחת מהן. המעבדות מתוארות כ"מגדל שן שיש לו מפעל למטה" (Ivory tower with a factory downstairs) – דהיינו חיבור בין תיאוריה וישימות שלא מתפשרת על היכולת לחשוב על רעיונות מופשטים גדולים, אך גם משקיעה מאמץ ממוקד בהפיכתם למוחשיים.
*''' התלכדות (Convergence) באמצעות אינטראקציה שוטפת''' – החיבור הפיסי בין חוקרים מתחומים שונים בא לידי ביטוי הן במדיניות כוח האדם והן במבנה הארכיטקטוני של המעבדה – מסדרון ארוך שאילץ את העובר בו להיחשף לשורה של פרויקטים מעבר לתחום עיסוקו. שימו לב שהשילוב הזה בא לידי ביטוי לא רק ברב תחומיות אלא גם בחיבור בין תיאורטיקנים ומיישמים – קרי, בין Thinkers ו-Doers. החדשנות נוצרת, לפי גישה זו, על ידי יצירת הרמוניה בין כלים באמצעות אינטראקציה חופשית.
* '''אמון ופתיחות''' - ראשי המעבדה, ובייחוד מרווין קלי שדמותו מתוארת בהרחבה במאמר מתוארים כמי שהביעו אמון מלא בצוות המעבדה, ובמומחיותם. אמון זה סייע להם ליצור, וסייע להם לעבוד יחד כדי ליצור. העובדים, מצדם, נדרשו לעבוד תמיד כאשר דלתותיהם פתוחות.
* '''נחת בתהליך היצירה''' - המתודה היתה לאפשר קבועי זמן ארוכים מאוד לתהליך היצירה הראשונית. במקרה של הצוות שהמציא את הטרנזיסטורים עברו שנתיים שלמות של עבודה כאשר מנהלי המעבדה כלל לא ידעו מה תהיה מטרתו הסופית של הפרויקט. במקביל החוקרים קיבלו חופש כמעט מוחלט לבחור את כיווני ההתקדמות בהם רצו ללכת.
*'''שימור ובניית בסיסי ידע''' – התבססות של המעבדה על מוקדי ידע ייחודיים – מה שמתאר הכותב כ"The guy who wrote the book". המאמר מדבר על "מסה קריטית" של מוחות מובילים שדרושים על מנת לחולל בתוך מרחב מוגדר חדשנות פורצת דרך.}}
{{בעריכה}}
ה-[[TAZ]]
==לקריאה נוספת==
* [http://www.nytimes.com/2012/02/26/opinion/sunday/innovation-and-the-bell-labs-miracle.html?_r=1& True Innovation] - מאמר של ג'ון גרטנר בניו-יורק טיימס על החדשנות במעבדות בל. שווה קריאה.
{{משמאל לימין|
* [http://itec.vru.ac.th/Industry001/%B9%C7%D1%B5%A1%C3%C3%C1/IM.pdf Innovation management in context: Environment, organization and .performance.], Joe Tidd, International Journal of Management Reviews}} - מאמר על האופן שבו מנהלים חדשנות בארגונים.
[[קטגוריה:חדשנות]]