2,173
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
{{חדשנות}}<br />
==גישת דואלוג לחדשנות- חדשנות בתוך האופק וחדשנות כהיתוך אופקים==בהשראת החלוקה בין [[חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך]], אנו בדואלוג מרחיבים את היריעה לבחינת שני היבטים מרכזיים של חדשנות בארגונים - חדשנות בתוך ה[[אופק]] ובהתמזגות האופקים. מדובר בשני סוגים שונים מאוד של חדשנויות, שבמצב רצוי מזינות זו את זו ויוצרות שלם של ארגון חדשני. אנו ממשיכים בכך את דרכו של ד"ר צבי לניר שחקר במשך שנים את נושא החדשנות בארגונים ובמערכות ואת הדרכים לעידודה וטיפוחה. ===חדשנות בתוך האופק===ה[[אופק]] הינו מרחב הפעולה הקיים המתחם את יכולת החשיבה הארגונית. החדשנות בתוך האופק היא היכולת לזהות את הבעיות הקיימות בתוך התהליך הארגוני הקיים ולתת להן פיתרון חדש. לא פעם הצורה שבה מתבטאת חדשנות בתוך האופק מתוארת כחוויה של מציאות בתוך צינור שחייב להוביל אל עבר פתרון מסויים. החדשנות בתוך האופק מעלה רעיונות רבים, מנסה לממש אותם זה אחר זה, ובשלב מסויים מתמקד על פתרון שמראה אפשרויות הצלחה מיטביות. החדשנות בתוך האופק, ברמות משתנות, היא סם החיים של רוב הארגונים, מאחר והיא מאפשר את היכולת לפתור בעיות חדשנות בכלים חדשים. כדי לטפח [[סביבה מעודדת חדשנות]] בתוך האופק נדרשת נוכחות של שלושה מרכיבים:* '''[[חיכוך]]''' - המגע הישיר עם מרחב העבודה מייצר שני היבטים קריטיים לחדשנות בתוך האופק: (1) הכרה בבעיות הקיימות בנחיצות של מציאת פיתרון להם; (2) [[בינה|ידע מעשי]] ביחס לאופן שבו ניתן לפתור אותם. * '''נוכחות של מוקדי ידע זמינים''' - החדשנות בתוך האופק נובעת לרוב ממיצוי של ידע מעשי קיים בצורה חדשה למול בעיות חדשות. לא פעם הידע הרלוונטי מצוי במקום אחר בארגון, מאשר אלו שמצויים בחיכוך מיידי איתו, ולכן מרחב שיח בין מוקדי ידע מאפשר להרחיב את סל הכלים באופן שמייצר פתרונות חדשניים רבים. * '''מרחב המאפשר ניסוי וטעיה בתוך הארגון''' - יש עלויות רבות לפיתוח חדשנות בארגון. במקום לדבוק באופן הקיים של העבודה, חלק מן העובדים יוצאים למסע לבחינת אופנים חדשים. המסע הזה יקר מאוד מבחינת ההשקעה שלהם בו (כי הם עדיין לא יודעים מה הוא דורש). היכולת של הארגון לתעדף באופן רחב ולאפשר ליוזמות לצאת לפיתוח גם במחיר של טעות, קריטית ליכולת של הפרטים ליזום בכלל. לרוב, גם אם היוזמות הללו אינן מניבות תוצר ברור, תוצרי הלמידה שהן מפיקות משמעותיים מאוד מבחינת המשתתפים בתהליכים, בצורה שמקבלת ביטוי בצירים המרכזיים של העבודה. רוב השיח על חדשנות בארגונים מתייחס לחדשנות בתוך האופק. גם כאשר משתמשים בביטוי השחוק "לחשוב מחוץ לקופסא" לרוב מתייחסים ל"להביא פתרון חדש ומובן לבעיות הקיימות שלנו". אך החדשנות בתוך האופק מתקשה מאוד להתמודד עם שינויים שוברי-מבנה, כאלו שלא ניתן להכניס לתוך המתווה של בעיה-פתרון. במצב זה נדרשת חדשנות בסדר שני, אותה אנו מכנים - חדשנות כהתמזגות אופקים. {{דוגמא|תוכן====המצאת נורת הלהט===
[[File:Edison_Carbon_Bulb.jpg|150px|ממוזער|שמאל]]
המצאת נורת הלהט נחקקה כאבטיפוס של רעיון החדשנות. תומאס אדיסון, הממציא ההוזה, הוכיח לעולם שאפשר להאיר בכח החשמל. הוא עשה זאת רק לאחר שכמעט התייאש מן היכולת לעשות זאת. בראיה היסטורית מפוקחת יותר, ניתן לראות כי רבים לפני אדיסון הוכיחו כי ניתן להאיר בכח החשמל, ורבים ניסו לרתום כח זה לתוך הקשר מסחרי. גדולתו של אדיסון ושל צוותו היתה בכך שהתמידו, הביאו רעיונות יצירתיים (חוטי הלהט הראשונים יוצרו בכלל מגזעי עץ במבוק!) ויצרו מוצר שמבטא את הרעיון. העובדה שרבים כל כך ניסו לפתור את הבעיה, והמבנה של בעיה-פתרון מכניס את המצאה זו לגמרי לתחום החדשנות בתוך האופק.}}
===חדשנות כהיתוך אופקים===
רעיון היתוך האופקים{{הערה|המושג שאול מן מ'מיזוג האופקים' בהגותו של הפילוסוף [[wiki:האנס_גאורג_גדמר|גדמר]] בספר 'אמת ומתודה' בהתייחס לפרשנות ספרותית. לטענתו, באקט הפרשנות נוצרת התמזגות בין שני אופקים שונים לגמרי - האופק של הכותב והאופק של הקורא. לכן, לטענתו, הקריאה ופרשנות מעניינות כל כך - מאחר והן מחברות דורות שונים והקשרים שונים לכדי תופעה חדשה}} מתייחס לרגע שבו מספר דרכי פעולה וחשיבה נבדלות מתחברות יחד לכדי קטגוריה חדשה ומשמעותית המשנה את כל ה[[אסטרטגיה]] ודרכי מימושה. למעשה, היתוך זה יוצר [[אופק]] רחב יותר המכיל נדבכים שלמים מן האופקים שהותכו. היתוך האופקים הוא פעולה שלא ניתן לחולל במודע אך ניתן [[סביבה מעודדת חדשנות|לעצב סביבה]] ותנאים שעשויים בבוא העת את להביא לאירועים של היתוך אופקים. אירוע היתוך האופקים הוא למעשה [[מסגור מחדש]] ברמה האסטרטגית.
====תנאים להיתוך אופקים====
* '''מרחב חיכוך בין אופקים''' - התנאי הבסיסי ביותר להיתוך אופקים הוא מפגש ער עם הקיום של אופקים מקבילים. השותפים בתהליך חייבים להכיר ברמה טובה את האופקים הללו,
* '''קבוצת שינוי''' - קבוצה שנוכחים בה אנשים עם הבנה של מספר איזורים חיוניים בארגון או בסביבתו, וניחנים בחשיבה לא שגרתית.
* '''יכולת שהיה ב[[ענן]]''' - הקבוצה הזו, ובמידה פחותה יותר - הארגון שמחזיק בה, חייב להיות מסוגל לשהות בעמימות הנדרשת כאשר מחזיקים לאורך זמן אופקים רבים הנראים כסותרים זה את זה, או לכל הפחות לא מתקשרים.
* '''יכולת [[המשגה]]''' - כדי להבין מה קיים באופקים השונים, לתקשר את הקיים, ןלייצר את הקטגוריה החדשה, נדרשת יכולת המשגה ברמה גבוהה.
{{דוגמא|
תוכן=
===יצירת האייפון===
{{יוטיוב|{{#widget:YouTube|id=9hUIxyE2Ns8|height=150|width=200}}}}
מכשיר האייפון לא הכיל טכנולוגיות מרכזיות חדשות. הוא אפילו לא המציא את הקטגוריה של מכשיר חכם (סמארטפון). הגדולה של המכשיר, ששינה את האופן שבו אנשים מתקשרים, וצורכים מידע וידע היתה בכך שהוא יצר קטגוריה חדשה כפועל יוצא ממפגש בין אופקים נבדלים. סטיב ג'ובס, בהצגת המכשיר, החל את הרצאתו בטענה שהיום יחשוף שלושה מכשירים - אייפוד חדש, מכשיר טלפון, ומכשיר לתקשורת אינטרנטית. למעשה, שלושת ההיבטים הללו, או שלושת האופקים הללו התחברו יחד, בנוסף למספר אופקים נוספים. ההמצאה של האייפון חייבה יצירת קטגוריה חדשה שהמשיגה מחדש היבטים חברתיים, טכנולוגיים, עיצוביים ואחרים, לכדי מושגים המובנים לכל אדם.
===מלחמת יום כיפור===
מלחמת יום הכיפורים הינו אירוע נרחב בעל רמות מאוד שונות של התייחסות. אף על פי כן, ניתן להתייחס להכללה לשתי רמות של חדשנות בתוך המלחמה. בצד הישראלי של המלחמה, רווחה מציאות של חדשנות בתוך האופק. לקראת המערכה הממשמשת ובאה פותחו תכניות רבות ואף עוצבו כלים יעודיים (למשל - גשר הגלילים) שיאפשרו לצה"ל לנצח במערכה. דוגמא שולית אבל מעניינת היא הניסיון של ישראל לתפוס גשר מצרי על התעלה. לעומת זאת, החדשנות המצרית קשורה בחדשנות של התלכדות והיתוך אופקים. המצרים הבינו את הנחיתות שלהם בהיבטים רבים, ויצרו אופק חדש שבו גורמי הנחיתות שלהם מהווים את מרכיבי היתרון שלהם:
{{ציטוט|תוכן=
הדוגמה המוכרת והמשכנעת ביותר היא רעיון המלחמה של סאדאת למלחמת יום כיפור. לסאדאת לא הייתה יכולת להתמודד עם שני תחומיי יתרון דרמטיים של צה"ל – עליונות אווירית ועליונות כוח התמרון הממוכן. אילו סאדאת היה חושב טכנית, הוא היה פוקד על מפקד חיל האוויר שלו - נא התאם את עצמך עם טייסיך ליכולות חיל האוויר הישראלי, תציג לי תכנית לשיפור מואץ. אותו דבר היה פוקד
על חיל השריון המצרי. אבל הוא פעל הפוך. הוא זיהה את המגבלה, המשיג אותה
לעומקה ובנה תכנית על בסיס הכרת המגבלה. בתכניתו לא נדרשה כלל עליונות אווירית, כי בטווח הפעולה שלו, שתוכנן לחמישה עד עשרה ק"מ ממזרח לתעלה, מבנה הכוח של צה"ל הוא התבסס על תמיכת מערך ההגנה האווירית הצפוף שנבנה ממערב לתעלה. באותו הגיון מערכתי, גם לא נדרשה לו יכולת תמרון ממוכנת משופרת, כי לא ביקש לתמרן לעומק המדבר ובהתייצבותו להגנה ממזרח לתעלה שלל את כושר התמרון הממוכן הישראלי באמצעות מסת רגלים מצוידת בטילי נ"ט. זו תפיסה הסתגלותית מובהקת.|מקור=[http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/05/%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A1-28.pdf בניין הכוח: בין המרכיב האנושי למרכיב הטכנולוגי], אלוף גרשון הכהן{{הערה|בתוך '''דיונים בביטחון לאומי 28''': בניין הכ"ח של צה"ל, מרכז בס"א, מאי 2014}}}}
}}
==לקריאה נוספת==
* [[חדשנות אינקרמנטלית וחדשנות פורצת דרך]]
* [http://www.ssireview.org/blog/entry/innovation_obsession_disorder?utm_source=Enews12_04_12&utm_medium=email&utm_content=3&utm_campaign=Ben-Horin Innovation Obsession Disorder] מאמר של דניאל בן חורין ב-[http://www.ssireview.org/ Stanford Social Innovation Review], על הזיהום שבמושג החדשנות.
* [http://reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=4188 חדשנות מדעית-טכנולוגית בישראל] - פרסום של מכון ראות.
===פוסטים נבחרים של צבי לניר בנושא חדשנות===
* [http://cafe.themarker.com/post/1333429/ למה החדשנות החברתית והפוליטית כה מתמהמהים להגיע?]
* [http://cafe.themarker.com/post/89878/ מה בין המצאות טכנולוגיות וחדשנות קטגוריאלית?]
* [http://cafe.themarker.com/post/205610/ ה- hardware וה- software של החדשנות]
{{הערות}}
[[קטגוריה:חדשנות]]
[[קטגוריה:פיתוח ידע ולמידה]]
[[קטגוריה:מושגים]]